הסכמות היסטוריות: הנפקת התעשייה האווירית יוצאת לדרך

סוכם מתווה ההפרטה של התעשייה האווירית. בממשלה מעריכים כי השלב הראשון בדרך להנפקת החברה יצא לדרך כבר בשבוע הבא, כשוועדת השרים להפרטה תתכנס לאשר את נוסח הצעת ההחלטה שגובשה. לאחר אישור המתווה ייפתח מו"מ רשמי בין המדינה לבין הנהלת התעשייה האווירית, בראשות היו"ר הראל לוקר, ועובדי החברה. זאת במטרה להגיע בתוך שלושה חודשים לחתימה על הסכם קיבוצי חדש שיסדיר בין היתר את התמורה שיקבלו העובדים במסגרת ההנפקה.

יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית יאיר כץ עדכן ביום רביעי את נציגות העובדים בחברה על ההתקדמות במגעים עם המדינה וקיבל את הסכמתה לפתוח במו"מ רשמי. זאת מתוך הבנה שהנהלת החברה חזרה בה מההחלטה על צמצומים של מאות עובדים בחטיבת התעופה האזרחית. מדובר בהתקדמות משמעותית בתהליך שהמדינה מנסה לקדם כבר מעל שני עשורים. מרגע קבלת האישור של ועדת השרים להפרטה, תהליך ההנפקה יוכל לצאת לדרך ולהתקדם באופן עצמאי, בניהול רשות החברות הממשלתיות.

המדינה מתכוונת להנפיק בשלב ראשון 25% ממניות החברה, לפי שווי של 12 מיליארד שקל לחברה. יו"ר ועדת השרים להפרטה, שר הדיגיטל ח"כ דוד אמסלם, צפוי לקבוע את המועד לכינוסה של הוועדה בשבוע הבא. על פי גורמים המעורבים בהליך, נוסח ההחלטה שתובא לאישור ועדת השרים יאפשר מכירה של עד 35% ממניות החברה בדרך של הנפקה ציבורית בבורסה. רשות החברות הממשלתיות, בניהולו של יעקב (ינקי) קוינט, תוביל את הליך ההנפקה של החברה ותקבע את התנאים שלו.

 הראל לוקר, יו"ר התעשייה האוירית / צילום: איל יצהר, גלובס

סוכם שיימצא הסדר לחריגות השכר

גיבוש מתווה ההפרטה, שכאמור מתעכבת כבר שנים, התאפשר לאחר שנמצאו הסדרים בשני הנושאים העיקריים שעיכבו את התהליך. הנושא הראשון הוא הסתייגויות של הממונה על השכר באוצר, שדרש מעובדי החברה להחזיר חריגות שכר. הנושא השני הוא הסתייגויות של גורמי ביטחון, אשר חששו כי חובות הדיווח והגילוי שיחולו על החברה בעקבות ההנפקה יסכנו אינטרסים ביטחוניים.

ל"גלובס" נודע כי בהתערבות שר האוצר ישראל כ"ץ סוכם עם הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן והמשנה שלו אפי מלכין, כי יימצא הסדר לנושא חריגות השכר שהתגלו בחברה, והעובדים לא יידרשו להחזיר כסף למדינה. גם במחלוקת עם מערכת הביטחון הושגו הסכמות, במעורבות של שר הביטחון בני גנץ. המנגנון שאמור להבטיח שמירה על האינטרסים הביטחוניים מבוסס על צו לשמירה על האינטרסים החיוניים של המדינה בתעשייה האווירית ובאלתא שיחוקק בכנסת לפני ההנפקה. מדובר בצו מחמיר יותר מזה שהוצא בהליכים דומים בעבר (הנפקות בזק או אל על). ובמסגרתו יוטלו מגבלות בנושאים הקשורים למבנה הבעלות בחברה (עסקאות להעברת זכויות) וכן בסוגיות הקשורות לשליטה השוטפת בחברה למשל מבנה הדירקטוריון ונושאי המשרה הבכירים בחברה.

בדיונים שנערכו אצל מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל הובהר, כי למדינה תעמוד אפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש חיסיון בכל מקרה שבו יתעורר חשש שחובת הדיווח של החברה מסכנת אינטרסים ביטחוניים ואסטרטגיים של ישראל. הפנייה לבית המשפט תסתמך על חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה.

הנפקה תייתר את הצורך צמצומים נרחבים

עובדי התעשייה האווירית דרשו בעבר לקבל נתח של 2.5% ממניות, בהנחה של 30%. מדובר על הטבה של כ-90 מיליון שקל, או כ-6,000 שקל לעובד, בחברה אשר מעסיקה כ-15 אלף עובדים. התעשייה האווירית סובלת מהסכמי עבודה מיושנים ומהוצאות שכר גבוהות יחסית, בהשוואה למתחרה שלה חברת רפאל. הבעיה חריפה במיוחד בחטיבת התעופה האזרחית של התעשייה האווירית, ועל רקע זה החליט דירקטוריון החברה לצמצם מאות משרות. הנפקת התעשייה האווירית, שצפויה לחזק את ההון עצמי של החברה מייתרת את הצורך המיידי בביצוע צמצומים מרחיקי לכת.

התעשייה האווירית מספקת מוצרים ושירותים בתחומי התעופה והחלל לשוק הצבאי ולשוק האזרחי. הכנסותיה של החברה בשנת 2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר וכ-74% מהמכירות היו לייצוא. החברה סובלת משיעורי רווחיות נמוכים יחסית, אם כי ב-2019 עברה מהפסד לרווח תפעולי של כ-120 מיליון דולר. 

יאיר כץ, מזכיר ארגון העובדים הארצי: "מדובר בצעד משמעותי אך מרבית העבודה עוד לפנינו. כפי שכבר ציינתי, תע"א כחברה עסקית תחרותית, סוחבת על גבה רגולציות ממשלתיות שאינן תואמות לשוק התחרותי בו היא פועלת, והנפקת מניות המיעוט בחברה, היא בהחלט הזדמנות נהדרת להיפרד מהן. ארגון העובדים וצוות היועצים המקצועי המלווה אותנו, נכון להמשיך ולשבת מול כל הגורמים המעורבים על מנת לקדם מהלך שישפר את תנאי העובדים והחברה".

הבסיס: המודל האירופי להפרטת חברות ביטחוניות

מודל ההפרטה של התעשייה האווירית מבוסס על הניסיון אשר נצבר במדינות מערב אירופיות במכירת חברות ביטחוניות בבעלות ממשלתית. תהליכי ההפרטה של חברות ביטחוניות כאלו במערב אירופה החלו עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת והגיעו לשיא שלהם בשנות ה-90 ובעשור הראשון של שנות ה-2000.

בין היתר מדובר למשל על חברת האלקטרוניקה ומערכות המידע Thales, שממשלת צרפת הקטינה את חלקה בבעלות עליה במהלך השנים עד ל-25% כיום; בחברת Leonardo האיטלקית, שממשלת איטליה מחזיקה בה כיום בנתח של כ-30%; יצרנית המטוסים Airbus, ש-25% מהבעלות עליה מוחזקת במשותף על ידי ממשלות צרפת, גרמניה וספרד; וכן בחברת BAE הבריטית, שהופרטה במלואה על ידי ממשלת בריטניה בשני שלבים, בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. הניתוח שערכה רשות החברות הממשלתיות העלה כי דרך ההפרטה המועדפת הייתה הנפקה של מניות החברה בבורסה, תוך שמירה על אינטרסים לאומיים באמצעות מנגנונים משפטיים שמטילים מגבלות על מכירת מניות, שינויים בהרכב הדירקטוריון וההנהלה הבכירה ומכירת נכסים אסטרטגיים. עבודת הרשות מצטטת שלושה מחקרים אמפיריים בינלאומיים, מהם עולה כי הליכי הפרטה באמצעות הנפקת מניות הביאו לשיפור ברווחיות התפעולית של החברות הביטחוניות.

על רקע הניסיון האירופי, הסכים משרד הביטחון למתווה שהציעה רשות החברות. זאת לאחר שקודם לכן צידד המשרד במכירת השליטה בחברה למשקיע אסטרטגי, כפי שנעשה במקרה של תע"ש - שנמכרה ב-2018 לאלביט מערכות תמורת 1.9 מיליארד שקל.