כשנותנים ל"מלך החובות" ופושט רגל סדרתי לנהל מעצמה

פרשת המסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שפרסם אתמול "ניו יורק טיימס", חשפה לעיני כל את מה שהיה ידוע מזמן למעטים המתעניינים בעובדות. בעוד שעשרות מיליונים של אמריקאים נאנקים לשלם את חשבונות הבריאות והחינוך של משפחותיהם, אמריקה של המאה ה-21 היא גן עדן לאחוזון והאלפיון העליונים, הנהנים לא רק מאשד הכסף המודפס ותוצאותיו, אלא גם מהטבות מס מפליגות על עושר מנופח זה.

כמו בכל הופעותיו האחרות, טרמאפ הוא לא יותר מאשר גרסה מוקצנת, בומבסטית ו"מהמקפצה" של השיטה. לחוקי המס של ארה"ב כ-70 אלף עמודים, זו אגב קפיצה מבערך 10,000 עמודים בשנות ה-50, ו-30 אלף בשנות ה-90. בעמודים אלו יש די מקום להחביא אינסוף הטבות וחוקי מס שבאו להיטיב עם קבוצות אנשים, חברות וסקטורים מכל הסוגים. רבות מהן מוקדשות לענף הנדל"ן.

הטבת המס בנדל"ן המוכרת ביותר מוענקת לרוכשי בתים. בעוד שעלות שכר דירה אינה הוצאה מוכרת, הוצאות שונות הקשורות לבעלות על בית, הן מוכרות וניתנות לניכוי מההכנסה השוטפת. כך למשל ריבית על המשכנתא ומס רכוש (שרק לאחרונה הוגבלו בתקרה). אולם בעוד ההוצאה הקשורה לבעלות היא מוכרת, רווח ההון במכירת הנכס הינו פטור ממס בדרגות שונות. כיום עומד פטור זה עד לסך של 500 אלף דולר לזוג (עד לא מזמן היו הסכומים גבוהים יותר).

כמה מסים יורדים מהשקעה בלובינג?

היתרה מעל הסך הנ"ל חייבת במס רווחי הון, שהוא מופחת בשיעורו לעומת הכנסות על עבודה. הנה כי כן העדפה מובהקת לרוכשי בתים, וככל שהבית יקר יותר, ההעדפה גדולה יותר, לעומת השוכרים, שרובם ככולם הצעירים והעניים יותר. אך זהו רק קצה קטן של הקרחון. במחקר שערכו באוניסרסיטת UCLA שבקליפורניה על "מסים ולובינג", ניתחו החוקרים מקרים רבים וגילו מתאם בין הוצאות החברה על לובינג והקטנת המסים המוטלים עליה. ובמספרים, כל 1% הגדלה בהוצאות ללובינג, הביא להקטנה של בין 0.5% ל-1.6% בתשלום המסים.

המשחק באחוזים מסתכם בסכומים הגבוהים ממה שנדמה. הואיל ותרומות ללובינג הן במיליונים וחבויות המס במאות מיליונים, ברור כי ההחזר על ההשקעה בלובינג בדמות חיסכון במס יכול להגיע בקלות כדי 1 ל-50 ואף 1 ל-100. לא יפלא איפוא כי חלק מהחברות הגדולות ביותר באמריקה מוציאות על לובינג יותר ממה שהן משלמות מסים.

במחקר משנת 2012 שערך מלכ"ר העוסק במדיניות המיסוי נמצא כי במצורף 280 חברות הרווחיות מתוך 500 החברות הגדולות בארה"ב, שילמו מס בשיעור 50% מסכום המס הרגיל הקבוע בחוק הסטנדרטי, ובסך הכל כ-223 מיליארד דולר שנמנעו מהקופה הציבורית. אותן חברות הוציאו יחד כ-2 מיליארד דולר על לובינג בנושאי מסים. 30 מהחברות הנ"ל הוציאו על לובינג בענייני מיסוי בלבד, יותר מאשר על כל תשלומי מס. בין השמות המוכרים: ג'נרל אלקטריק, דו-פוינט, פד-אקס ומאטל.

מה קרה להבטחה הרעשנית של טראמפ?

אך כל זה אינו חדש. בספרם "ההתחמקות הגדולה ממסים" (The Great American Tax Dodge) נברו הכותבים ב-900 עמודי התיקון לחוק המס משנת 1986 ומצאו יותר מ-650 הטבות מס שנכתבו לתועלת חברות ספציפיות או אנשים בודדים. אחת מהטבות המס הידועות והשערורתיות ביותר באמריקה היא זו המוענקת למנהלי קרנות השקעה למיניהן. על פי הטבה זו, ממוסים מנהלי הקרנות על חלקם ברווחים כאילו היו הכנסות אלו רווחי הון (שכן הם כביכול השתתפות ברווח ההון של המשקיע) ולא כהכנסות מעבודה (מה שהם באמת ביחס למנהלי ההשקעות).

על כן משלמים מנהלי קרנות ההשקעות בוול סטריט, מהאנשים העשירים והמשתכרים הגבוהים ביותר באמריקה, מס מופת בשיעור של כ-24% לכל היותר על הכנסותיהם. המשקיע האגדי וורן באפט בשנת 2013 לומר כי "הוא וחבריו עדיין משלמים פחות מסים (באחוזים) מאשר המזכירה שלו". התיקון הגדול לחוקי המס שביצע ממשל טראמפ בשנת 2017 לא שינה מציאות זו, חרף הבטחות רעשניות לשינוי במהלך מערכת הבחירות.  

טראמפ והפטור ממס לעשור

אחד הענפים שזכה למגוון גדול של הטבות וקומבינציות מס היה עולם הנדל"ן. לא די בכך שבועת האשראי וייצור הכסף ניפחו את מחירי הנדל"ן בשיעורים היסטוריים, העוסקים בענף זכו להקלות רבות וסבוכות. חלק מקומבינציות אלו אפשרו לנשיא טראמפ, מיליארדר על פי הצהרותיו והתנהגותו, אך פושט רגל דה פאקטו (שוב - לאחר 4 פעמים בעבר) ושקוע במאות מיליונים של חובות, לפי דוח של "ניו יורק טיימס", להימנע מתשלומי מס במשך עשר שנים ויותר. אגב, חלק משמעותי מחובות אלו העומדים לפירעון בשנים הקרובות, ואשר עליהם הוא ערב אישית, הוא לגורמים שונים מחוץ לארה"ב. מה שכמובן מעלה שאלות של ממש ביחס לניגוד אינטרסים וחשש לניקיון כפיים, ובמיוחד בעסקאות נשק בינלאומיות בהן מעורבים בני משפחתו.

בין החוקים לענף הנדל"ן, ניכויי מס מיוחדים המותרים בהפחתה מהכנסות החברות. אגב הטבה אחת כזו עברה מטאפורפוזה בתיקון המס של 2017, באופן שהטבה שחושבה לפי מספר העובדים, בכוונה לתמוך בתעסוקה, הומרה לחישוב על פי כמות הנכסים. הטבות מס נוספות לענף הנדל"ן המסחרי כוללות גם מבנים משפטיים המאפשרים העברת רכוש ליורשים בפטור ממס עזבון, שיטה מיוחדת של הכרה בהוצאות והפסדים, דחיית תשלומי מס לשנים רבות באמצעות המרת נכס בנכס, משהו שאינו מותר למשקיע פרטי כאשר הוא למשל מוכר מניה וקונה אחרת תחתחיה, ועוד ועוד.

בעימות בין המועמדים לנשיאות בשנת 2016, בתשובה לשאלת המנחה "כמה שנים הוא נמנע מתשלום מסים", המועמד טראמפ השיב "אני משלם מסים .. אך יש לי ניכויים, הרבה מהם זה הפחתת ערך הנכס (פחת). זו הוצאה נהדרת. אני מת על הוצאות פחת". בראיון אחר מאותה שנה הוא אמר "אני מלך החובות. אני מת על חוב". באחת מאסיפות הבחירות ההמוניות שלו בפלורידה ב-2016 טראמפ הוסיף: "אני מבין חובות יותר מכול אחד". עכשיו רק נותר לראות אם מלך החובות, שהעלה את החוב הממשלתי לשיא כל הזמנים של כמעט 27 טריליון דולר, ואשר אישית תרם בעשור האחרון פחות מאחרון הנתינים לטובת אותם חובות, גם יידע להחזיר את חובותיו הוא.