מה עושה הסגר למדיניות המוניטרית של בנק ישראל

במכתב ששלח לממשלה בסוף יולי פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, כתב לנבחרי הציבור כי על רקע משבר הקורונה, נקט בנק ישראל וימשיך לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, גם אם בדיעבד יתברר כי לא נדרשו צעדים כה דרסטיים. "התפיסה שהובילה, ושממשיכה להוביל אותנו, היא שבמשבר מסוג זה, מוטב שהוועדה תנקוט יותר צעדים, ושהם יהיו יותר משמעותיים - גם אם בדיעבד הם יסתברו ככאלה שלא היו נדרשים, מאשר שהוועדה תנקוט צעדים מתונים שבדיעבד יסתבר שהם לא היו מספקים".

ואכן, מאז פרוץ המשבר נקט בנק ישראל כמה פעולות אגרסיביות שתמכו מאוד בכלכלה המקומית - הורדת הריבית ל-0.1%, השקת תוכנית רכישת איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 50 מיליארד שקל, השקת תוכנית לרכישת איגרות חוב קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד שקל, הזרמת נזילות מט"חית (בפרוץ המשבר) בהיקף של עד 15 מיליארד דולר ועוד.

הפעילות האגרסיבית והנחושה של בנק ישראל להקלת המשבר לא הייתה ייחודית בנוף הגלובלי - בארה"ב חתך הפד את הריבית לרמה אפסית כמעט, השיק תוכניות לרכישת איגרות חוב ולמתן הלוואות ישירות ל-Main street, ובכך כמעט והכפיל את מאזנו מ-4 טריליון דולר בחודש פברואר לכ-7 טריליון דולר כיום.

באירופה השיק ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) עם פרוץ המשבר תוכנית לרכישת איגרות חוב של מדינות הגוש (PEPP) בהיקף של 750 מיליארד אירו, ומאזנו עלה מרמה של 4.7 טריליון אירו בתחילת המשבר לכ-6.5 טריליון אירו כיום.

על רקע נכונות בנק ישראל להמשיך ולנקוט פעולות אגרסיביות לעידוד הכלכלה (גם אם בדיעבד יתבררו כמיותרות), העלייה החדה בתחלואה, הטלת הסגר הנוסף, האבטלה הגבוהה מאוד והסביבה הדיפלציונית בכלכלה המקומית מאז פרוץ המשבר בחודש מרץ, אנו מעריכים כי בנק ישראל יוריד בהמשך השנה את הריבית לרמה אפסית ו/או יגדיל (או אף יכפיל) את תוכנית רכישת איגרות החוב הממשלתיות.

בצל המגמה השלילית בכלכלה המקומית מאז תחילת ספטמבר, סביר מאוד כי בנק ישראל ינקוט אחת מהפעולות כבר בישיבה הקרובה ב-22.10 (נזכיר שבכל החלטות הריבית האחרונות - חמישה חברי ועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה ברמה של 0.1%, בעוד שחבר אחד תמך בהורדתה ל-0%).

פעולות מוצדקות גם בבחינה בינלאומית

במסגרת התוכנית שהציג בחודש מרץ, התחייב בנק ישראל לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 50 מיליארד שקל, ועד סוף אוגוסט כבר רכש הבנק קרוב ל-30 מיליארד שקל, כך שבהינתן המשך רכישות חודשיות בקצב דומה לחודשים האחרונים - צפוי בנק ישראל לסיים את תוכנית הרכישות לקראת סוף 2020.

מכאן עולה, כי עד סוף 2020 צפוי בנק ישראל להחזיק כ-9% משוק האג"ח הממשלתי (שוק האג"ח הסחיר עמד נכון לסוף ספטמבר על כ-500 מיליארד שקל, ולהערכתנו יגדל עד סוף השנה לכ-540 מיליארד שקל).

לשם השוואה, הפד מחזיק כיום כ-19% משוק ה-Treasuries, הבנק המרכזי האירופי מחזיק כ-31% מכלל איגרות החוב הממשלתיות בגוש האירו והבנק המרכזי ביפן מחזיק מעל ל-40% מסך איגרות החוב הסחירות בשוק.

בשורה התחתונה: השוואה בינלאומית למדינות המפותחות תומכת בהגדלה (ואף בהכפלה) של תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות בחודשים הקרובים, במיוחד על רקע הגידול החד בהיקף הנפקות החוב (היצע החוב), הזינוק בגירעון הממשלתי ורצון הנגיד "לספק סביבה נוחה לגיוס החוב ולתמוך בכך בפעילות התקציבית של הממשלה" (ראו דברי הנגיד מאמצע חודש יולי).

פרופ' ירון הדגיש בחודשים האחרונים כי תוכנית רכישות האג"ח "מאפשרת לממשלה, לעסקים ולמשקי הבית להמשיך ללוות בתנאים נוחים".

נוסף על כך, גובר הסיכוי כי בנק ישראל יוריד בהמשך את הריבית לרמה אפסית. איננו מעריכים כי הריבית תרד לרמה שלילית, אך הגדלה משמעותית של תוכנית רכישות האג"ח תהיה, להערכתנו, אפקטיבית יותר בשמירה על עלויות מימון נמוכות לממשלה ולמגזר הפרטי.

ונסכם בציטוט של המשנה לנגיד וחבר הוועדה המוניטרית, אנדרו אביר, שאמר ביולי כי "המשק הישראלי נמצא במצב הכי גרוע שלו ב־60 השנים האחרונות. וכשהמצב הוא לא סטנדרטי, חייבים לעשות שימוש בכלים לא קונבנציונליים.

"המטרה של בנק ישראל היא להיות ‘לפני העקומה’. החזרה של הגל השני ביחד עם חזרתן של המגבלות על הפעילות הכלכלית במשק הולכות להיות סיפור מאוד מאתגר לכלכלה הישראלית". 

הכותב הוא האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק