המונח "איכוני השב"כ" הפך למטבע לשון נפוץ. כותרות עיתונים משדרות מסר קליט - האיכונים לא מדויקים, יש תחליפים טכנולוגיים טובים לאיכונים אלו, והפגיעה בפרטיות האזרח בלתי נסבלת. אבל אם נבחן את משימת המאבק בקורונה של שירות הביטחון הכללי במונחים של מבצע ביג דאטה נראה כי בפועל עבודת השירות משתפרת בהתמדה, האיכונים רבי ערך, והפגיעה בפרטיות האזרח כמעט ולא קיימת.
משימת המאבק בקורונה שהוטלה על השירות היא מבצע ביג דאטה ענק. בחברה דמוקרטית, משוסעת, וטכנולוגית קשה לגלות מי באמת בא במגע עם אדם אחר. כחוקר ביג דאטה, אין לי ספק כי השירות נאלץ להתמודד עם כמויות נתונים אדירות הצומחות בטור מעריכי. בעיות של נתונים מטעים מתעצמות מרגע לרגע.
גורמים ביטחוניים טענו כי הכלי המשמש את השירות לסיכול טרור לא מתאים לעבודה מול מיליוני אנשים ומיליארדי המפגשים האקראיים שלהם. על כןֿ, הדרך היחידה להתמודד עם משימה זו היא למכן תהליכי עבודה. מיכון שכזה בוודאי לא מאפשר בדיקה פרטנית (וחדירה לפרטיות) של כל אזרח. זאת ועוד, על פי החוק החדש , נתונים המועברים ממשרד הבריאות לשירות אמורים להישמר אך ורק ל-14 ימים כדי לתמוך בבירור פניות אזרחים אשר נדרשו לבידוד, ומערערים על כך. מדי יום, השירות מחויב להשמיד נתונים תחת פיקוח משפטי וחיצוני קפדני. בכירי שירות לשעבר הצהירו לאחרונה "עם זה (ריסון הכוח ובקרה משפטית וחיצונית) לא משחקים".
אמת המידה היחידה לבחינת תועלת המבצע הזה היא שיפור עקבי בדיוק התהליך. ב-29 יוני, המשנה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות סיכמה את 11 שבועות הגל הראשון (18 מרץ - 20 מאי): "הגענו לכמעט שליש מהחולים שהיו באותו זמן רק באמצעות הכלי של השירות, שזה שיעור הצלחה מאוד גבוה".
אחראי לגילוי רבע מהחולים
יש עדויות לשיפור נוסף בעבודת הכלי בסבב השני. ב-15 אוגוסט, שישה שבועות לאחר שהכנסת אישרה את חידוש העבודה, הכלי היה אחראי לגילוי כרבע מהחולים. פחות מחודש אחר כך, ב-9 ספטמבר, ועדת החוץ והביטחון למדה כי כמעט מחצית מהנדבקים בגל השני אותרו בסיוע הכלי.
מניתוח הנתונים שהוצגו לוועדה עלה כי בעקבות שיפורים בכלי, ירד יחס מבודדים מאותרים על כל נדבק בכ-25% ושופרו הקשר בין השירות ומשרד הבריאות ומנגנוני הערעור. משרד הבריאות כתב : "הכלי המופעל על ידי השב"כ הינו כלי חיוני ובעל תרומה משמעותית וייחודית.. כלי יעיל ומהיר לאיתור מגעים של חולים, בין היתר באלפים רבים של מקרים שלא היו מאותרים כלל, או בזמן, ללא סיוע זה", כלומר השירות עומד בכבוד במשימת שיפור ודיוק מבצע הביג דאטה שהוטל עליו.
הישגים אלו בולטים אל מול חוסר שיתוף הפעולה הציבורי. כך, למשל, רק כ-44 אלף אזרחים התקינו את יישומון "המגן 2" עד היום. למעלה מ-83% מהם הסירו את היישומון כעבור זמן קצר.
לפחות במובן זה, ישראל לא חריגה. אין חברה דמוקרטית אשר הצליחה לפתח פתרון טכנולוגי למבצע ביג דאטה מסוג זה. פרופ' רוס אנדרסון הסביר לאחרונה כי בכל דמוקרטיה אין די אזרחים המוכנים להתקין אמצעי ניטור על הטלפון שלהם.
מספר מדינות דמוקרטיות פיתחו אמצעים משולבים כדי להתמודד עם המגיפה (למשל, ביצוע בדיקות מעבדה רבות ומהירות עם מעקב טכנולוגי כנהוג בדרום קוריאה או הקמת מערך אפידמיולוגי חזק עם תקשורת ציבורית יעילה כמו בניו זילנד ). בינתיים, ישראל לא מצליחה לשלב טוב אמצעים שונים. על כן נדרש המשך הסיוע של השירות.
מותר להשמיע ביקורת על השימוש בשירות כדי לגדוע שרשרות הדבקה. אבל האשמות לא הוגנות גורמות נזק ארוך טווח. השירות מסכל מדי שנה מאות פיגועים. בעתיד, סיכולים שכאלו יהיו תוצרים של פעולות ביג דאטה.
כדי לבצע בהצלחה פעולות אלו, השירות חייב לגייס לשורותיו את הטובים והטובות בישראל. אני מנסה לשכנע את התלמידים שלי להתגייס לשירות הציבורי (כולל במגזר הביטחון והמודיעין) שם יפגשו במשימות ביג דאטה המאתגרות ביותר אותן לא יורשו אפילו לרשום בקורות החיים שלהם. נכונותם של תלמידי לפעול על פי עצתי מותנת באמונם בשירות ובדרכו. אל תפגעו לשווא בשמו של שירות הביטחון הכללי כי בנפשנו הדבר.
הכותב מלמד ביג דאטה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו האחרון Traversing Digital Babel עוסק בשיתוף מידע בין ארגוני ענק. ב-30 השנים האחרונות, הוא משמש כיועץ ביג דאטה בחברות ענק רב-לאומיות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.