משרד התקשורת הודיע ביום א' השבוע, כי הוא עושה סוף לאחד המחדלים הגדולים והוותיקים בשוק הישראלי - ההפרדה בין ספק תשתית לספק אינטרנט. זה יותר מ-20 שנה שאזרחי ישראל התרגלו, שכדי להתחבר לאינטרנט צריך שתי חברות שונות המציעות שירותים משלימים, האחת לתשתית החיבור והשנייה לצורך חיבור לרשת וקבלת כתובת IP חוקית.
כרגיל במקומותינו, ובעיקר ברגולציה על שוק התקשורת, מדובר בהסדר ייחודי לנו שלא קיים באף מקום אחר בעולם. וזה לא מקור לגאווה גדולה. אין נושא בשוק התקשורת שזכה לביקורת כה חריפה, כמו נושא ההפרדה בין תשתית לספק.
במסמך שפרסם השבוע המשרד לקראת שימוע, מוקדשות לא מעט מילים להסבר מדוע יושם מודל ההפרדה בישראל. אבל, נדמה שאפילו מחברי המסמך לא ממש מאמינים במה שהם כותבים. מדובר במודל מסורבל, יקר, גרוע, שמטרטר את הלקוח ופוגע קשה ברמת השירות. לא בכדי בשום מקום אחר בעולם לא בחרו ליישם מודל כה מעוות.
יתרה מכך, המשרד מודה כי המודל הנוכחי אחראי לתופעת הלקוחות הרדומים, לקוחות המשלמים לספק אחד וגולשים דרך אחר. המשרד אפילו מציב למודל תג מחיר - 50 מיליון שקל בשנה, שנגזלים מלקוחות בלי שקיבלו כל שירות, והכל בגלל חוסר ידע ומודעות.
בזק והוט ימכרו רק תשתיות
המסמך שפורסם כעת מבקש לשים קץ לתופעה, ולהחזיר את ישראל למשפחת העמים, לפחות בכל מה שקשור לאופן ההתחברות לאינטרנט. צריך להודות לשר התקשורת יועז הנדל, ולמנכ"לית המשרד לירן אבישר בן חורין, על היושר הציבורי והנחישות לתקן עיוותים הקיימים כבר עשרות שנים, שאף אחד אחר לפניהם לא עשה מאמץ נחוש ומהיר כל כך לתקנם. מזמן לא הייתה במשרד התקשורת בישראל עשייה כה חיובית ונקייה שכולה לטובת האזרח, בלי טריקים ובלי שטיקים.
אבל "אליה וקוץ בה", במקום שההסדר החדש ייכנס לתוקף בהקדם, בחר משרד התקשורת לקבוע תקופת "צינון" ארוכה מאוד של למעלה משנה, ומציע שהמודל הנוכחי יבוטל רק בינואר 2022. לא זו בלבד, אלא שהמשרד מציע שבתקופת הביניים הארוכה הזו, ייאסר על בזק והוט למכור שירות אינטרנט במתכונת המוכרת של "באנדל", והן יהיו רשאיות למכור רק תשתית.
נראה כאילו ישנם מעוזי התנגדות במשרד התקשורת, שרוצים להמשיך ולשמר את העיוותים. הם הצליחו למסמס ברגע האחרון את כל מהותה של הרפורמה ובכך יש מעין תקיעת אצבע בעין לשר, למנכ"לית - ובעצם לנו האזרחים.
פקידי המשרד שולחים מאות אלפי אזרחים בישראל לרכוש שירותי "תשתית" ו"ספק" באופן נפרד לתקופה של למעלה משנה. למה? כדי לספק את חששם מ"פגיעה בתחרות" וכדי לתת לספקי האינטרנט בישראל זמן היערכות להתרגל לשוק הסיטונאי, שוק שהם פועלים בו כבר למעלה מחמש שנים - ובהצלחה רבה.
טוב יעשה שר התקשורת, אם ידחה את עצות האחיתופל שקיבל, כנראה, מחלק מפקידיו, ויקבל החלטה ליישם את הרפורמה בהקדם האפשרי, עם תקופת הערכות קצרה. ישראל משוועת לשירות אינטרנט טוב ואיכותי, כזה שניתן לספק רק במודל המוצע. מוטב שיראה מה קרה עם השקת שירות ה-200 מגה על ידי בזק, שפקידי המשרד מנעו במשך שלוש שנים, וגם אחרי שאישרו - קבעו תקופת צינון של ארבעה חודשים.
הפקידות והפחד מרפורמה בשוק
המפעילים כבר מזמן ערוכים לאספקת השירות ואזרחי ישראל יכלו כבר מזמן ליהנות מהשירות החדש, אבל כולנו יושבים בבתים מתוסכלים מקצב הגלישה, והכל בגלל שרירות לב של פקידי המשרד.
יואילו ראשי המשרד להסביר כיצד הם מתגייסים במרץ לכל עוולה צרכנית, במיוחד בימי קורונה (למשל התגייסות לטובת אתר סלולרי שחייבים להזדרז להקימו), ומנגד מתעלמים לחלוטין מכך שהקורונה תלווה אותנו גם מעבר ל-2022 והצורך בשיפור תשתיות האינטרנט רק יילך ויגבר, גם אם נצא מהסגר בקרוב.
כאשר המשרד מפרט בנייר העמדה שלו מדוע המודל המפוצל הסב ועדיין מסב כל כך הרבה נזק לצרכנים, איזה היגיון יש בהמתנה ל-2022?
כך כותב המשרד בבואו להסביר מדוע ספקי האינטרנט לא ייפגעו מהמהלך: "יש לציין כי השחקנים הפועלים כיום בבנדל הפוך (חבילת אינטרנט שכוללת תשתית וספק ומשווקת על ידי בזק ג"פ) יידרשו להשקיע מאמצי שיווק בהעברת הלקוחות לתצורה האחודה בעיקר טרם היום הקובע, וזאת, בצל חשש מכניסתם של בעלי התשתיות לתחום במועד זה. אין ספק שמצב עולם זה נחות בעיניהם מהמצב הקיים. אך יש לזכור כי את ההפרדה המלאכותית שיוצרת הרגולציה והמחייבת תשלום רנטה לספקי ISP, מממנים צרכני השירות הן דרך מחיר השירות והן דרך פגיעה בחוויית המשתמש.
"אנו סבורים כי השקעה חד-פעמית זו בהעברת לקוחות לתצורה הסיטונאית תיטיב עם צרכני השירות, תהפוך את הספקים לגורמים שמייצרים ערך ללקוחות, תעמיד את כל השחקנים בשוק במצב שבו הם משווקים שירות בר-השוואה לצרכנים, ואף בכוחה לתרום לתחרות בדחיפת ספקי ה-ISP במעלה סולם ההשקעות".
במלים אחרות, לאחר 20 שנה המשרד מכיר בעוול שיוצר הפיצול באינטרנט ובכך שכולנו משלמים "עמלה" לספקיות האינטרנט, ולכן עוד יותר קשה להבין מדוע יוצאים להגנתן של ספקיות אינטרנט, שהולכות רק להרוויח מהמודל של מעבר לשוק סיטונאי.
לסיכום, מדובר במהלך חשוב שישנה את פני שוק התקשורת והוא צפוי להביא הרבה תועלת לצרכנים. בנוסף, נראה שבטווח הקצר בזק והוט ייפגעו ממנו. צריך לזכור שעל פי המדיניות המוצעת, השתיים יוכלו למכור תשתית בלבד בין המועד של אישור המדיניות החדשה ועד לראשית 2022. אין דבר כזה "רק תשתית", ולכן מה שהמשרד מציע למעשה הוא לחסום לחלוטין את שתיהן מלספק אינטרנט במשך שנה.
ומתי כל זה מגיע? במקביל להשקעות הכבדות ששתי החברות נדרשות בתחום הסיבים האופטיים. החלטה שאינה ברורה בעליל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.