בית המשפט על פרשת השוחד בשיכון ובינוי: "במשך עשרות שנים דבקה בחברות 'תרבות שוחד'"

שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, האריך היום בחצי שנה תפיסה של רבע מיליארד שקל לקבוצת חברות - שיכון ובינוי  בע"מ, שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ ו-SBI International holdings AG - לצורך חילוט עתידי וקבע כי קיימת תשתית ראייתית לפרשת שוחד חובקת עולם בקבוצה.

השופט אבנון קבע כי חומר החקירה מבסס "חשד סביר בעוצמה גבוהה" לשורת עבירות שוחד, הלבנת הון חובקות עולם בהיקף של מעל למיליארד שקל, ואישר למשטרה להמשיך ולהחזיק רבע מיליארד שקל של החברות.

החקירה הסתיימה במאי 2019 והיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בשיתוף רשות ניירות ערך העבירה את התיק לפרקליטות מיסוי וכלכלה עם המלצה להעמיד את החברות ובכיריה לדין, ביניהם המנכ"ל לשעבר עופר קוטלר ובעלת השליטה שרי אריסון.

 עופר קוטלר / צלם: תמר מצפי

מדובר בפרשה חובקת עולם בחשד למתן שוחד בהיקפים עצומים לעובדי ציבור זרים על ידי קבוצת החברות, עובדיהן ומנהליהן, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות.

בית המשפט קיבל את בקשת המשטרה והפרקליטות להאריך את תפיסת הכספים בסך רבע מיליארד שקל לאור היקף העבירות העצום באופן המצדיק את המשך תפיסת הסכום לצורכי חילוט.

טקטיקות שוחד מגוונות

חברת שיכון ובינוי היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ועיסוקה נדל"ן ותשתיות בתחומי פעילות מגוונים בפריסה בינלאומית על פני כ-20 מדינות ברחבי העולם, חברת שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ (חברת הבת) היא חברה ישראלית בבעלות מלאה של שו"ב ומרכזת את פעילות החברה בתחום קבלנות תשתיות ובנייה מחוץ לישראל. חברת SBI (החברה הנכדה) היא חברה שמקום רישומה ומושבה בשוויץ, נמצאת בבעלות מלאה של חברת הבת ולה סניפים חברות בנות במדינות רבות.

על פי החשד, החברות נקטו בטכניקות מתן שוחד מגוונות. בין היתר, העברות כספים במזומן ישירות לעובדי הציבור, מתן מתנות לעובדי הציבור ועוד. עוד נטען כי במשך עשרות שנים דבקה בחברות "תרבות שוחד" לפיה שילמה תשלומי שוחד בכל מדינות "העולם השלישי" בהן פעלה באופן ממוסד ומאורגן, ניהלה מערכות כפולות להנהלת חשבונות שתכליתן הסוואת תשלומי השוחד.

עוד נטען כי מדובר בהתנהלות כלל ארגונית החל בדרגים הבכירים ביותר של הקבוצה ועד העובד בשטח "מוסר המעטפה, ואף שומר הסף התאגידי, הביקורת החשבונאית וכלשונו של קצין יאח"ה : "הכול נעשה בעיניים פקוחות, כולם יודעים, כולם מרוויחים בונוסים, כולם מרוויחים עוד משכורות והכול בסדר".

השופט אבנון קבע כי חומרי החקירה שהציגה המדינה "מצביעים על כך שתרבות תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות בהן פעלה החברה הבת, היתה מושרשת בקבוצה ונוהלה כפעילות עסקית של ממש, מחד גיסא, תוך הסתרה מכוונת שנועדה להסוות את העבירות מגורמי הרגולציה ואכיפת החוק, וכפועל יוצא גם מהמשקיעים בחברה, מאידך גיסא".

השופט פסל את האופציות שהציעו החברות להמשך החילוט

החקירה הפכה גלויה בפברואר 2018 עם מעצרם של בכירים בקבוצה (בהמשך שוחררו) ונתפס מהם רכוש רב, לרבות חשבונות בנק. הצדדים הגיעו להסדר שקיבל תוקף בבית המשפט במסגרתו החברה הנכדה תפקיד רבע מיליארד שקל בקרן החילוט בשמן של שלוש החברות וכנגד הפקדה זו שוחרר מלוא רכושן של החברות כולל חשבונות הבנק שלהן.

תוקפו של ההסדר הוארך מעת לעת ובמרץ 2020 פנו החברות בבקשה דחופה לשחרר את הסכום בין השאר בשל משבר הקורונה העולמי ולאור ההון העצמי האיתן הקיים ברשותן המבטיח אפשרות לחילוט עתידי גם סכום הכסף יוחזר להן.

לטענת החברות, חברת האם לא ביצעה פעולות ברכוש הואיל והשוחד ניתן לפי החשד על ידי החברה הנכדה ולכן לא ניתן לחלט רכוש ממנה בשיווי העבירה. לדבריהם, אין הטמעה של רכוש אסור בדוחותיה של החברה האם ומדובר בגידול רישומי בשווי, זאת להבדיל למשל ממצב שבו החברה הנכדה הייתה מחלקת דיבידנד שהגיע לחברה האם שאז ייתכן כי האחרונה הייתה מוכתבת בקבלת רכוש אסור.

השופט אבנון דחה את הטענה וציין בין היתר את המהירות הראויה לציון שהחברה הנכדה העמידה ערבון בסכום של רבע מיליארד שקל לטובת שחרור של החברה האם והבת. השופט מסיק מכך כי בפועל מדובר ב"יישות שנשלטת כולה מראש הפירמידה - שו"ב".

עו"ד פנחס רובין שייצג את החברות טען כי אין הצדקה לתפוס זמנית רכוש בשווי עבירה מגוף בעל חוסן פיננסי שאיננו שנוי במחלוקת כיוון שממילא לא צפוי קושי לחלט רכוש בתום ההליך. דווקא שחרור הכספים יאפשר לקבוצה לעשות שימוש יעיל בכספים לצורך עסקיה, להגדיל ולהשביח את שווי התפוס, דבר שיעצים אף יותר אתת האיתנות הפיננסית של הקבוצה, טען. רובין ביסס את טיעונו על חוות דעת כלכלית שהוגשה על ידי פרופ' עודד שריג.

השופט אבנון דוחה טענה זו, בשל ההשפעה הפוטנציאלית של החקירה על היקף פעילותה ותזרימי המזומנים שלה בעתיד והפנה לדוח הכלכלי לפיו אם יתברר כי בוצעו פעולות בלתי חוקיות "עלולות להיות לכך השפעה מהותית לרעה על החברה, שבשלב זה אין ביכולתה להעריך".

אחת ההצעות שהעלו החברות כחלופה לתפיסת 250 מיליון השקל, הייתה התחייבות להימנע ממשיכת דיבידנדים והותרת כרית הון עצמית בסך 550 מיליון שקל. כך תובטח לטענתן נזילות מספקת בעת הצורך. לטענת המדינה, מדובר במחזור התחייבות של החברה האם כלפי מחזיקי האג"ח שלה. אם כרית ההון העצמי של החרה תרד מתחת ל-550 מיליון שקל, אזי האג"ח (בהיקף מיליארדי שקלים) ייפרע באופן שלא יותיר למדינה מאום.

הצעה נוספת הייתה העמדת שעבוד שלילי על אחת משתי השקעות של החברה האם, שעבוד קבוע וראשון בדרגה של "מניות רדומות" של החברה האם בשווי העולה על 100 מיליון שקל במועד ההצעה.

השופט אבנון דחה את החלופות המוצעות וקיבל את עמדת המדינה לפיה חלופות תפיסה שאינן כוללות נכס משועבד של ממש אינן מתאימות, בהיעדר ביטחון מספק בשוויין העתידי ובאפשרות לחלטם.

יחד עם זאת, השופט אבנון השאיר פתח למו"מ בנוגע לאפשרות יחידה שעשויה לבוא בחשבון והיא העמדת שעבוד "מניות רדומות" של החברה האם.

השופט קבע כי "בהתחשב באופי המתוכנן והמתוחכם של המעשים שבוצעו לאורך שנים ארוכות, כחלק בלתי נפרד מהעסקים שביצעה הקבוצה במדינות "עולם שלישי", במעמדם הבכיר מאוד של חלק מהגורמים המעורבים בביצוע העבירות ובסיכויי ההרשעה" יש להאריך את התפיסה.

חזקת החפות: החשודים בפרשה לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. יש לזכור כי חשודים הם החזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.