האפיפיור פרנציסקוס: הקורונה מדגימה את מגבלות כלכלת השוק

האפיפיור פרנציסקוס מציע תרופה לכל המחלות שפוקדות חברות אנושיות ברחבי העולם, כולל עוני, טרור וגזענות, במסמך יוצא דופן שנכתב בהשראת מגפת הקורונה.

"פראטלי טוטי" (אחים כולם") שפורסם על ידי הוותיקן אתמול (א'), הוא המסמך הסמכותי השלישי בלבד לתפוצה רחבה שכתב פרנציסקוס. הטקסט שמקיף 43,000 מילים חוזר על כמה מהעקרונות העיקריים של הוראתו החברתית, כולל זכויות המהגרים והעניים, עם דחיפות מיוחדת בהשראת מגפת קוביד-19.

"כאשר משבר הבריאות הזה יחלוף, התגובה הגרועה ביותר שלנו תהיה לשקוע עוד יותר עמוק בצרכנות קדחתנית וצורות חדשות של שימור-עצמי אגואיסטי", כתב האפיפיור. "אם רק נוכל לשמור בזכרוננו את כל אותם מבוגרים שמתו בהעדר מכונות הנשמה, בין היתר בגלל הפירוק, שנה אחרי שנה, של מערכות בריאות".

אך הוא כתב שהניסיון של המגפה מציע גם תקווה כמו הדוגמאות של האנשים הרגילים - עובדי ניקיון ועובדי מרכולים וכן רופאים, אחיות וכמרים - שסיכנו את חייהם כדי שהחברה תמשיך להתקיים. "הם הבינו שאף אחד לא ניצל לבדו".

הרעות החברתיות שהאפיפיור מוקיע כוללות גזענות, שהוא מתאר כ"נגיף שעובר במהירות מוטציה, ובמקום להיעלם מתחבא ואורב בהמתנה", ותרבות של אינדיבידואליות רדיקלית, שגם אותה הוא משווה לנגיף.

המטרות העיקריות לחיציו של האפיפיור הן מה שהוא מכנה "הדוגמה של הכלכלות ניאו-ליברליות" וההבטחות שלה לשגשוג מחלחל. "השבריריות של המערכות העולמיות מול פני המגפה מדגימה שלא כל דבר אפשר לפתור על ידי חופש שוק", הוא כתב. הוא קרא לחיזוק האו"ם ומבנים רב-לאומיים נוספים כדי לרסן את הכלכלה בגלובליזציה שמעבר ליכולתן של הממשלות לפקח עליה.

האפיפיור הדגיש שלפי החשיבה החברתית המסורתית של הכנסיה הקתולית, הזכות לרכוש פרטי משנית ל"יעד האוניברסלי של טובין", שנמתח מעבר לגבולות לאומיים. "כל מדינה שייכת גם לזר, באותה מידה שאסור לשלול מאדם נזקק שמגיע ממקום אחר טובין של טריטוריה מסוימת", הוא כתב.

הוא מציע את דמות השומרוני הטוב מהברית החדשה, שעוזר לנזקק זר שהוזנח על ידי שכניו, כמודל לפעולה חברתית. "בכל יום אנחנו צריכים לחליט אם להיות שומרוני טוב, או עומד מהצד אדיש".

מגנה פופוליסטים ומזהיר מפני תרבות הדיגיטל

פרינציסקוס מגנה פוליטיקאים פופוליסטים ללא ציון שם ש"מנצלים מבחינה פוליטית תרבות אנושית, תחת דגל אידיאולוגי כזה או אחר, ליתרונם האישי או להמשך אחיזתם בשלטון". הוא מבחין ביניהם ובין מה שהוא מכנה מנהיגים פופולריים, מאחדים ומכילים, כמו הפעילים החברתיים מהמדינות העשירות והמתפתחות כאחד, שהוא שיבח כמה פעמים בתקופת כהונתו.

האיגרת כוללת מילים חריפות על התרבות הדיגיטלית, שלדבריו "מעודדת עוינות, עלבונות, ניצול לרעה, השמצה ואלימות מילולית שהורסים אחרים, וזאת ללא ריסון שלא יכול היה להתקיים במגע פיזי בלי לקרוע את כולנו לגזרים".

"דברים שעד לפני כמה שנים לא יכלו להיאמר על ידי מישהו בלי הסיכון לאבד את הכבוד שלו יכולים כעת להיאמר בלי חשש, ובמונחים הגסים ביותר, אפילו על ידי כמה דמויות פוליטיות", כתב האפיפיור.

האיגרת הפתוחה נכתבה בהשראת פגישתו של האפיפיור בפברואר 2019 באבו דאבי עם האימאם הגדול אחמד אל-טאייב ממסגד אל-אזהר בקהיר, שאיתו הוא חתם על מסמך שמחייב שיתוף פעולה בין-דתי והוקעה של כל האלימות בשם אלוהים. האפיפיור גם מעניק אשראי למרטין לותר קינג, מהאטמה גנדי ודזמונד טוטו על שסייעו לו לקבל השראה לכתיבת המסמך.

כותרת האיגרת עוררה מחלוקת כשהיא הוכרזה בחודש שעבר, והמבקרים טענו שהיא אינה כוללת נשים. בתגובה, הוותיקן בחר להשאיר את הכותרת האיטלקית המקורית בכל תרגומיה. המילים לקוחות מכתביו של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי, ובשבת האפיפיור ערך את נסיעתו הראשונה מחוץ לרומא מאז המגפה כדי לחתום על האיגרת בטקס פרטי בקברו של פרנצסקוס באסיזי.