הגרף היומי: תוך כמה ימים הופך סגר לאפקטיבי ומה אפשר ללמוד מאירופה?

ישראל נכנסת בימים אלה למים לא נודעים. לא רק משום שהיא הראשונה במערב להכריז על סגר שנועד לעצור את הגל השני של מגפת הקורונה, אלא גם בגלל ההיקף המתוכנן של השבתת המשק במדינה. מעט מדינות באירופה שיתקו את הפעילות העסקית שלהן כפי שמתוכנן בארץ. ספרד ואיטליה הותירו רק תעשיות חיוניות מתפקדות (בערך 30% מהמשק), ולכן אולי היו גם אלו שספגו את הפגיעה הכלכלית הקשה ביותר ביבשת ברבעון האחרון. אך הסגר ההדוק בהן נמשך חודשיים, ולא שבועיים בלבד כפי שמתוכנן כאן. במקום יישום מודל שבדי או מודל אירופי, נוצר מודל ישראלי ייחודי.

מבחינה אפידמיולוגית, מסכימים באירופה, סגר הדוק הוא מוצא אחרון. זה הצעד שיש לנקוט כשכל האמצעים האחרים נכשלו, כשהתחלואה יצאה מגדר שליטה. הוא הוכרז באיטליה ואומץ ביבשת בתחילת המגפה, כשרב היה הנסתר על הגלוי. מחקרים שנעשו עליו בדיעבד הוכיחו כי למרות העלות העצומה והפגיעה בחיים - הוא הוכיח את עצמו מבחינת תחלואה.

שקפים שהוצגו בדיונים על הסגר בישראל התייחסו להתפרצות בצפון איטליה כאל תמרור אזהרה למצב מערכת הבריאות בארץ, כאילו לא עברה חצי שנה מאז. מבחינה זו, הלקח האירופי הרלוונטי ביותר הוא כמה זמן לקח למדינות היבשת להפחית את התחלואה הגבוהה בהן בגל הראשון.

לפי הנתונים לגבי ארבע המדינות הגדולות ביבשת, נראה כי הטווח עומד בין 15 יום בגרמניה ל-18 יום באיטליה, כאשר באמצע נמצאות ספרד וצרפת (16 יום). זה פרק הזמן שנמדד מהטלת הסגר הארצי בהן, ועד לשיא התחלואה (שהתגלתה רק בדיעבד), שאחריה נמדדה ירידה. אם מחשבים את הסגר-לייט שהוטל על ישראל לפני ראש השנה, מועד זה יתרחש בשבוע הראשון של אוקטובר; אם לוקחים בחשבון את התנועה הרבה, התפילות, ארוחות החג שהוקדמו ואווירת הזלזול הכללית - ייתכן שיש להתחיל את המדידה רק החל מסוף השבוע שלפני יום הכיפורים.

אופציית הסגר הוולונטרי

על פניו, לגל השני יש מאפיינים שונים, וישראל אינה יכולה לסמוך לגמרי על הניסיון האפידמיולוגי מאירופה, לחיוב או לשלילה. הגיל הממוצע של הנדבקים בגל הנוכחי נמוך הרבה יותר מזה שהיה באירופה באביב, ובתי האבות והדיור המוגן בישראל מוגנים בשלב זה, לעומת ההתפרצויות הגדולות שנרשמו בהם באירופה בגל הראשון; הידע הרפואי על טיפול והתנהלות התקדם מאז (למשל השימוש הנרחב במסכות) ומעל הכול - מערך הבדיקות פועל באופן יעיל יותר.

כרגע, כל אירופה מנסה להימנע מסגר. ארגון הבריאות העולמי סבור כי יש לה את היכולת לעשות זאת. בניגוד לישראל, חלק מהמדינות ניצלו את הידע הנצבר על הסכנה שבאירועים במקומות סגורים ובאירועים משפחתיים כדי לבלום את המגפה.

בצד אחד של מצב התחלואה ניצבת גרמניה, שבה מספר הנדבקים עומד ביציבות על כ-2,000 מקרים חדשים ביום (שיעור קטן פי 25 מישראל, ביחס לאוכלוסייה), לבין ספרד, שבה מספר הנדבקים זינק ליותר מ-10,000 ביום (שיעור קטן פי שלושה מישראל, ביחס לאוכלוסייה). גם בצרפת יש מספר גבוה מאוד של מקרים חדשים ביום-  כ-12 אלף, אך שיעור התמותה אינו גבוה.

במדריד מדברים על "סגר וולונטרי" ומגבילים את שעות הפעילות של המסעדות, בגרמניה מתכוננים לגל נוסף שאין להם ספק שיגיע. "רק עכשיו גרמניה תתחיל באמת להתמודד עם המגפה", אמר וירולוג מוביל בראיון.

ישראל בחמישייה הפותחת של תמותה

בינתיים, ישראל יכולה להתעודד מהעובדה שסגר, כשהוא מיושם כראוי במדינות מתקדמות (בניגוד להודו ופרו, למשל), אכן מוביל ככל הנראה לירידה בתחלואה. מדענים בריטיים חישבו כי הוא מוריד ב-80% את שיעור ההדבקות, בין אם הוא הוטל בשלב מאוחר של ההתפרצות או בשלב מוקדם.

ישראל גם יכולה להתעודד מהסיכוי לאימוץ נרחב של בדיקות מהירות מבוססות-חלבונים לקורונה, שמעניקות תשובות בתוך חצי שעה, ושכבר הושקו השבוע באירופה. אבחון מהיר, מעריכים בגרמניה, יכול לשנות מהיסוד את ההתמודדות עם המחלה ולאפשר "שליטה" טובה יותר בהתפשטות שלה - בתקווה שמערכת הבריאות הישראלית תקבל גישה לבדיקות אלה.

בכל מקרה, בניגוד לרצונה, ישראל הופכת כעת למקרה בוחן עולמי להתמודדות עם קורונה. שיעור התמותה היומי מהמחלה בשבוע האחרון עומד על כ-2.5 בני אדם למיליון תושבים - בחמישייה הפותחת של הדירוג העולמי (אחרי ברזיל, מקסיקו וספרד, יחד עם ארה"ב, לפי נתוני אתר Our World in Data), ושיעור התחלואה שלה פר תושב נמצא בראש הדירוג העולמי כבר ימים ארוכים.

העיתונים מדווחים על "חניון ענק" שהפך למחלקת קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, או על "החמרת הסגר" שהתרחשה השבוע. כפי שבחנו באירופה את הנעשה באיטליה בגל הראשון, מסתכלים המומחים כעת על הנעשה בארץ בגל השני. הם בודקים את "המודל הישראלי" ואת סיכויי הצלחתו.