משבר הקורונה והמעבר למימון האסלאמי - הדרך לשיקום הכלכלה

העולם חי את משבר הקורונה אשר התחיל בענף הבריאות וכיום הפך גם למשבר כלכלי עצום. בעולם המוסלמי מתמודדים עם המשבר בצורה ייחודית שלטעמי ניתן ללמוד ממנה הרבה.

אז מה הם נקודת המבט והפתרונות על פי האמונה האסלאמית, ומהו מימון על פי השקפה זו? מדובר בשיטה פיננסית החייבת לפעול בכפוף לחוקי הדת. כיום, תחום הפיננסים האסלאמי צומח בשיעור של 15% בשנה ומוסדות פיננסיים אסלאמיים מפקחים על למעלה מ-2.4 טריליון דולר.

ישנם שלושה עקרונות יסוד בתפיסה זו: עקרון ראשון, תשלום או חיוב ריבית: על פי האסלאם שימוש בריבית הינו צעד נצלני, דורסני ואסור, אשר פוגע גם בפרט וגם בחברה.

עקרון שני, ההלכה האסלאמית: ההלכה אוסרת באופן מוחלט על כל סוג של הימור ולפיכך מוסדות פיננסיים הפועלים ע"פ ההלכה אינם מעורבים בחוזים שבהם הבעלות על סחורות מבוססות על הימורים.

החוק האסלאמי מותיר השקעות בתוצרים קיימים, הרווח הגדול מגיע מהגדלת הנתח בעקבות הצלחתן של חברות ותאגידים.

עקרון שלישי: איסור מסחר או תרומה להקמתם ו/או חיזוקם של עסקים המעודדים התמכרות, הימורים או כל פעולה המובילה להרס הפרט והחברה.

על פי האסלאם, כלכלה מוצלחת מבוססת על אמון הדדי בין הציבור לבין המדינה ויוצרת סביבה פורייה להשקעות, עבודה, פתרונות לכל מצב ובסופו של דבר יציבות וצמיחה.

שינוי בתפיסות הקפיטליסטיות או הסוציאליסטיות והכנסת מנגנונים צודקים מאפשרת לכלכלה להתחזק.

האסלאם קורא להשגת ביטחון חברתי, אחריות אישית ומוסרית שכוללת הקשבה למשרד הבריאות, הקפדה על צריכה נבונה ואי התנפלות על מוצרי צריכה תוך הפקרת החלש.

כלכלות פרטים ומדינות המתנהלות על פי המחשבה כי :"אדם לאדם זאב" יישארו מאחור בעוד אחרים יתקדמו ויצלחו את המשבר.

עקרונות הכלכלה האסלאמית חותרות להפעלתם של קהילות ופרטים אמידים ועשירים למען השכבות החלשות והנזקקות, ביצירת אלטרנטיבות תעסוקה המתחשבות במצב, אפשור עבודה מרחוק, עידוד המשך תעסוקה ותמיכה לעובדים שחלו או איבדו את קרוביהם. כל אלו יובילו למוטיבציה, חיזוק נאמנות העובד ואף מבחינה מיתוגית-מודרנית חיזוק תדמיתם של אותם אנשים ותאגידים.

על מדינות לדאוג לכך שבתקופה זו תהיה השקעה בייצורם של מוצרי יסוד בסיסיים וחיזוקם, משום שצריכתם לרוב אינה מושפעת באופן דרסטי בעתות משברים. מוצרים כמו: מזון, משקאות וביגוד בסיסי.

דאגת מדינות לאזרחיה למוצרי בסיס תוביל לכך שאלו יחושו כלפיהן שייכות, זיקה ואהבה, אותם אזרחים לא ימהרו לטוס בטיסה הראשונה ויחשבו על כלכלת מדינתם בידיעה כי הדבר יחזור אליהם.

כמובן שעל פי השקפת הדת למנהיגים השפעה קריטית ועליהם לשמש מודל לחיקוי, לא להתנהג "בחזירות" וכי עליהם לפעול באמפתיה.

דוגמה טובה לכך היא כי בעת משבר הבצורת שפקד את חצי האי ערב עת כהונתו של עומאר איבן אל-חטאב כמנהיג האסלאמי, זה קיצץ משכרו למינימום והשקיע באזרחים ובכלכלה, אל-חטאב השכיל להבין כי מבלי דוגמתו האישית, יאבד האזרח הקטן אמון במערכת, מה שיכול לחזק את המשבר הכלכלי שנוצר עקב הבצורת ואף להוביל למרד ואנרכיה.

המשבר הנוכחי הביא להפסדים כספיים עצומים, לפעולות סגירה ממושכות ולהגבלות תנועה חסרות תקדים שאין אנו יודעים מתי יפסקו. משמעות הדבר היא כי קיים מקל בגלגלי הכלכלה העולמית שאין אנו יודעים מתי הוא יוסר .

המצב כיום הוא שישנה הפחתה בייצור הרבעוני של שנה זו, במדינות מסוימות, כמו בישראל, הכלכלה הצטמקה ל-7%, בארה"ב ל-30% ובאירופה ל-12%.

למרות זאת, מוסדות כלכליים וקרנות השקעה אסלאמיות ממשיכים להתחזק.

אחת הדוגמאות היא הצלחתן של ה'סקוק' בכלכלה האסלאמית, הסקוק הינן נתחים מההשקעה הכספית ששווים לבעלות, סוקוק מוגדרים כניירות ערך נומינליים שווים המונפקים לתקופה מסוימת, שכל אחד מהם מייצג חלק משותף בבעלות על נכסים, הטבות, פרויקטים זכויותיהם של פרויקטים וכדומה, למעשה מדובר במקבילה למניות.

איך הסוקוק תרם לשוק ההשקעות?

סוקוק היא דרך משלימה למניות ולאגף השני של שוק המשנה לניירות ערך, שכן היא חדרה לשוק ההשקעות והצליחה למשוך מספר רב של משקיעים במדינות שונות בעולם והחלה להתפשט בשווקים הגלובליים.

מחקר הצביע על כך שהנפקות הסוקוק העולמיות נאמדו ביולי 2019 על 103.8 מיליארד דולר, בעוד שעל פי נתונים סטטיסטיים בינלאומיים לשווקי הפיננסים האיסלאמיים במלזיה, הם רשמו כ-123.15 מיליארד דולר בסוף 2018, עם קצב צמיחה של 5.5% לעומת 116.71 בסוף 2017, וקצב צמיחה של 33% לעומת 87.78 מיליארד דולר בסוף 2018.

ומה המצב בארץ ?

קרנות מבוססות ריבית החלו לאבד ולהפסיד את נכסיהן הכספיים, לעומת זאת אנו עדים לכך שניסיון המסלול על פי ההלכה האסלאמית של קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, ההשקעות וקרן חיסכון לכל ילד החלו לצמוח.

כיום לאחר שלוש שנים מייצרים מקומות ההשקעה האסלאמים מקומות עבודה לאלפי בתי אב מה שמגדיל את היקף ההשקעה בדרך המימון האסלאמית כיום לכ-140 מיליון שקל. דבר זה מעיד על האמון הגבוה בקרנות אסלאמיים אלה.

דוגמא נוספת להצלחת ההשקפה האסלאמית היא העובדה שבתומו של המשבר הכלכלי של 2008

ערך הנכסים הפיננסיים בכלכלה האסלאמית הגיע ל -2.4 טריליון דולר. חברות שפעלו על-פי מנגנוני המימון האסלאמי, לא הושפעו לרוב מהמשבר.

משקיעים החלו להתחשב במימון ההומניטרי האסלאמי הבטוח, מה שהגדיל את הביקוש למוצריו, באופן משמעותי בשנים האחרונות.

אפשר לעשות את הדברים אחרת, בדרך ערכית, מוסרית, דתית וכלכלית, וממבט של מטרות רווח. וכל זאת מבלי לפגוע, מבלי לגזול, ומבלי להמר.

הכותב הוא מרצה ומומחה לכלכלה ופיננסים אסלאמיים, חבר המועצה האיסלאמית לפסיקות דתיות (פתווא) - נצרת