בערב ראש השנה קיבלה אישה אחת הודעה בזו הלשון: "שלום, ביום ה-13.9 נמצאת ליד חולה קורונה בין השעות 16:00-17:00. עלייך להיכנס לבידוד מיד עם קבלת הודעה זו".
החלה האישה, אם לשלושה ילדים בשנות ה-30 לחייה, לבדוק מה עשתה ביום ההוא בשעות ההן. חקירה זריזה העלתה ששוחחה טלפונית עם אחותה החולה בקורונה ואף שמה לה מחוץ לדלת חבילת מזון.
תיכף ומיד התקשרה אותה האישה למוקד משרד הבריאות וביקשה לערער על הבידוד שכן ערב חג, ומיד לאחר מכן ימי עבודה, וגם כך הימים ספורים ומי יודע, אולי חל"ת עוד יגיע גם לפתח דלתה.
"ודאי", ענו לה במוקד. "תועברי לקו לחקירות האפידמיולוגיות. זה ייקח יומיים שלושה. בימי עבודה כמובן".
נכון לכתיבת שורות אלה, זוהי מצבת חולי הקורונה בישראל: ביום רביעי אומתו 6,923 חולים חדשים, מספר החולים הקשים עמד על 634 ומספר המונשמים עמד על 177.
השרירותיות שבה מתקבלות ההחלטות לגבי ההתמודדות עם הקורונה בשילוב עם מערכת פוליטית מעורערת ממילא גרמו לאובדן אמון של האזרח בהנהגה.
בערב חג הפסח ישבנו כולנו מבודדים בביתנו. התרחקנו מההורים ומשכנים. היינו צייתנים להפליא. היום יהיה קשה מאוד לשחזר את אותה המידה של צייתנות, חרף הנתונים, אלא אם תהיה אסטרטגית ניהול טובה, כזו שמבוססת על נתונים, על היגיון ולא על תחושות בטן:
1. המפתח הוא מיפוי מדויק של מקורות להדבקה המונית, עם חקירה אפידימיולוגית מעמיקה ואיסוף מידע על ידי איש מקצוע. עד לאחרונה, איסוף המידע התבצע על ידי אחיות בריאות הציבור, באופן חלקי ולרוב באיחור, בתשאול לא מסודר ושאינו מקודד למידע שניתן להשתמש בו מאוחר יותר, על מנת למפות מסלולים של חולים ומקורות מסיביים להדבקה.
2. התנהלות של מניעה לכתחילה ולא רק בדיעבד: נכון להיום אין מאגר מידע עם פילוח מסודר של מקורות ההדבקה הנפוצים. יש מסמכים עם מלל ארוך ולא מקודד של מסלולים ההדבקה של החולים ללא כל עיבוד נוסף של המידע, אינטגרציה של מסלולים ואיתור מוקדם של מוקדי הדבקה. יש ליצר "סיטואציות אדומות" ולא "אזורים אדומים", ולפקח ולאכוף בהתאם הפרה של הכללים בסיטואציות אלה. דוגמה לסיטואציות אדומות: התכנסות של אנשים מעל מספר מסוים, קיום אירועים בפורמטים שחורגים מהפורמט המותר, ועוד.
3. החזרת אמון הציבור במקבלי ההחלטות על ידי נטרול אינטרסים פוליטיים בקבלתן: המצב הנוכחי שבו כל חלק בציבור מרגיש מקופח על חשבון חלק אחר גורם לחורים בספינה, אשר בסוף יטביעו את כולנו. המוטיבציה של אדם פרטי לקיום הנחיות תלויה באופן ישיר בתחושה שהוא חלק מהכלל, ולכן מחויב לביצוע פעולות שישמרו על בריאות הכלל ולכן לא תתכן איפה ואיפה בין אזרחים.
יש לרתום מחדש את אמון הציבור מאחר וללא התגייסות מצד הציבור לקיום ההנחיות הן כמעט וחסרות משמעות. אולי כדאי לרה"מ לשקול מתן סמכות בלעדית לקברניטי הקורונה לניהול המשבר, על מנת לייצר התנהלות אחידה ופרודוקטיבית שלא מושפעת מקבוצות לחץ ומשיקולים פוליטיים.
4. ההנחיות צריכות להיות ברורות ונהירות ונגישות לכל פלחי האוכלוסייה, ופשוטות מאוד להבנה. בדיוק מה מותר ומה אסור, במגבלת ההיגיון וההתחשבות גם בבריאותם הנפשית השלמה, בצרכים הכלכליים ובפרנסה של כלל האזרחים: שכירים ועצמאי.
5. יש לאפשר גמישות למי שפרנסתו תלויה באופן חד משמעי במגע עם קהל: מסעדות ואמנים, בתי מסחר למיניהם, עובדי במה: יש לנסות ליצר פלטפורמות עבודה אלטרנטיביות לאוכלוסייה זו, מי מהם שלא הסתדר כבר בעצמו וזקוק ל"קביים" של המדינה בצורת חכה ולא דגים.
6. היערכות מערכת החינוך: כפי שניתן לראות שיפור משמעותי בגל הנוכחי לעומת הגל הקודם: יש להמשיך בחוט המחשבה הנוכחי ולשכלל את צורת הלמידה מרחוק ללא הרף.
בשורה התחתונה יש להבין שאנחנו לא יודעים עוד כמה זמן תלווה אותנו המכה הזאת, כמה גלים עוד יהיו, מתי ואם יהיה חיסון או תרופה, ויש להיערך בהתאם.
האישה ההיא אגב, קיבלה בסוף שחרור מהבידוד: יומיים אחרי ראש השנה, באמצע היום השלישי, אחרי אובדן של שלושה ימי עבודה ובידוד מיותר של חמישה ימים.
הכותבים הם סטאז'רים לרפואה וחברים בפורום רפואה וכלכלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
