"ישראל נטשה במודע את התעשייה ומעדיפה הייטק וייבוא"

אין זה סוד שבשנים האחרונות ירדה קרנן של חברות ההחזקות הציבוריות בעיני המשקיעים בשוק ההון המקומי. לכך תרמה ללא ספק קריסתן המהדהדת של פירמידות החזקה ממונפות כאי.די.בי, אפריקה ישראל, קרדן, אלביט הדמיה, ולאחרונה גם קבוצת דלק של יצחק תשובה - שבעבר נחשבו לחברות מובילות בבורסה בת"א.

ועדיין, מתחת לרדאר של רבים מהמשקיעים ישנה חברת החזקות אחת חיה ובועטת, ואם היא תגשים לפחות חלק מהתוכניות של בעל השליטה והמנכ"ל שלה - הרי שבעתיד הקרוב נשמע עליה לא מעט.

מדובר בחברת אמיליה פיתוח, שנשלטת (83.3%) ומנוהלת על-ידי עודד פלר, ונסחרת בבורסה לפי שווי של כ-470 מיליון שקל. בריאיון ראשון ובלעדי ל"גלובס" מספר פלר על ההיסטוריה של החברה הוותיקה, ההתייעלות שבוצעה בה, הפעילות בצל משבר הקורונה והתוכניות לעתיד.

פלר, 67, מגדיר את אמיליה כחברת החזקות תפעולית - "אנחנו לא חברת החזקות במובן המקובל", הוא מדגיש.

החזקה בחברת פלציב הקיבוצית

את החזקותיה מחלקת אמיליה לארבעה מגזרי פעילות, המתנהלים תחת חברות בנות: מגזר שירותים לתעשייה (באמצעות קבוצת כימוביל-כימוטל), הכולל שיווק והפצה של כימיקלים, שירותי לוגיסטיקה, שירותי מעבדות ופינוי וטיפול בפסולת מסוכנת; מגזר הולכת זורמים וסניטציה (באמצעות מנדלסון תשתיות) - שיווק צנרת, אביזרי צנרת, מגופים, מחברים ושסתומים; מגזר מוצרי טיפוח (באמצעות אמיליה קוסמטיקס), לייצור מוצרי צריכה בתחום הקוסמטיקה, הטואלטיקה ותרופות ללא מרשם; ומגזר שירותים לוגיסטיים (באמצעות אוברסיז קומרס) - מתן שירותים לוגיסטיים בישראל ובחו"ל באמצעות מכולות ומטענים, מחסני ערובה ומחסנים ושירותים משלימים.

 ההחזקות של קבוצת אמיליה

נוסף על כך, לאמיליה החזקת מיעוט בחברה הקיבוצית פלציב, שעוסקת בייצור ושיווק של פוליאתילן מוקצף, וכן השקעה בקרנות טנא הון צמיחה, המשקיעות בעיקר בחברות התעשייה הקיבוצית, השקעה שבעבר הניבה רווחים שמנים ממימושי השקעות בחברות אבן קיסר ו-SCR, המפתחת מערכות לניהול רפתות. 

איפה הסינרגיה? מה לחברת תובלה ולכזו הפועלת בתחום המעבדות?
פלר: "אלה עולמות דומים, ושניהם משרתים את עולם התעשייה. מבחינתנו, סינרגיה היא לא איך מוכרים אחד לשני בתוך הקבוצה, אלא איך אחד מקדם את השני. הציפייה שלי מאיש מכירות של תחום התובלה היא שישאל את הלקוח האם הוא עושה בדיקות מעבדה".

רגע לפני הסגר השני אנו נפגשים עם פלר במשרדיו הסמוכים לנמל חיפה, העיר שבה הוא גם מתגורר ("יכול להיות שאני שמרן, אבל הפגישה נראית אחרת בזום", הוא אומר). הוא מספר, כי "ההיסטוריה של החברה מתחילה פה, מחברת תובלה שהוקמה בתחילת שנות ה-50.

"זה סיפור קלאסי: אבא שלי הגיע כפליט מאירופה יחד עם אמא שלי, וגם על התחתונים הייתה להם משכנתא. הוא עבר מעבודה לעבודה, ובשלב מסוים אחז בהגה והחל להתמחות בעולם המכליות. הוא התחיל למכור מיצרנים מחו"ל.

"אני התחלתי מאוד צעיר, נולדתי לתוך העניין. כילד הייתי מגיע, מכיר את ההוויה של התעשייה מגיל מאוד צעיר. כשהוא נפטר ב-1989 לקחתי את המושכות בחברה ומאז הלכנו לכיוונים שונים, שמובילים להתפתחויות לא רק בעולם הלוגיסטיקה".

לאורך השנים האחרונות ביצעה אמיליה לא מעט מיזוגים ורכישות, בהן של החברות עמגל, אמיליה קוסמטיקס והמבדקה. ב-2015 נרכשה השליטה במנדלסון תשתיות מידי קבוצת נץ ב-100 מיליון שקל, וב-2018 נרכשה השליטה באוברסיז קומרס מידי קרן פימי וגד זאבי ב-131 מיליון שקל. "אני מכיר היטב כל פעילות, אנחנו כולנו עם עשר אצבעות בכל הפעילויות", הוא אומר.

מה מנחה אותך ברכישת חברה?
"קודם כל אנחנו מסתכלים אם זה נופל בעולמות שלנו או קרוב אליהם. יש מקומות שבהם מיצינו אז אנחנו מחפשים הרחבה, וכמובן אנחנו בודקים פנימה אם החברה מתאימה לנו, מבחינת ה-DNA שלה ומבחינה כלכלית".

פלר מציין שבעשור האחרון צמחו הכנסות החברה מ-170 מיליון שקל לכמיליארד שקל, ומספר העובדים גדל מ-290 ליותר מ-2,200, ב-22 אתרים ששניים מתוכם בחו"ל.

ב-2019 נדרשה החברה למהלך התייעלות. "היינו צריכים מהלך של התייעלות והתכנסות", הוא אומר. "לקחת הכול, ולעשות סדר. סגרנו פעילויות לא כלכליות כמו קיסריה פולימרים, וצמצמנו את הפעילות של אמיליה קוסמטיקס בשני שלישים אחרי שתכננו לסגור אותה. הגדלנו פעילות בארה"ב".

אמיליה קוסמטיקס נוצרה עם רכישת פעילות קרליין מידי חברת התרופות פריגו בשנת 2009. לאורך השנים המשיכה פעילות זו באתר הייצור בירוחם, וכשאמיליה הודיעה על כוונתה לסגור אותו כעשור לאחר הרכישה (צעד שנומק במגמות שליליות שגרמו שחיקה ברווח התפעולי) העובדים המאוגדים בהסתדרות הלאומית הכריזו על סכסוך עבודה, והנושא עלה לכותרות על רקע סגירת מפעלים אחרים בירוחם.

אמיליה קוסמטיקס הייתה השקעה לא מוצלחת?
"אמיליה קוסמטיקס היא כן 'בפורטה' שלנו כי היא חברה עתירת חומרי גלם. לקח לנו יותר זמן ממה שחשבנו להגיע לתוצאות חיוביות, אבל בסופו של דבר, עם הרכישה שביצענו בארה"ב יש לנו עתיד טוב".

כחלק מההתייעלות הפיננסית של אמיליה, נעצרו הדיבידנדים לתקופה מסוימת, ונמכרו החזקות לא סינרגטיות. כך לדוגמה נמכרה ההחזקה בחברת מקסימה: אמיליה שהחזיקה במניות מיעוט בחברה העוסקת בייצור גזים תעשייתים ורפואיים נענתה להצעת הרכש מצד בעל השליטה בחברה, איש העסקים ג'ורג' חורש.

עוד במסגרת ההתייעלות, פלר מציין כי נקבעו תוכניות אסטרטגיות לחברות מנדלסון ואוברסיז, בוצעו השקעות בציוד ומונו מנכ"לים חדשים בחברות הקבוצה, חלקם במסגרת "הצרחה" בתוך הארגון.

"היו לנו עשר שנים של 'בליעה', וב-2019 הכנסנו את כל הסיפור לשייקר", הוא מגדיר את המהלך. "בתוצאות 2019 שילמנו מחיר גבוה על הפעולות החד-פעמיות ועל מחיקות מלאי". החברה סיכמה את 2019 עם עלייה של 6% בהכנסות לכ-1.8 מיליארד שקל, אך עם מעבר להפסד של כ-7  מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות (לעומת רווח נקי של כ-46 מיליון שקל ב-2018).

זו הודאה בכך שאסטרטגיית הבליעה לא הוכיחה את עצמה?
"החברה התנהלה בדרך טובה והתוצאות היו טובות, אבל חשבנו לשנות את הקבוצה ולהתאים אותה למבנה החדש של כל מה שהיא אספה לאורך עשר שנים. נכנסנו ל-2020 יעילים ושריריים, וככה הגענו לקורונה ולתקופה המאתגרת, ובהחלט המחצית הראשונה הייתה בסדר.

"חתמנו כמה הסכמים יפים, למשל באוברסיז ניהול כל מלאי המכולות הריקות של הנמלים, ומכרז של חברה בינלאומית באמיליה קוסמטיקס. היינו מוכנים, אבל הקורונה לא עושה טוב, אז לא ראינו פריצה יוצאת מהכלל. אנחנו נכנסים במדינת ישראל למיתון, וההערכה שלי היא של מיתון עמוק ב-2021".

במחצית הראשונה של 2020 ההכנסות אומנם ירדו ב-3% לעומת התקופה המקבילה (עמדו על כ-888 מיליון שקל), אך הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות זינק לכ-26 מיליון שקל (לחברה מדיניות של חלוקת 30% לפחות מרווחיה כדיבידנד).

יש יותר הזדמנויות רכישה בעקבות הקורונה?
"לא בעולם התוכן שלנו, אני לא מרגיש שיש פריצה היסטרית ולא חושב שבתחומי הליבה שלנו יש משברים גדולים".

אז מה הלאה, מה המודל?
"מבחינתי, העובדה שהחברה מחולקת למספר גופים היא עניין אדמיניסטרטיבי. לייצר חברה שמגוונת את פעילויותיה מול הכלכלה בישראל - לא משרתת הייטק, נדל"ן או מלונאות, אלא את המגזר התעשייתי והפריפריה של התעשייה. החברה חזקה פיננסית ויש לה יכולות לא מבוטלות. כל זה, עם פזילה שתתגבר לפעילויות דומות בחו"ל - בדבר הזה לא עשינו מספיק, היינו יכולים להיות טובים יותר".

המניה נשחקה יותר מ-50% מהשיא

אמיליה נרשמה למסחר בת"א ב-1982 תחת השם ח.ל מימון, בעת שהייתה חלק מקבוצת החברה לישראל. ב-2001 רכש פלר את השליטה בחברה באמצעות חברה בבעלותו ("ע.פלר"), וב-2017 בוצעה עסקת מיזוג בדרך של החלפת מניות, שבמסגרתה העביר פלר לחברה את עסקיו הפרטיים בתחומי השירותים לתעשייה, שהתנהלו תחת קבוצת כימוביל. 

 כימוטל. השירותים לתעשייה כוללים כימיקלים, שירותי לוגיסטיקה, שירותי מעבדות וטיפול בפסולת מסוכנת / צילום: אתר החברה

מניית החברה זינקה ב-30% מתחילת השנה, אולם מאז השיא שרשמה במאי 2017  נשחק מחירה ביותר מ-50%. בבית ההשקעות רוסאריו קפיטל החלו לאחרונה לסקר את המניה והעריכו את שווייה הנכסי הנקי (NAV) של החברה ב-1.16 מיליארד שקל ואת שווייה הכלכלי ביותר מ-800 מיליון שקל (לאחר שנלקח בחשבון דיסקאונט של 30% בשל היותה חברת החזקות). שווי כלכלי זה משקף מחיר מניה של 29 שקל - אפסייד של כ-70% על מחיר השוק הנוכחי.

המודל של חברת החזקות הרבה פחות פופולרי היום, בין היתר בגלל היעדר יכולת להנפיק חברת שכבה שלישית - מה שאולי תרצו לעשות אם תבצעו רכישה גדולה.
"במובן של שוק ההון זה נכון, אתה כאילו מאבד משהו, אבל אנחנו מסתכלים מבחינה עסקית. המודל הוא לא בהכרח פופולרי, בגלל הדיסקאונט, אבל התוצאות מביאות בסופו של דבר את הערכים. המבנה שלנו הוא הנכון עסקית, ומביא לנו את התוצאה הטובה ביותר. מודלים של חברות החזקה לא הצליחו, כי היו השתוללויות פיננסיות, ולכן סר חינן, אבל זה לא אומר שזה לא נכון".

למה בעצם להישאר חברה ציבורית? הרי אתה מחזיק 83% ואין הרבה סחירות במניה.
"שווה לנו, כי אנחנו מסתכלים קדימה. בסוף בסוף צריך לשאוף לתוצאות עסקיות נאותות. שאלת הדיסקאונט היא תוצאה של חברות החזקה שנוהלו בדרך אחרת ממה שאנחנו מנהלים".

מה לגבי הכנסת שותפים, קרנות?
"בטווח הארוך, אני חושב שההחזקה שלי לא תישאר בעוצמתה הנוכחית. היא תשתנה, לא כל כך בגלל שנרצה לממש, אלא כי נרצה להגדיל את העסקים, וככל שנרצה לעשות יותר דברים, נהיה נכונים להחזיק פחות. אנחנו לא קרן השקעות, אלא אנשים שחיים מעבודה ורוצים לראות את הדבר הזה לאורך זמן. אין לנו יום אקזיט".

מי זה אנחנו?  
"'אנחנו' זה המשפחה שלי. הילדים שלי רובם ככולם בעמדות שונות בקבוצה, לא כפופים אליי, לומדים כמו שאני למדתי בדרך הטובה והקשה של הכרת החברה מלמטה, עם תוכנית סדורה של כניסה לאפיקים שונים - מי מהם בניהול אחת החברות, מי מהם בפיתוח עסקי".

אתה מסמן יורש?
"לא מסמנים. אין התחייבות כלפי עצמנו לסמן מישהו. אולי דווקא צד ג' הוא האדם הנכון. בסך הכול, לא מנהלים את כל העסקים לבד".

"תמיד שלחתי יד בפעילות ציבורית"
פלר כיהן בעבר כנשיא לשכת המסחר של חיפה והצפון. "כל חיי אחרי שעות העבודה תמיד שלחתי יד קצת בפעילות ציבורית. זו הייתה קריאה לדגל ועשינו עבודה יוצאת מהכלל. כחלק מהמיתון, רואים גם מיתון בפעילות הציבור, ועם היחלשות התעשייה נחלשת הנציגות שלה.

"לשכת המסחר והתאחדות התעשיינים של פעם זה לא העוצמות של היום, המדינה מקשיבה פחות. מדינת ישראל נטשה במודע פעילויות תעשייתיות ומעדיפה להיות חברה של הייטק ויבוא. אני לא חושב שזו מדיניות ממשלה, זה ראי של רצונות הציבור. הציבור לא מעריך, לא רוצה ולא מוכן לחיות עם פעילויות תעשייתיות".

בגלל זה קשה להשיג עובדים?
"ברור שיש קושי לא מבוטל להשיג עובדים, כמעט across the board, גם בת"א וגם בירוחם. הנושא של כוח אדם מיומן - חרט, צבע, חשמלאי - זה חלק מהתפיסה".

איך מדיניות החל"ת משפיעה עליכם?
"מבחינת זמינות עובדים, המדיניות בהחלט מקשה. בתחילת השנה חברות שלנו הוציאו עובדים לחל"ת, ורובם חזרו. אבל יש פה עידוד מאוד מופגן לאי-עבודה. המודל הגרמני הוא המודל הנכון, היה צריך לתגמל את המעסיק בהתאם לצרכים".

אגב חל"ת, פלר אומר שאינו מאמין בעבודה מהבית, "בטח לישראלים שהם אחלה ויצירתיים, אבל ממושמעים הם לא. אם אתה עובד במשימתיות אין בעיה, אבל איש מכירות שעושה פגישות זום - בעיניי זה מאוד חלש. הכול אפשר אם אין ברירה, אני היום עושה 60%-70% מהפגישות בזום, אבל האם זה אפקטיבי? לא".

איך ישפיע עליכם הסגר השני?
"הפעילויות שלנו הן חיוניות, משרתות תשתיות, משרד הביטחון, הובלת דלק, כך שכולם עובדים. אנחנו לא נסגרים אבל מצמצמים במקום שבו פעילות יורדת".

יש לך ביקורת על המצב?
"לא, אין לי בכלל. הביקורת היחידה היא שזה היה צריך לקרות מזמן. אני יושב בדירקטוריון של אחד מבתי החולים ואני לא מופתע ממספר המאובחנים. לא צריך להיות פרופסור; כשמסתכלים בחוף הים בשבת אין מקום להכניס סיכה, בבוקר בבית הכנסת לידי אני רואה את מספר האנשים. זה סטייט אוף מיינד שיוצאים מהבית בלי מסכות". 

על הכוונת של אמיליה: הדואר ונמל חיפה

פלר אמנם מדבר על התרחבות לחו"ל, אך נראה שגם בארץ יש עוד הזדמנויות מעניינות. "אוברסיז מסתכלת מקרוב על מכרז הדואר", מגלה פלר. "יש לנו השקעה בחברת סטארט-אפ של בלדרות הייטק, שמקבלת שירותים מאוברסיז, והתמקצענו בגודל המתאים בכל נושא החבילות. הרי מה זה דואר? בסוף זה חברת לוגיסטיקה, אוברסיז של חבילות".

 סניף של דואר ישראל. אוברסיז תיקח חלק במכרז? / צילום: שלומי יוסף, גלובס

המדינה העריכה את שווי הדואר, חברה הסובלת מהפסדים כבדים ומהיעדר יעילות, בכמיליארד שקל, כאשר בשלב ראשון מתוכננת מכירה של 20% מהמניות למשקיע פרטי, ובשלב השני יונפקו 20% לציבור. 

לדברי פלר, הרוכש של אותם 20% יקבל השפעה מהותית על תפקידי מפתח, "ואם אתה יודע לתרום, אתה יכול לעשות זאת גם כבעל מניות מיעוט".

אפרופו הדואר ולוגיסטיקה, נערכתם לכניסת אמזון לישראל?
"לא נערכנו. הצד הלוגיסטי של מסחר מקוון הוא בהיקפים מאוד גדולים אך המרווחים בו מאוד צנועים. אנחנו היום שם, לא בחלק של אמזון אלא בפעילות בשדה התעופה - חבילות בעיקר מסין. זה כל הזמן גדל בשיעורים דו-ספרתיים".

עוד עסקה גדולה שאליה פוזלת אמיליה היא הפרטת נמל חיפה. "נמל חיפה זה 100% החזקה. אותו סדר גודל, מיליארד שקל. מדובר בנמל הישן; הנמל החדש נמצא ממש מול המשרד הזה, אם תדלגו מעל הגדר אתם בתוך הנמל, וזה הנמל שנבנה על-ידי ישראלים וינוהל על-ידי חברה סינית. הנמל הישן של חיפה, שנבנה על-ידי הבריטים, עומד למכירה, 100%, וזו סיטואציה אחרת לגמרי בהשוואה ל-20% מחברה ממשלתית".

איך זה יתבצע בפועל?
"לביצוע השקעות כאלה גדולות צריך לגייס הון או להיות חלק מקבוצה, זה מאוד ספציפי. נניח בדואר, אני חושב שנחבור לאחרים. לחברה, במצבה היום, יש איתנות פיננסית. אנחנו עושים את הדברים בזהירות, כדרכנו בקודש, בצורה שמרנית".

אמיליה פיתוח

עיסוק: חברת החזקות תפעולית המחזיקה חברות בתחומי התעשייה (אמיליה קוסמטיקס, פלעד ופלציב); לוגיסטיקה (אוברסיז קומרס, כימוביל-כימוטל); הפצה (מנדלסון תשתיות); ו-ATIC (מעבדות) ● מנכ"ל ובעל שליטה: עודד פלר (החזקה של 83.3%) ● מספר עובדים בקבוצה: כ-2,200 ● הכנסות מחצית ראשונה 2020: כ-888 מיליון שקל ● רווח מחצית ראשונה 2020: כ-26 מיליון שקל