לא רק הנגיף: מגפת חדלות הפירעון מסכנת את הכלכלה

משבר הקורונה, כאן במלוא עוזו - וסופו אינו נראה לעין. השלכותיו השליליות של הנגיף על הכלכלה הישראלית והעולמית הולכים ונערמים. עסקים וחברות רבים, שדחו תשלומים, לקחו או מחזרו הלוואות, הגדילו חובות והוצאות, הרחיבו מסגרות אשראי - כל אלה נאלצים להתמודד עכשיו עם השלכות הצעדים שנקטו, מי מבחירה ומי מכורח.

אם המדינה לא תבוא לקראתם ותנקוט צעדים פרו-אקטיביים, נתעורר בקרוב עם "מגיפה" חדשה - מגפת חדלות הפירעון. כדי למנוע זאת, נדרשים מקבלי ההחלטות לבצע תיקונים אמיצים בחקיקה, שיאפשרו גמישות ואורך רוח של המערכת. אחרת, מאות אלפי עסקים יקרסו במהלך התקופה הקרובה, יחריפו משמעותית את שיעורי האבטלה במדינה ויגררו את המשק לבור עמוק עוד יותר.

כפי שברור לכולם שיש לבנות רשת ביטחון ותוכנית פעולה ברמה הכלכלית לצמצום הנזקים והקטנת ההשלכות השליליות, כך נדרשת רשת ביטחון ברמה המשפטית בנושא של חברות במשבר ותחת מצב של חדלות פירעון. תזכיר לתיקון חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי שנדון בימים אלה, שמטרתו היא הצלה ושיקום של עסקים וחברות, חייב לגשת לסוגיה זו באופן אחר ממה שהיה נהוג עד כה בישראל.

השאיפה: להציל כמה שיותר עסקים

נקודת המוצא צריכה להיות השאיפה לפעול ככל האפשר להצלתם ולשיקומם של העסקים והחברות שיש להם תוחלת חיובית וסיכויי שיקום. לצערי, המתווה הנוכחי של החוק אינו נותן מענה לתנאי משבר קיצוניים וכלל-ענפיים כפי שכולנו חווים בשל משבר הקורונה.

חלק מהענפים שספגו את עיקר הפגיעה, בהם ענפי התיירות והתעופה, ההסעדה, התרבות, האולמות וגני האירועים ועוד, צפויים לתקופת התאוששות ממושכת וארוכה. כדי לאפשר להם לשרוד את מאורעות "הקורונה הכלכלית", המדינה חייבת לתת להם את הכלים הנכונים ולהתאים את המנגנונים הקיימים בתחום חדלות פירעון לתקופה זו. ללא תיקון מיידי בחוק, חדלות הפרעון תתברר כאחת מתופעות הלוואי החריפות של משבר הקורונה.

מאחר ומדובר על משבר ממושך ללא אופק ברור, לא רלוונטי לבנות כרגע תוכנית הסדר להבראת העסקים. הכיוון שיש לפעול למימושו, הוא להפעיל מעין הליך "הקפאת הליכים" גורף על מגזרים מסוימים, לייצב אותם ולתמוך בהם מצד המדינה, תחת פיקוח והגנה על הנושים. אלה למעשה 'הליכי חדלות פירעון רכים' במטרה להחזיק את העסקים מונשמים עד שיוכלו לשוב לפעולה.

לשם כך נדרשים מספר תיקונים משפטיים, המאפשרים מתכונת גמישה יותר להצלת חברות בקריסה . אני סבור כי יש לתת מתן אפשרות להגנה ולהליך הבראה בדרך של עיכוב הליכים על תוצאות משבר הקורונה באופן פשוט וכמעט אוטומטי, ללא תלות בתנאים הנדרשים בבית משפט כנדרש בסעיף 23 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. והם: שקיימת הוכחה כאן ועכשיו שיש מקורות תקציביים למימון החברה, שברור כבר עכשיו שלא ייפגעו הנושים ויש סיכוי מוכח להצלחת השיקום. יש צורך שתנאים אלו, יושהו.

בעת הזו יהיה נכון לנקוט בעיכוב הליכים לתקופה של עד תשעה חודשים תוך מתן סמכות לבית המשפט לקצר או להאריך את המועד בהתאם לצורך ולנסיבות. לנוכח המצב יש למנות נושא משרה בחברה כנאמן לצד מינוי נאמן מקצועי אובייקטיבי נוסף לצרכי בקרה, פיקוח וליווי ההליכים עד לגיבוש הסדר.

על בית המשפט לדרוש הגשת עקרונות לשיקום התאגיד ובחינת האפשרות הריאלית לשיקומו, לצד מתווה הסדר עתידי שיתאפשר לאחר חזרה לפעילות מלאה. במרבית המקרים יש לתת עדיפות ומעמד של הוצאות חדלות לפירעון למימון חדש שיועמד לתאגיד עד לגיבוש ההסדר.

אלה כמה דרכים בהן יכולה המדינה לסייע לעסקים הגוועים, וישנן כמובן דרכים נוספות שקשה לפרט במספר שורות. למרות המצב המורכב המסר פה פשוט: תיקון המתווה הנוכחי של החוק חייב להיעשות בהקדם, תוך התחשבות בעסקים המקומיים ומחשבה על המצב החריג אליו נקלעו . רק בדרך הזו ניתן יהיה למנוע, ולו חלקית, את קריסתם של מאות אלפי עסקים, וענפים ומגזרים שלמים. בידי המחוקק הכלים לעצור את מגפת חדלות הפירעון שעומדת לפתחנו. 

הכותב הוא שותף מייסד בכיר במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'