האמנם צריך להתלהב ממינוי אישה בישראל 2020?

בשבוע שעבר פורסמה ידיעה לפיה לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל אישה מועמדת לתפקיד מנכ"לית התעשייה האווירית. אישה אחת מבין שלושה מועמדים (שניים מהם גברים). כתבות כאלה ואחרות מופיעות מידי פעם שבכולן מתנוססת המילה "לראשונה".

ישראל 2020 ועדיין כולם מתפלאים ומתפעלים שאישה מועמדת לתפקיד בכיר.

שלושה בנקים נוהלו עד לאחרונה על ידי נשים; בראש רשות ניירות ערך עומדת אישה; בראש רשות ההגבלים העסקיים עומדת אישה; נשיאת בית המשפט העליון היא אישה; יש לנו עשרות שופטות במערכת המשפט (חלקן "אפילו" בתחומי הכלכלה המובהקים); הייתה לנו מפקחת על שוק ההון, נגידת בנק ישראל, מפקחת על הבנקים, חשבת כללית באוצר ועוד ועוד - ועדיין כולם מתפלאים וכולם מתפעלים כשאשה מועמדת לתפקיד.

על מה הפליאה? על מה התדהמה? ובכן, למרבה הצער, הפליאה והתדהמה במקומן, גם היום גם בישראל 2020.

ישראל 2020 היא מדינה שמחייבת בחקיקה מינוי של נשים לדירקטוריונים של חברות ציבוריות; ישראל 2020 היא מדינה שבה יש מיעוט מובהק של נשים המכהנות כדירקטוריות חרף החקיקה; ישראל 2020 היא מדינה שחברות רבות מוצאות פירצות בחקיקה כיצד לא למנות נשים; ישראל 2020 היא מדינה שבה יש מיעוט של עורכות דין במגזר הפרטי העוסקות בליטיגציה כלכלית מובהקת; ישראל 2020 היא עדיין מדינה שחושך מגדרי שורר עליה.

וכיצד? הרי כבר הוכחנו שאנחנו יכולות (כאילו שזה טעון הוכחה); הרי כבר הוכחנו שלידה וגידול ילדים לא מדלדל לנו את התאים האפורים (אם בכלל - הם מחזקים אותנו); הרי כבר הוכחנו שאנחנו יכולות הכל (גם להיות לוחמות); הרי מחקרים הוכיחו שגיוון מגדרי מעלה את התוצר ואת התוצאה - ועדיין כולם מתפלאים וכולם מתפעלים.

אין לי כל ספק שכל אחת מהנשים הללו שמונו לתפקידים בכירים הן מיוחדות. הן עשו זה למרות ואף על פי. הן עשו זאת בסביבה גברית מובהקת וכנגד (כמעט) כל הסיכויים. מיוחדות - אבל לא יחידות.

לאחרונה הלכה לעולמה השופטת רות ביידר גינסבורג - אישה קטנה גדולה. אישה שהציבה לבתי המשפט בארה"ב לראשונה את מראת האפליה המגדרית; אישה שבמו ידיה שינתה חוקים זמן רב לפני שהגיעה לכס השיפוט, ובמותה (וגם בחייה) היא ציוותה לנו חובה: לומר בפה מלא (אבל באיפוק ובנועם כיאה לנשים מנומסות) - יש הפליה ואין שוויון.

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה. שנה לא פשוטה בעולם. שנה של קורונה. ולשנה הזאת ולכל השנים הבאות אני מאחלת לכולנו - נשים וגברים - שהמילה "לראשונה" לא תופיע עוד. 

הכותבת היא שותפה במשרד גורניצקי ושות'