מעל שלושה מיליון בוחרים שחורים במדינות מפתח בארה"ב זוהו על ידי הנשיא טראמפ בקמפיין שלו ב־2016 כאנשים שצריך לשכנעם להישאר בבית ביום הבחירות, כדי לסייע לו להגיע לבית הלבן. התחקיר הזה שראה אור בבריטניה אתמול (ב'), מגיע 24 שעות לאחר התחקיר הדרמטי ב"ניו יורק טיימס" על התנהלות טראמפ בכל הנוגע להחזרי המס.
הגילוי הזה מגיע מהדלפת נתונים ענקית שהגיעה לידי מערכת ערוץ 4 של הטלוויזיה בבריטניה. המסמכים מלמדים על כך שלפני ארבע שנים, מטה טראמפ הכין תיקים על כמעט 200 מיליוני מצביעים אמריקאים, שחולקו לשמונה קטגוריות שונות. אחת מהן, שניתנה ל־3.5 מיליוני בוחרים שחורים, הייתה תחת הכותרת "הרתעה".
הבחירות של 2016 היו הראשונות מזה שני עשורים שבהן ירד שיעור השתתפות של מצביעים שחורים. הדבר אפשר לטראמפ לזכות, ככל הנראה, בנצחונות המפתיעים ברוב דחוק במדינות כמו וויסקונסין ומישיגן, ולהגיע לבית הלבן למרות שיותר אמריקאים בחרו בהילארי קלינטון.
"פרויקט אלאמו"
הקמפיין הדיגיטלי של טראמפ, שנקרא "פרויקט אלאמו" ופעל מסן אנטוניו, טקסס, כלל צוות מומחים מהחברה הבריטית שנסגרה בינתיים, קיימברידג' אנליטיקה, שעבדה עם צוות מהוועדה הארצית הרפובליקנית. כיום עובדים שני בכירים לשעבר בחברה גם על קמפיין 2020 של טראמפ. כזכור, קיימברדג' אנליטיקה קרסה אחרי תחקירים של חדשות ערוץ 4 הבריטי, "האובזרבר" והניו יורק טיימס ב־2018.
צוות הקמפיין הדיגיטלי של טראמפ היה קריטי לניצחון הדחוק שלו ב־2016. לערוץ 4 הבריטי יש רשומות של נהלי העבודה הלא־אתיים של קיימברידג' אנליטיקה, שניתחה נתונים של פייסבוק על עשרות מיליוני בוחרים אמריקאים, שהצוות של טראמפ השתמש בהם.
הרשומות המודלפות מראות ששחורים אמריקאיים הוגדרו באופן חריג כ"הרתעה" בקמפיין של 2016 ביחס לאוכלוסייה הכללית. לדוגמה, בג'ורג'יה השחורים מהווים בערך שליש מהאוכלוסייה, אך 61% מקטגוריית ה"הרתעה" של מטה טראמפ היו במדינה זו. אותה המגמה תועדה גם בצפון קרוליינה ובוויסקונסין.
במבט כללי, מיעוטים - שחורים, היספנים, אסיאתים ואחרים - היוו 54% מקטגוריית ה"הרתעה". בניגוד לכך, רשימות המצביעים שהקמפיין רצה לעודד לצאת לקלפיות היו ברובן לבנות. קשה לקבוע עד כמה יעיל היה הקמפיין הזה, אך מחקר מראה ששיעור ההצבעה בקרב שחורים ירד ב־8 נקודוות אחוז ב־2016.
"פוסטים שחורים"
הנתונים לא מציגים תמונה מלאה של איך בדיוק נוצלה קטגוריית ה"הרתעה", אם כי סביר להניח שהרשימה הזו הייתה יעד למסרים בפייסבוק בחודשים שהובילו ליום הבחירות ב־2016.
מטה טראמפ הוציא 56 מיליון דולר על פייסבוק לבדה ב־2016, עם כמעט שישה מיליון גרסאות שונות למסרים ממוקדים מאד שנשלחו ישירות לפיד של מצביעים ברחבי ארצות הברית. רבות מהמודעות היו מה שנקרא "פוסטים שחורים" (Dark posts) שיכלו להיעלם מהפיד של הנמענים כאשר הקמפיין הפסיק לשלם עבורן. פירוש הדבר הוא שלא קיימות רשומות פומביות של המודעות שהוצגו בפייסבוק ב־2016, או של רשימות המקבלים של המסרים. למרות זאת ערוץ 4 דיווח שהוא איתר כמה ראיות לכך שמטה טראמפ דחף מודעות למצביעים שחורים שנועדו להשחיר את דמותה של הילארי קלינטון.
מטה טראמפ הכחיש מכל וכל שהוא פנה ספציפית למצביעים שחורים. ברד פרסקייל, מנהל הקמפיין הדיגיטלי ב־2016, אמר לערוץ הטלויזיה הציבורי בארה"ב, PBS: "הייתי אומר שאני בטוח בכמעט 100% שלא ניהלנו קמפיינים שאפילו פנו אל אפרו־אמריקאים".
הראיות שערוץ 4 הבריטי חשף כוללות קטעי וידאו שבהם מתייחסת הילארי קלינטון לצעירים שחורים כ"טורפי־על", ששודרו בתשדירי בחירות בטלוויזיה 402 פעמים באוקטובר 2016 וקיבלו מיליוני צפיות בפייסבוק.
ואולם מנתונים שהגיעו לערוץ 4, קיימברידג' אליטיקה הודתה שקמפיין טראמפ פנה ל־AA (אפרו-אמריקאים) עם "וידאו הטורפים" - ושילמה על כך 55,000 דולר במדינת ג'ורג'יה לבדה.
בתגובה לגילויים של חדשות ערוץ 4 הבריטי, ג'מאל ווטקינס, סגן נשיא ההתאחדות הלאומית של אנשים שחורים בארה"ב, NAACP, כינה את התופעה: "קמפיין דיכוי מודרני".
"הדבר שמזעזע כאן זה הקטגוריה של דיכוי או הרתעה. גם אנחנו משתמשים בנתונים, אבל כדי להניע, לשכנע ולעודד אנשים להצביע. אנחנו לא משתשמים בנתונים כדי לומר את מי להרתיע ולהשאיר בבית. זה נראה באופן בסיסי חריגה מעקרונות הדמוקרטיה", אמר ווטקינס. "זה כבר לא, 'תנו למועמד הטוב ביותר לנצח' אלא 'תנו למכונת ההצבעה עם הכי הרבה משאבים להרתיע מצביעים ולהחזיק אותם בבית, ולכן לזייף את הבחירות כדי שמישהו ינצח בהן".
ווטקינס הוסיף ש"אני לא מאמין שפייסבוק חשפה במלואה את התפקיד שהיא מילאה בזה, ואת סוגי המודעות שפורסמו באתר שלה, מי היה מעורב בזה, ואיך הם שיתפו פעולה עם קמפיין טראמפ כדי לאפשר את כל זה".
דובר של פייסבוק אמר בתגובה: "מאז 2016, הבחירות השתנו וכך גם פייסבוק. מה שקרה עם קיימדרידג' אנליטיקה לא יכול לקרות היום". החברה ציינה את החוקים החדשים שלה שאוסרים הרתעת בוחרים, ואת ספריות המודעות הפוליטיות שאפשר לחפש בהן, והן אינן נעלמות מן האתר כפי שקרה ב-2016.
מקמפיין טראמפ לא התקבלה כל תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.