שלטון המשפטנים מנסה לנהל את המגפה במקום נבחרי הציבור

המאבק הלאומי המרכזי כיום במדינת ישראל, כמו ברוב מדינות העולם, הוא המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, ולכך מוקדשים מירב משאביה של הממשלה. הכללים לניצחון במאבק הזה, הם פשוטים לכאורה - כן לריחוק ולמסכות, לא להתקהלויות.

● השופט בדימוס עודד מודריק: "שימוש ביועצים משפטיים חיצוניים הוא הרסני"

הרכיב האחרון הנוגע בין היתר גם להפגנות, הוליד תילי תילים של אמירות נוגות על מותה החוזר ונשנה של הדמוקרטיה הישראלית, אמירות שחוזרות על עצמן תמיד מהצד ה"דמוקרטי", זה שמתקשה לקבל את תוצאות בחירות הציבור ורוב הכנסת.

הבעיה עם ההפגנות הללו בזמן שיתר אזרחי ישראל נמצאים במגבלות תנועה וסגר היא כפולה:

ראשית, התחלואה. כל המומחים עימם שוחחתי מסכימים כי במתכונת שבה הן נערכות, כלומר, אלפי אנשים המתקבצים בתא שטח קטן יחסית, ללא שמירת מרחק ופעמים רבות אף ללא מסכות (וכי אפשר לעטות מסכה בזמן שמצפצפים בזמבורה? גם לא כשצועקים - ובהפגנות, כידוע, צועקים לא מעט) כאשר רסיסים רבים של רוק ניתזים לאוויר - ההפגנות הללו הן "מדגרות קורונה", כלשונו של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי.

פרופ' שוקי שמר, מנכ"ל אסותא, שהשתמש אף הוא במושג זה - אף שלח לי מאמר מפורט שפורסם לאחרונה במגזין של אוניברסיטת אוקספורד, המוכיח מחקרית כי ההפגנות שנערכו בארה"ב בחודשים האחרונים תחת מחאת "Black lives matter" הגדילו משמעותית את שיעורי ההדבקה בקורונה בערים בהן נערכו, הגם שנערכו בשטחים פתוחים.

התשובה לשאלה מדוע, איפוא, אין נתונים על הדבקות בהפגנות נובעת מהקושי המובנה לאסוף נתוני אמת בתחקירים האפידמיולוגיים הנערכים: חולה לא יודע לומר היכן נדבק - האם במקום העבודה, בחדר הכושר, במסעדה, בהפגנה, או באוטובוס בדרך להפגנה. זו הסיבה ש"אין נתונים".

ושנית, המסר הציבורי שהדבר משדר. הציבור לא יכול לקבל גזירה קשה כל כך כמו סגירת בית העסק שלו, או ארוחת ערב החג בלי המשפחה המורחבת, או כל הגבלה על חופש התנועה שלו - ובד בבד לראות בפתח ולאורך מהדורות החדשות בכל הערוצים אלפי אנשים מצטופפים כאמור. או שיש נגיף - או שאין, ואם הממשלה מתירה זאת - כנראה שאין צורך להקפיד על ההנחיות, למעשה - פרימה מוחלטת של המשמעת הציבורית. בנוסף, הדבר נתן "היתר" לישראלים רבים לעשות ככל העולה על רוחם - ובלבד שישאו עימם דגל שחור, או שלט "הפגנה".

במשך חודשים (עוד מגל הקורונה הראשון) אנו, חברי הממשלה, שומעים מהיועץ המשפטי לממשלה כי איננו יכולים לעסוק בנושא ההפגנות מהטעם שהן מכוונות נגדנו.

בשבדיה, כפי שאמרתי בעבר - אמירה שזכתה לגיבוי במדורכם "המשרוקית" - הגבילו את ההתקהלויות באופן שתותר התקהלות של עד 50 אנשים בלבד, בלי קשר לסוג ההתקהלות.

היועמ"ש הפך למחוקק על

לפני כשבועיים החלטתי לאתגר את אמירותיו של היועמ"ש, שלא גובו בחוו"ד מטעמו, באמצעות חוות דעתם של ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת, מומחה למשפט ציבורי, ושל עו"ד דוד פטר. העברתי את חוות הדעת למזכירות הממשלה, וזו הונחה בפני השרים לעיונם.

ואז קרה הדבר המדהים הבא: עובדי מזכירות הממשלה עברו בין השרים ומשכו את חוות הדעת לעיניהם המשתאות של השרים.

הסתבר שהיועץ המשפטי לממשלה, שהתנגד שתישמע דעה מנומקת השונה מדעתו, גייס את שר המשפטים ואת חברי כחול לבן להתנגד לעצם הנחתה של חוות הדעת בפני השרים. מה שמותר לכל אזרחי ישראל - לקרוא את חווה"ד של ד"ר בקשי - ייאסר על שרי ישראל. המפלגה הזו הפעילה את כוח הווטו שניתן לה במסגרת הממשלה הפריטטית והודיעה שלא תתקיים ישיבת קבינט הקורונה ללא הסכמתם. המשמעות היא שלא תתקבלנה החלטות שיש בהן כדי להועיל לציבור ולסייע לו - ובלבד שהיועץ יקבל את מבוקשו.

תארו לעצמכם שמנכ"ל משרד הבריאות היה חוסם בפני שרי הממשלה את האפשרות לשמוע מומחים נוספים לעניין הקורונה (אגב, בכל ישיבת ממשלה נשמעים מומחים לא מעטים לעניין זה) או שנגיד בנק ישראל היה אוסר על הממשלה לשמוע מומחים מהתחום הכלכלי. רק בתחום המשפט יש עריצות מונרכית שכזאת - שלהגנתה יצא כאן השופט בדימוס עודד מודריק.

בניגוד למה שטען מודריק, לא הונחה שום חוו"ד של היועץ בעניין זה. הוא הסתפק באמירות בע"פ. בנוסף, חווה"ד של בקשי לא דנה בהחלטה לגופה - אלא בעצם סמכותה של הממשלה לדון בנושא. וראה זה פלא: מרגע שהתעקשתי - הפלא ופלא - קמה לנו סמכות. דנו בנושא ההפגנות, השמים לא נפלו, והיועץ לא חזר על אמרותיו.

אין דמוקרטיה מערבית בה בידיו של יועץ משפטי מרוכזות סמכויות כה נרחבות עד שהפך למחוקק על (חוות הדעת שלו מחייבת את הממשלה), וכל זאת - מבלי שום מקור חקיקה המסמיך אותו. ניסיונות לחוקק חוק שיקבל את תמיכת הכנסת ויגדר את סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה לא צלח מעולם, וניתן רק לנחש מדוע.

למעשה, מנכ"ל משרד המשפטים הראשון יעקב שמשון שפירא, הכריז על עצמו כי הוא היועץ המשפטי לממשלה וכך נוצר המוסד שהיום הוא החזק והעוצמתי ביותר במדינת ישראל, בלי שהעומד בראשו נדרש לבקש ולקבל או לא לקבל את אמון הציבור.

בתקופתי כשר משפטים קיבלה לראשונה הממשלה החלטות בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לפיה הייתה מניעה (אחת מהן, כמה אקטואלי - הקמת ועדת בדיקה ממשלתית למח"ש), והמגמה הזו חייבת להימשך ע"י כל נבחרי הציבור כדי לאזן בין כוחו של הציבור, שהואצל לידינו, לבין העוצמה האינסופית כמעט, של שלטון המשפטנים. 

הכותב הוא השר לביטחון הפנים ושר המשפטים לשעבר