חלק ממייצגי המעסיקים התומכים בהסדר שנחתם עם האוצר, הסבירו את ההסכמה שלהם בכך שמדובר בהסדר מאוזן, פשרה שמשקפת במידה מסוימת את האינטרסים של כל הצדדים לה, ובעיקר מגנה על המעסיקים מפני תרחישים גרועים יותר "שנהוגים בעולם", שבהם המעסיק נושא בנטל כל ימי הבידוד והמדינה לא משתתפת כלל בעלות. "יש מדינות שבהם המעסיקים נושאים בנטל לבד או ברובו. לא רצינו שזה יקרה גם כאן", אמר לנו אחד הגורמים שתומכים בהסדר. האומנם? בדקנו. וזה לא בדיוק כך.
■ לפחות 45 אלף ישראלים שוהים בבידוד בכל זמן נתון: מי משלם על זה, לכמה זמן ומה המשמעויות | "גלובס" עושה סדר
על פי דו"ח השוואתי של ה-OECD שפורסם ביולי האחרון, תמונת המצב במדינות הארגון דווקא הפוכה מזו שאומצה בישראל. מהדו"ח עולה, כי 20 מתוך 24 המדינות שלגביהן יש מידע הורידו לאפס את השתתפות המעסיק בתשלום על 14 ימי בידוד, במקרה שיש חשד לקורונה. "מדינות אלה ממנות באופן מלא את חופשת המחלה במקרה של בידוד", כתב הארגון, ושיבח את השימוש בכלי זה על מנת למנוע פגיעה במשק, לעודד את השימוש בבידוד ככלי מניעתי ולשמור על רמת החיים.
ברוב-מדינות-אירופה-המדינה-מממנת-את-הבידוד
בצ'כיה ובנורבגיה המעסיקים צריכים לשלם פחות ממחצית מהעלות. רק בצרפת ובפולין המעסיקים צריכים לשלם מחצית או יותר מעלות ימי המחלה, במקרה של בידוד. "כמעט כל מדינות ה- OECD מממנות באופן מלא את התשלום על ימי מחלה לעובדים הנמצאים בבידוד. זה נעשה מסיבה טובה, משום שאחרת הדבר ייתרגם להגדלת חובת תשלום ימי המחלה בעבור המעסיקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
