הגיע הזמן שהרשויות יעזרו לעסקים להילחם בקורונה

מילים רבות נכתבו בנוגע להשפעתה ההרסנית של הקורונה על ענף המסעדנות בישראל. על כך שאנחנו המסעדנים בסכנת קריסה מידית, על כך שבניגוד להרבה תחומי עיסוק אחרים, אנחנו כבולים בחוזים ארוכי טווח. עם זאת, נראה שיש כאלה שעדיין לא הפנימו את העובדה שהענף הזה, והמשפחות הרבות שהוא מפרנס, ספג בחצי השנה האחרונה מכה אנושה. ולמרות שיש צעדים פשוטים שאינם עולים כסף ושאפשר לנקוט בהם באופן מיידי כדי להציל את הענף, או לפחות לסייע לו - ישנם גופים ורשויות שנוהגים באטימות ובשרירותיות ולא נוקטים בצעדים מינימליים כדי לעזור. לא מאמינים? תישארו איתי.

החברה שבבעלותי מפעילה שתי מסעדות בטיילת אחד מחופי הים של הרצליה. את הזכות להפעיל את המסעדות הללו קיבלתי לאחר שזכיתי במכרז שהוציאה החברה העירונית לפיתוח תיירות הרצליה ובהתאם להסכם שעליו חתמה חברתי עם החברה העירונית, במסגרתו הוקנתה לנו הזכות להפעיל את המסעדות במשך חמש שנים. בדרך כזו מופעלות רובן המוחלט של המסעדות בחופים ובפארקים בערים השונות.

בהתאם להסכם השקעתי בפיתוח התשתיות במתחם מיליוני שקלים, כשבהסכם נקבע שלאחר סיומו יישארו התשתיות אותן שדרגתי בבעלות החברה העירונית. מטבע הדברים, הפעלת מסעדות במתחם כזה דורשת השקעות והוצאות רבות נוספות - הלוואות מבנקים, תשלומים בהיקפים גדולים לספקים, משכורות לעובדים, ועוד.

הפעלת מסעדות בחוף הים היא עסק עונתי. הרציונל העסקי העומד בבסיס עסק כזה, הוא שניתן יהיה לכסות את ההשקעות וההוצאות הרבות באמצעות הכנסות שיגיעו בחמש עונות הקיץ במהלכן יופעלו המסעדות, שבתקווה יוכלו להביא לנו רווחים.

למרבה הצער, בעונת הקיץ הנוכחית ההכנסות הצפויות צנחו באופן דרסטי, לאור תקופות ארוכות שבהן הופעלו סגרים שבמהלכם אסור היה לפתוח את המסעדות בכלל, כשגם בשאר הקיץ ההכנסות צנחו משמעותית בגלל הקורונה.

הקורונה הכניסה אותנו למשבר קשה, כשלא ברור איך נוכל להמשיך לעמוד בהתחייבויות של מיליוני שקלים לספקים, לעובדים ולגורמים נוספים, כשהאפשרות שלנו לקבל הכנסות כלשהן בעונת הקיץ הנוכחית, נגדעה לגמרי במשך רוב עונת הקיץ, וגם בתקופה שבה לא הוטל סגר הייתה מצומצמת מאוד.

המצב שאליו נקלעו המסעדות, אינו ייחודי לנו, אלא משותף לכלל מסעדות החוף בישראל, שרובן ככולן מופעלות במסגרת הסכמי זכיינות עם העיריות. אלא שהאופן שבו מטפלות העיריות השונות במצב הקטסטרופלי שנוצר משתנה מעירייה לעירייה.

כך למשל, חברת אתרים, החברה העירונית של עיריית תל אביב, הודיעה עוד בסגר הקודם על הארכת הסכמי הזיכיון עם כלל הזכיינים בחופים בשלוש שנים, תוך מתן פטור מתשלום דמי שכירות לתקופת הסגר. וגם כעת, עם הכניסה לסגר הנוכחי, הודיעו באתרים באופן מיידי על הקפאת תשלומי דמי השכירות, ועל הליך חשיבה למציאת פתרונות לסגר הנוכחי.

פתרון של הארכת תקופת ההפעלה על פי ההסכם הוא פתרון כמעט מושלם: הוא אינו עולה למשלם המסים אפילו שקל אחד, ומצד שני מאפשר לזכיינים להגדיל את האופק העסקי שלהם ואת הביטחון הכלכלי שלהם, כך שהם יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם מתוך נקודת מוצא לפיה בעתיד יוכלו לכסות את הוצאותיהם באמצעות ההכנסות הצפויות בעונות הקיץ הבאות.

הפיצוי מהממשלה יעבור לחברה העירונית

לצערי עיריית הרצליה התנהלה מן הרגע הראשון כמי שאינה מכירה בחומרת הבעיה. הפניות הראשונות אליה במרץ נתקלו באמירות לפיהן המגפה היא דבר חולף שאין צורך להיערך לקראתו בצורה מיוחדת. לאחר דין ודברים, ה"פיצוי" היחיד שניתן לזכיינים על ידי החברה העירונית הוא פטור מתשלום דמי שכירות של חודשיים מתוך חודשיים וחצי של סגר מלא, זאת תוך דרישה קטנונית לפיה כל פיצוי שיתקבל מהממשלה יועבר מהעסק אל החברה העירונית. גם כעת שבוע וחצי לסגר העירייה לא מציעה כל פתרון. חשוב להבהיר כי מתן פטור חלקי מדמי שכירות הוא אמנם צעד מבורך, אך כזה שהתועלת בו היא מוגבלת ביותר, והמשמעות הכלכלית שלו בטלה בשישים לעומת הארכת תקופת ההפעלה של הזיכיון.

משמעות הסגר עבורנו המסעדנים הוא מכת מוות. נראה כי הרשויות אינן מבינות כי אנו נלחמים פה על חיינו. ולכן אני קורא לכלל הרשויות, הגדילו ראש, תהיו יצירתיים ותמצאו לנו פתרונות גם אם הדבר אומר שתצטרכו מעט לרבע את המעגל. 

הכותב הוא יזם ובעלים של מסעדות חוף