האוצר ימליץ לקבינט הקורונה לפתוח באופן מלא מיד לאחר חג הסוכות את כל מקומות העבודה במגזר הפרטי שאינם עוסקים בקבלת קהל, ולהמשיך משם במתווה פתיחה הדרגתי בהתאם למדדי תחלואה. מדובר למעשה בחזרה למתווה של השלב הראשון בסגר שהוכרז ערב ראש השנה - מתווה שמפחית את היקף הפגיעה למשק בכמעט 50%, להערכת האוצר. מדובר בעמדה דומה לזו שהציג האוצר לפני ההחלטה על החרמת הסגר. עמדה שנדחתה בסופו של דבר למרות שזכתה לתמיכה מצד הפרויקטור פרופ' רוני גמזו.
גורמים באוצר אמרו היום כי הסגר מאוד אפקטיבי והנתונים מעידים על ירידה משמעותית בתנועה בכבישים ובתחבורה הציבורית. ההחלטה לסגור את כל מקומות העבודה שאין בהם קבלת קהל התקבלה בניגוד לעמדת מרבית גורמי המקצוע בגלל מקדם ההדבקה הנמוך מצד אחד והתרומה לתוצר מצד שני. "הבעיה היא לא במקומות העבודה, משם לא תבוא הישועה", אמרו באוצר.
גורמים באוצר התייחסו לטענות כי הסגר מחורר ואמרו כי "מבחינת נתוני המוביליות לא רואים שום הבדל, להיפך, שיעור העובדים בסגר הנוכחי נמוך יותר ב-10% לעומת הסגר הראשון". אותם גורמים הוסיפו כי "מבחינה כלכלית הפגיעה של התקנות במתוכנתן הנוכחית גבוהה יותר מאשר בסגר ראשון של מרץ-אפריל בפער של מיליארד שקל (לפי חישובי האוצר) או 1.8 מיליארד שקל (לפי חישובי בנק ישראל) לכל שבוע". באוצר הודו כי יש הבדל בהיקף הניידות בשבוע הראשון של הסגר השני לעומת השבוע הראשון של הסגר הראשון אך טענו כי ההבדל אינו דרמטי וכי "משווים את הסגר השני לנקודת השיא של הסגר הראשון ולא להיקף הניידות".
עד סוף סוכות צפויה פגיעה ישירה של 10-11 מיליארד שקל לתוצר של המשק ואם הסגר יימשך במתכונתו הנוכחית שבועיים נוספים הנזק, במונחי אובדן תוצר יגיע ל-13 מיליארד שקל, או כ-25 מיליארד שקל לכל התקופה. לעומת זאת, חזרה למתווה ראש השנה תביא להפחתת הנזק למשק לכ-7 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.