כשבחיפה מקדמים מרינה זו לא "טובה לעשירים"

לאחרונה נערך דיון של מינהל התכנון בנושא מעגנות בישראל. התוכנית הוצגה למינהל ע"י משרד האדריכלים לרמן, וכללה הקמת 6 מעגנות ב-30 השנים הקרובות לצורך עמידה בחלק מהביקוש הצפוי למקומות עגינה בישראל. התייחסותי הינה כרגע רק לחיפה, אף על פי שהתוכנית דנה במעגנות בנהריה, חיפה, חדרה, נתניה, הרחבת ת"א, ובת ים.

האירוע גרר הרבה אמוציה ברשת על המרינה בבת גלים, על כביכול גריעת החוף מהאזרחים, פגיעה בטבע וכד'.

לא כך הדבר. המרינה מתוכננת בין חוף הכלבים החדש למינחת רמב"ם, התוכנית לא נוגעת בחופים הקיימים. המרינה על אזור מופר, סלעי. המרינה תשמש כגשר ופתח ליציאה לים של כולנו, שייטים, חותרים, נוער, צוללים, סאפיסטים ותהפוך את המקום שמעולם לא השתמשו בו בים, למקום שוקק ומלא חיים של אנשים.

בחיפה קיימת כיום מעגנה אחת בתוך מעגן הדייג של הקישון בבעלות חברת נמלי ישראל המכילה כ-350 מקומות עגינה. ברשימת ההמתנה שמפורסמת על ידי הנהלת המעגנה עומדים עוד כ-300 ממתינים למקום עגינה. הפעלת המעגנה עבור הנוער בלתי אפשרית ממספר סיבות, מיקומה בתוך נמל הקישון ובתוך נמל המפרץ, זיהום הים שבמקום והיעדר אפשרות למתן תנאים בסיסיים להפעלת מועדוני הנוער והחינוך הימי.

לכל הדעות, קיים ביקוש וצורך בהקמת מרינה לקליטת הביקושים.

נבחנו 5 חלופות תכנון במטרופולין חיפה.

ההמלצה של משרד התחבורה למינהל התכנון במשרד הפנים הינה להקים את המעגנה בבת גלים. ההצעה קיבלה את תמיכת ראשת העיר חיפה ד"ר עינת קליש ואת תמיכת משרד התיירות, אך גם את התנגדות המשרד לאיכות הסביבה והארגונים הירוקים.

הטענות העיקריות של גזילת החופים מהציבור, מתן פתרון לביקושים של אלפיון עליון על פני כלל הציבור וכד' הינן חסרות בסיס ומנותקות מהמציאות.

התוכנית הינה להקים את המרינה על החוף שיפנה בה"ד חיל הים, חזית הים של הבה"ד מתוכננת להיות ותישאר כטיילת גם לאחר שתבנה מרינה במקום, חוף הבה"ד "מופר" לחלוטין וסלעי לחלוטין, לעולם לא יהיה כאן חוף רחצה, אין במים שום נכס אקולוגי ערכי, הנושא נבדק על ידי אקולוגים ימיים מובילים, השטח הערכי בבת גלים, נמצא מערבית לתא השטח המתוכנן למרינה. ככה שהמרינה אינה גוזלת שום נכס קיים או עתידי מהציבור.

באשר לפרופיל השייטים, נהוג לייחס לשייטים אלפיון עליון, אוליגרכים, הון שלטון וכד', לכל המלעיזים, מומלץ לבוא ולהסתובב ברציפים, השייטים מאופיינים כולם בדבר אחד הטמון היטב בצופן הגנטי שלהם, אהבת הים. לצורך מימוש אהבתם הם מוכנים לוותר על מותרות אחרות, להצטמצם בצריכה ולבצע את כלל פעולות התיפעול והאחזקה יחדיו. תמצאו ספינות חדשות בנות 10 שנים לצד ספינות ותיקות בנות 50-60 שנה שחברו להם 5-6 משוגעים לדבר, השקיעו את חסכונותיהם ורכשו את חלומם. הגיל הממוצע הינו של פנסיונרים או כמעט, כולם ממעמד הביניים. אין כאן אוליגרכים או אלפיון עליון. כולם אוהבים ים ודואגים שאכן יישאר ים כחול ונקי, הספינות מונעות בעיקר במפרש, אינן מזהמות, אינן פוגעות בנכסי הטבע, וכחוט השני תמצאו חבורת "אקו אוריינטד" בהתנדבות שפועלים למען הסביבה 24/7 עשרות מונים יותר מאשר הארגונים והגופים שעושים זאת בשכר.

בדיוני הוועדה הציגה ראשת העיר חיפה בדומה לכלל ראשי הערים, עמדה ברורה וחד משמעית: "שיט, ספורט ימי ועיר חוף, לא חייבים לבוא על חשבון הטבע והרוחצים. בחיפה הגענו לאיזונים טובים בין כל הצרכים והרגישויות. חיפה חייבת מעגנה על מנת לממש את הפוטנציאל האדיר הגלום בה כעיר ים-תיכונית החובקת מפרץ ימי. פיתוח ענפי השיט, הספורט והחינוך הימי שנמצאים היום בסכנה בשל הקמת נמל המפרץ - מהווים חלק מחזונה של העיר.

"המרינה החדשה תאזן בין כל אלה, מבלי לפגוע בערכי טבע ימיים כפי שהדבר נעשה במעגנות קטנות שנתנו תנופה אדירה לערי ים רבות בכל העולם. המרינה אותה אנו מקדמים תוקם כאמור בחוף סלעי מבלי לפגוע בערכי טבע ימיים. מדובר בחוף שמעולם לא שימש ואינו יכול לשמש בשל התנאים הקיימים בו לרחצה או כל פעילות ימית אחרת.

"מרינות אינן מיועדות לשרת כרישי נדל"ן. תוכניות העבר שהיו תוכניות נדל"ניות בוטלו ובמקומן אנו מקדמים תוכנית חדשה מתוך רגישות רבה לאופייה של שכונת בת גלים ומידותיה. המעגנה אותה אנו מתכננים צריכה להפוך לעוגן מרכזי של שכונות החוף המתחדשות בכלל ושכונת בת גלים בפרט".

תוכנית המרינות הארצית תשדרג את חיפה כעיר ים וחוף עשרות מונים מבלי לפגוע בטבע.

מדוע שלחיפה לא תהייה מעגנה מכובדת, בינלאומית, שתקבל תיירות איכותית, מדוע לילדי חיפה לא מגיעה מרינה מרווחת עם מרכז ימי משמעותי ומקומות עגינה בשפע?

הקמת המעגנות בשונה מהטענה לא תגרע כלום מהמשתמשים, נהפוך הוא, המעגנות יגשרו בין החוף לים וישמשו פתח יציאה וכניסה לאלפים רבים של משתמשים.

כיום, 85% מהמעגנות בים התיכון נמצאות בצפון מערב הים התיכון. 75% מהמעגנות מרוכזות בארבע מדינות: איטליה, ספרד, צרפת ויוון, שהן גם היעדים הפופולאריים ביותר למסלול שיט.

בשנים האחרונות יש פיתוח נמרץ של מאות מעגנות בים התיכון, בהן: טורקיה, יוון, קפריסין ועוד. בעשר השנים האחרונות מספר המעגנות באזור זה עלה מ-250 ל-400 ואף לא מעגנה אחת בישראל, יש משהו שהם יודעים ואנחנו טרם הבנו?

העולם מתקדם לעבר תרבות הפנאי של הים. בעידן שאחרי הקורונה, הספינות הן הקפסולה האולטימטיבית, הן מאפשרות באופן מיטבי ספורט לצד ריחוק ומניעת התקהלויות.

יש לנו בישראל משאב טבע מדהים של ים והר, סביבה טבעית שדורשת מעגנות כפתחי יציאה לטבע בספיקה גבוהה, בואו נסתכל קדימה ונתכנן. 

הכותב הוא קומודור קהילת שייטי הכרמל ואיש חיל הים במילואים