ארה"ב מגבירה את המאמץ נגד הדומיננטיות הסינית במינרלים הנדירים לסוללות ולטלפונים

הממשל האמריקאי מגביר את מאמציו להבטיח מינרלים חיוניים לטכנולוגיה מודרנית, מכיוון שאספקתם כיום נמצאת בדומיננטיות סינית - מצב שחברות כרייה מזהירות שייקח שנים לשנות.

בשנים האחרונות, ארה"ב ומדינות נוספות במערב משקיעות בפרויקטים בתחום ומעניקות רישיונות לכרות את המשאבים הללו - שחיוניים לייצור רכבי חשמל, טלפונים ניידים וטורבינות רוח. כעת הממשלות הללו מגבירות את מאמציהן על רקע הפיגור שלהן אחרי סין.

בשבוע שעבר חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו/הוראה נשיאותית שמכריזה על מצב חירום לאומי ומאשרת שימוש ב"חוק הייצור הביטחוני" להאצת פיתוח מכרות. בחוק הזה נעשה שימוש מוקדם יותר השנה כדי להאיץ ייצור של ציוד רפואי על רקע המגיפה.

אתמול (ב') מסרה חברת טקמט שרשומה באירלנד, שחברת מימון הפיתוח הבינלאומי הפדרלית האמריקאית השקיעה 25 מיליון דולר בפרויקטים שלה להפקת ומחזור מתכות של סוללות חשמל, כולל ניקל וקובלט.

חברות כרייה ואנליסטים קידמו בברכה את ההוראה, אך הזהירו שנדרשות כעשר שנים לפתח מכרה, ושהמערב צריך גם לפתח את היכולת לעבד את המינרלים הללו לחומרים שמשמשים במוצרים הסופיים.

"להתגבר על הדומיננטיות הסינית הגדולה מאוד במינרלים נדירים במיוחד, הוא תהליך רב-שנתי", אמר מנכ"ל TechMet, בריאן מנל. "אין כאן פתרונות מהירים".

עד היום ארה"ב מייבאת 80% מהמינרליים האלו מסין

אלמנטים (יסודות) של אדמה נדירה, שמשמשים בסוללות חשמל ובאלקטרוניקה, הם אחד מ-35 סוגי מינרלים שהממשל קבע כקריטיים לביטחון כלכלי ולאומי. ארה"ב אומרת שהיא מייבאת 80% מהיסודות הללו מסין, עם עוד אספקה שמגיעה מסין באופן עקיף. ב-14 מ-35 סוגים קריטיים של מינרלים, לארה"ב אין כלל הפקה מקומית.

זה כולל גאליום, יסוד שמשמש בדיודות שמפיקות אור ובמוליכים-למחצה לטלפונים סלולריים. מינרלים קריטיים משמשים גם בתעשיות שאינן הייטק. סין מספקת מחצית מהבאריט האמריקאי, שמשמש בקידוחים ההידראולים שחוללו מהפכה בהפקת הנפט האמריקאית.

סין בנתה את מעמדה הדומיננטי במינרלים רבים מפני שהם מצויים באדמתה בשפע, וחוקי הגנת הסביבה הרופפים יותר שלה הקלו על כריה שלהם, יחד עם סבסוד הפקה ועיבוד. עד שנות ה-80 ארה"ב הייתה המפיקה הגדולה בעולם של מינרלים נדירים, ויצרה טכנולוגיה לעיבוד שלהם. היום יש לה רק מכרה פעיל אחד, מאונטן פאס בקליפורניה, ואין לה מפעלי עיבוד.

דייויד הנדרסון, מייסד חברת הייעוץ ריטנהאוס אינטרנשיונל ריבורסז, אומר שלארה"ב אין כעת את המומחיות הטכנית במגזר הזה, והיא תצטרך לשתף פעולה עם בעלות ברית כמו אוסטרליה וקנדה כדי לסגור את הפער.

סין שולטת גם בשרשרת האספקה

גם אם אפשר לכרות את המינרלים, סין שולטת בכל שרשרת האספקה, אומר ג'ק ליפטון, יועץ נוסף שעבד בממשל האמריקאי. כדי לייצר מגנטים, לדוגמה, צריך לכרות מינרלים נדירים ולהפיק אותם מעפרות האדמה שלהם, ואז להפריד ביניהם ליסודות שונים. אחר כך הופכים אותם למתכות מגנטיות. חברות סיניות יכולות לבצע כל שלב בתהליך הזה, לעיתים בחברה עצמה. רק חברה עולמית אחת כזו אינה סינית - ניאו פרפורמנס מטיריאלס הקנדית.

ההוראה הנשיאותית של טראמפ מדברת על הערכת התלות האמריקאית בסין במינרלים קריטיים, ועל כך שהממשל יכול לספק מענקים והלוואות להתחלת הפקה ועיבוד. יש גם אפשרות להטלת מכס ומכסות על יבוא מסין.

הממשל האמריקאי מביע זה כמעט 20 שנה חשש מפני הדומיננטיות הסינית והצורך להדביק אותה, ללא התקדמות ממשית. ב-2012 התלונן ממשל אובאמה בארגון הסחר העולמי נגד ההגבלות של סין על יצוא מינרלים נדירים. ב-2017, ממשל טראמפ פרסם הוראה לגיבוש אסטרטגיה להפחתת החשיפה של ארה"ב לשיבושי אספקה של מינרלים נדירים. מאז, הממשל מימן כמה פרויקטים.

משרד ההגנה האמריקאי מממן חלקית פיתוח של מתקן עיבוד מינרלים במכרה בקליפורניה, וגם מפעל הפרדת אדמות נדירות בטקסס. השנה השקיע הסקר הגאולוגי האמריקאי כ-30 מיליון דולר במחקר של מינרלים קריטיים.

גם מדינות נוספות מגבירות את מאמציהן. בחודש שעבר פרסם האיחוד האירופי תוכנית עבודה להגדלת המיקור המקומי וגיוון מקורות האספקה של 30 חומרי גלם. קנדה מימנה לאחרונה מתקן לעיבוד מינרלים בססקצ'ואן. אוסטרליה מציעה הלוואות לפיתוח תעשייה מקומית של מינרלים כאלו.

חברות כריה אומרות שההוראה הנשיאותית של טראמפ עשויה לעודד תעשייה חזקה יותר של מינרלים קריטיים, בין היתר מפני שמשקיעים צפויים יותר לתמוך בחברות שהממשל תומך בהן. מניות חברות שכורות או רוצות לכרות מינרלים קריטיים עלו בעקות פרסום ההוראה.

"ארה"ב נעה לאט מאדו", אמר פיני אלתאוס, מנכ"ל USA Rare Earth, שמקווה לכרות מינרלים כאלו בעוד שלוש שנים בטקסס. "ההוראה הזו מעניקה לה בעיטה באחוריים כדי שדברים יזוזו מהר יותר".