הרגולטורים נוטים להקל על הפועלים ולאומי בקיצוץ מסגרות האשראי לכרטיסי האשראי

בסוף חודש ינואר הקרוב יידרשו הפועלים ולאומי לקצץ בשיעור ניכר את מסגרות האשראי לכרטיסי האשראי ללקוחותיהם על מנת לעמוד בהוראות חקיקת שטרום, שנועדה לחזק את חברות כרטיסי האשראי. ואולם, בשל אתגרי משבר הקורונה נראה כי בבנק ישראל ובדרג המקצועי משרד האוצר נוטים לתת לבנקים הגדולים הקלות זמניות לפרק זמן מוגבל של חצי שנה-שנה. במסגרת זו מוכנים לצמצם את שיעור הקיצוץ מ-50% לשיעור קיצוץ של 40%-45% ביחס למסגרת הכוללת שהייתה להם בסוף 2015. במקביל באוצר ובבנק המרכזי בוחנים גם הגדלה של המסגרת המינימלית שלא תקוצץ בשום תסריט מ-5,000 שקל לחודש למינימום של 7,000-8,000 שקל לחודש.

הכדור נמצא בעיקר בידיו של שר האוצר ישראל כ"ץ, שלו הסמכות לנסח את הצו ולהחליט על המתווה שיינקט בפועל בהקשר זה וזאת רק "בהסכמת הנגיד". את התקנות תאשר ועדת הכלכלה של הכנסת, שבראשות ח"כ יעקב מרגי. ככל הידוע בנק ישראל והדרג המקצועי באוצר דנים בסוגיה ורוצים בדחיית היישום המלא של הוראות שטרום, וממתינים להכרעתו של השר.

בחוק שטרום שיצא לדרך בינואר 2017 ושהוביל להפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ומקס (אז עוד לאומי קארד) מהקבוצות האם שלהן דאז, נקבע בין היתר כי בסוף ינואר הקרוב, ולמשך 3 שנים, סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הפועלים ולאומי, לא יעלה על 50% מסך המסגרות בסוף 2015. עוד נקבע בהוראות שטרום כי מסגרת האשראי המינימלית שלא תקוצץ בכל מקרה (גם לא כדי לעמוד בהוראה הנוגעת ליתרת המסגרת הכוללת בבנק כאמור) תעמוד על 5,000 שקל לחודש. אם וככל שהמסגרת המינימלית תועלה בכמה אלפי שקלים הרי שזה יוציא מתחולת הקיצוץ ישראלים רבים, דבר שיפחית את הפגיעה באוכלוסיות "לא חזקות".

הבנקים ביקשו דחייה בשל הקורונה

לפני כחצי שנה פנו שני הבנקים הגדולים לאוצר ולבנק ישראל בטענה שבשל הקורונה אין לפעול בהתאם למתווה של רפורמת שטרום ולהקטין בשעה זו את היצע האשראי לכרטיסי אשראי - דבר שייצור קושי ללקוחות מסוימים. בחברות כרטיסי האשראי מתנגדים להקלה על הבנקים הגדולים וטוענים כי מדובר בניצול הזדמנות מבחינת הפועלים ולאומי שמטרתו להקשות על התחרות מצד חברות כרטיסי האשראי.

מאז המצב הוחרף כשהמשק נכנס לסגר שני, שאף הוביל את בנק ישראל ואת הבנקים לפרסם מתווה חדש ומוארך לדחיית החזרי תשלומי הלוואות. על כל פנים, הבנקים צריכים לקבל מענה עד סוף החודש בשל חובתם להודיע ללקוחות על הפחתת המסגרת פרק זמן מינימלי לפני שהקיטון במסגרת קורה בפועל.

למעשה החוק קובע דרגות חופש לשר האוצר ולוועדת הכלכלה (בהסכמת הנגיד) לקבוע שיעור שונה מהשיעור לעניין סך מסגרות האשראי (כלומר מה-50%) או לשנות את הסכום למסגרת המינימלית כאמור, כמו גם לקבוע הוראות "לעניין ההיערכות הנדרשת מבנק לשינוי מסגרות האשראי ולעניין אופן מתן הודעה ללקוחות הבנק בדבר שינוי המסגרות כאמור".

הקיצוץ הרוחבי כאמור יוריד מיליארדי שקלים רבים ממסגרות האשראי לשימוש בכרטיסי האשראי, שיש המעריכים אותו אף בכ-15 מיליארד שקל. אבל, רוב הסכום אינו רלבנטי במשך רוב השנה, אלא בחודשי "פיק" בשימוש בכרטיסי האשראי, כשברוב הזמן אין מיצוי של המסגרות וחלק ניכר מהן לא ממומש. לפיכך, בפועל קיצוץ במסגרת האשראי הכוללת לא יוביל לאובדן מיידי של אשראי במשק במלוא גובה המסגרות שייחתכו, אלא בסכומים שבפועל יהיו נמוכים בהרבה.

על כל פנים, המטרה בהנחיות הללו, שנלוו למסקנות שהובילו להפרדה בין שתיים משלוש חברות כרטיסי האשראי מהבנקים שהחזיקו בהן, הייתה להפוך את חברות כרטיסי האשראי לתחרות לבנקים תוך שיפור מיצובן כחלופה תחרותית לבנקים, בדגש על השניים הגדולים ביותר: הפועלים ולאומי. ואולם, למרות שעל פניו באוצר ובבנק המרכזי לא מעוניינים לפגוע במהות חוק שטרום - של חיזוק חברות כרטיסי האשראי כחלופה תחרותית לבנקים, הרי שהם חוששים מהשלכות שליליות על מצבם של לווים רבים אם ההוראה תיושם במלואה וכבר בחודשים הקרובים שבהם יש משבר כלכלי חריף שפוגע במצב הפיננסי של מאות אלפי ישראלים אם לא במיליונים.

דיונים פנימיים בפיקוח: מחויבים לרפורמת שטרום

כך, בשני הבנקים הגדולים כמו גם במקומות אחרים, ובכללם כנראה גם בבנק ישראל ובדרג המקצועי באוצר, חוששים כי משבר הקורונה שינה את הנסיבות באופן שמצריך דחיית יישום השלב האמור ברפורמת שטרום, או שינוי ההוראה והיקף הקיצוץ במסגרות האשראי לכרטיסי אשראי, או קביעת יישום הדרגתי. זאת משום החשש שקיצוץ מסגרות האשראי לשימוש בכרטיסי האשראי בעיצומו של המשבר הכלכלי והתעסוקתי יכול להביא לפגיעה בציבור רחב שיידרש למצוא מסגרת חליפית אצל חברות כרטיסי האשראי, שאולי יתקשו לספק את הביקוש הגדול שייווצר באחת למסגרת אשראי - דבר שעלול להפחית את כח הקניה של הציבור.

זאת ניתן היה ללמוד מוקדם יותר השנה מתגובת בנק ישראל בנושא זה, כפי שנמסרה אז מבנק ישראל, ולפיה "משבר הקורונה מצריך חשיבה על הנושא לאור השפעתו על משקי בית רבים. אנו בוחנים בשיתוף האוצר את מימוש תכלית החוק באופן שתעודד תחרות, תשלב את חברות כרטיסי האשראי כמנפיקות, אגב התחשבות ומזעור למינימום את הפגיעה באוכלוסיות שעלולות להיפגע".

גם בצל ההקלות הזמניות הנרקמות ברור שיהיה קיצוץ מסגרות אשראי בבנקים, בעיקר אצל לקוחות חזקים יחסית שאינם ברף המינימלי המוגבה. כך, גורם מעורה אמר כי "גם בהתחשב בהקלות שמסתמנות עדיין לא מדובר בביטול פוטנציאל הצמיחה מבחינת חברות כרטיסי האשראי, כשהשינוי במתווה שנקבע בחוק מ-2017 יהיה מוגבל". בהקשר זה נציין כי בדיונים פנימיים בנוגע ליישום רפורמת שטרום מבהיר המפקח על הבנקים גם בימים אלה כי הפיקוח בראשותו מחויב ליישום מלא של הרפורמה ויצירת התנאים שיאפשרו את התנאים התחרותיים לחברות כרטיסי האשראי.

על כל פנים, הבנקים הגדולים ידעו שעליהם לעשות כן כבר כמה שנים, כשבנק הפועלים התקדם ונערך לזה במידה רבה כשכבר הקטין מסגרות אשראי לכרטיסי אשראי ללקוחותיו בשיעור ניכר. בבנק לאומי ההיערכות הייתה פחותה בהרבה. עם זאת, נדגיש, לבנקים אל הייתה כל חובה להיערך לנושא כי אם "רק" לעמוד בהוראות במועדם - בינואר הקרוב.

במשרד האוצר ציינו היום כי "אין חדש. המשרד פועל לגיבוש עמדתו ויעדכן מייד עם סיום התהליך".