מנכ"ל קסם קרנות: "השילוב בין הקורונה לבינוניות זה מוות ודאי לארגון"

"זוהי תקופה מאתגרת מאוד, ואף אחד לא הכין אותנו אליה. אף אחד מאלה שבשוק לא היה בתקופה של מגפות עולמיות, ואנו לא יודעים מה זה אומר", מסביר בראיון ל"גלובס" אבנר חדד, מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות קסם. החברה, שנמצאת בשליטת בית ההשקעות אקסלנס הנמנה עם קבוצת הפניקס, מנהלת כיום כ-42 מיליארד שקל מכספי הציבור בישראל.

"עכשיו יש להתנהל ולנהל אופרציה וכסף של אחרים בתקופה שכזו, וזה מאתגר", אומר חדד. "אבל מה שקורה הוא שאנו בתקופה שבה גם בודקים את החוזק של כל חברה - עד כמה היא יציבה, האם היא יכולה להתנהל בעבודה מהבית, ועד כמה יש לה תשתיות חזקות. כך יוצא שהקורונה היא בוחן פתע לעולם כולו - חלק עוברים את זה מצוין, וחלק עוברים את זה פחות טוב".

לדברי חדד, "יש שונות גבוהה מאוד בתוצאות בוחן הפתע הזה, גם בישראל. ככל שהארגון עם תשתיות חזקות ותפעול חזק יותר, הוא עובר את זה טוב יותר, וזה יישאר איתנו גם אחרי המשבר. התקופה הזאת ממחישה את החשיבות בהשקעה במערכות מיכון, באתרים חליפיים, בגיבויים ובאנשים איכותיים, והבינוניות לא יכולה לסבול מצב כזה. השילוב בין הקורונה לבינוניות זה מוות ודאי.

"הקורונה מביאה להרבה התאמות שנדרשו להתבצע בתוך 10 עד 20 שנה, ובשל האינטנסיביות שלה היא מכריחה את כולם לעבור תהליכים מהירים מאוד, ומי שלא - פשוט חוטף. מי שישרוד את משבר הקורונה, ייצא חזק יותר ועם תשתיות טובות יותר ויכולת לנהל מערכות מורכבות בהרבה תצורות, וגם עם גמישות גבוהה מאוד".

"רשות ניירות ערך צריכה להתערב"

קסם קרנות מחזיקה כיום בנתח של כ-14% משוק קרנות הנאמנות, כאשר יחד עם שיתוף פעולה שיצרה עם מנהלי קרנות חיצוניים ועם קרנות ששוכרות ממנה שירותי הוסטינג, היא כבר אחראית על כ-14.6% משוק הקרנות המקומי. שוק זה חווה ב-2020 תנודות ברמות שלא הכיר בעבר, גם לא בשיא משבר 2008. כך, בחודש אחד, מאמצע פברואר עד לתחילת השליש האחרון של מרץ, יצאו מהשוק 45 מיליארד שקל. זה קרה בגלל הקורונה, אבל מבחינת חדד, זהו לא האתגר היחיד שמכביד על שוק הקרנות.

"יש שני דברים שצריכים לקרות כדי לאושש את התעשייה הזאת", אומר חדד. "יש כעת ארביטראז' רגולטורי שלילי לרעת חסכונות לטווח קצר, מול קופות הגמל להשקעה והפוליסות חיסכון הטהורות, למשל. ברגע שיש מכשירי השקעה שבחלקם יש הטבת מס ובשני אין, ברור שנראה זרימה לכיוון של הטבת המס - ופה צריכה רשות ניירות ערך להתערב ולהשוות זאת למה שרשות שוק ההון עשתה".

אבל הפדיונות העצומים שנעשו עם פרוץ משבר הקורונה, קרו בעיקר לפקדונות בבנקים, ששם אין הקלת מס.
חדד: "הרבה כסף גם הלך לגמל להשקעה ולפוליסות לחיסכון, וזה בא על חשבון קרנות הנאמנות. ברור שחלק הלך לפקדונות, בטח בשיא המשבר, כשהציבור חיפש ודאות, אבל חלק לא מבוטל - וזה קרה עוד קודם למשבר הקורונה - הלך להשקעות אחרות, ובהן הגמל להשקעה, למשל".

הפדיונות הערים במרץ היו טעות של הציבור?
"אומר מהי כן טעות: לנסות להגיב לשווקים כל הזמן ולנסות לתזמן אותם. זו טעות שחוזרת כל הזמן. הניסיון לתזמן שווקים ולחסוך ירידות ולהרוויח בעליות זה תמיד יכשל. הרעיון של המשקיעים צריך להיות מאוד פשוט - ברגע שהחלטתם מי מנהל ההשקעות עליכם לרוץ עמו שנים, ולא להסתכל על התיק כל הזמן. לא לבדוק את התיק כל כמה חודשים".

דברים אלה ממחישים בעיה בשוק המקומי, והיא שהציבור פה משקיע בקרנות נאמנות באופן כמעט תזזיתי ומרבה לבצע שינויים בהחזקותיו. זאת, לעומת מדינות אחרות, שבהן הציבור מאופיין בהשקעה ארוכה בהרבה בקרנות נאמנות, בלי לצאת מהשוק ואף מהקרן שהוא רכש.

לאורך שנים אמרו שזו בעיה, שהציבור בישראל נכנס לקרנות לחודשים אחדים ובורח. זה לא השתנה?
חדד: "זאת בדיוק הבעיה. המשבר האחרון הראה שהציבור ממשיך להיות פזיז ולהגיב לשווקים במהירות וזה לא טוב".

בשוק קרנות הנאמנות המקומי יש גורם מפיץ אחד ששולט כמעט בכל השוק - מערך הייעוץ הבנקאי. מדובר במערך שבעבר פעל במקביל לניהול קרנות נאמנות על ידי אותם הבנקים - דבר שהשתנה לפני כעשור וחצי, עם יישום רפורמת בכר, שבמסגרתה מכרו הבנקים את קרנות הנאמנות (וקופות הגמל) שלהם. במקביל, גברו הדרישות הרגולטוריות מהיועצים בבנקים, שאמונים על תפקיד היועץ שטובת הלקוח לנגד עיניו.

מערכי הדירוג בבנקים הוכיחו את עצמם בשעת המשבר? ההסתמכות על תשואות עבר עזרה לאנשים לחמוק ממה שקרה בשווקים?
"ההחלטה הייתה של הלקוחות, ולא של היועצים. חלק ניכר מהציבור ראה את החדשות והיה בלחץ והחליט. מערכות הייעוץ לא יכולות למנוע זאת. כשהציבור לחוץ מאוד מכל אירוע שקורה, אתה גם פוגע ביכולת של היועץ לבצע עבורך ייעוץ ארוך טווח. ייאמר לטובת מערכי הייעוץ, שהם מאריכים את המח"מ (משך חיים ממוצע) של הבדיקה שלהם לטווחים ארוכים יותר, וזה טוב. אבל בסופו של יום, אם הלקוח בפניקה ורוצה למכור, אז מוכרים, ולא משנה מה מראה מערכת הייעוץ.

"מערכי הייעוץ אינם הבעיה - הבעיה בקבלת ההחלטות. בכלל, מדהים עד כמה בכל העולם הפיננסי ההחלטות הן מהותיות וחשובות מאוד עבור הלקוח, אבל הן גם מאוד לא רציונאליות, ומשבר הקורונה חידד את זה".

"אזימוט משביחים את הקרנות שלנו"

קסם הוקמה ב-2003 על ידי חדד ורוי רגב, כשמהתחלה היא הייתה בשליטת אקסלנס. מדובר בחברה בת עצמאית מאוד של אקסלנס, שהתחילה את דרכה כחברת ניהול תעודות סל והייתה ממובילות השוק הזה, עד שהוא חדל להתקיים בסוף 2018 בעקבות רפורמת תיקון 28 של רשות ני"ע, שהפכה את תעודות הסל לקרנות סל.

ב-2017 קסם, אז עדיין חברת תעודות סל, התחילה את ההליך לבליעה לתוכה של חברת קרנות הנאמנות של אקסלנס - דבר שהושלם לאחר תיקון 28. כיום חדד, רוי ובועז נגר, יו"ר קסם (שליווה את הקמת החברה מהצד המשפטי), מחזיקים בכ-16% ממניות קסם, כשהיתרה בידי אקסלנס.

באפריל האחרון נכנסתם לתחום ההוסטינג, כשרכשתם את אלומות וגם השקתם שיתוף פעולה ייחודי עם אזימוט.
חדד: "ה'אני מאמין' שלנו בניהול קרנות אקטיביות זה להרבות במנהלי מחקר ובמנהלי השקעות ולצמצם את מספר הקרנות המנוהלות. בסופו של דבר, יש פה 'שיטת מצליח', שלפיה מישהו מנפיק כמה שיותר קרנות - ומה שמצליח, הוא משווק. אנחנו פחות מאמינים בשיטה הזאת, ורוצים שמנהלי ההשקעות יתרכזו בכמה שפחות קרנות.

"ברגע שמנהל השקעות צריך להתרכז בשלוש או חמש קרנות, התוצאה היא מסוימת, וברגע שהוא צריך לנהל 10 קרנות - התוצאה פחות טובה. היחס שאנו רוצים להביא לפה בין מספר מנהלי הקרנות למספר הקרנות יהיה כמה שיותר גדול, וזה מה שעשינו עם אזימוט. עשינו עם אזימוט ועם אחרים שיתופי פעולה, שבמסגרתם הם תורמים מניסיונם ומשביחים את הקרנות.

"גם כשרכשנו את אלומות, היו להם 28 קרנות ללא קשר להוסטינג, ומתוך זה כבר מיזגנו 23 קרנות, כשכמעט ולא פדינו כסף בקרנות המנוהלות. בקסם, מאז שמיזגנו את הקרנות של אקסלנס ועוד לפני אלומות, מיזגנו כ-30 קרנות שהיו באקסלנס. בהגדרה מיזגנו את הקרנות ולא השארנו "שיטות מצליח' פוטנציאליות - והורדנו את מספר הקרנות. אנו עקביים בקו הזה. מי שרוצה בתעשייה הזו חיסון מפני 'שיטת מצליח', השייכת לעולם הקרנות - אנו כתובת עבורו".

דווח באחרונה שרשות ני"ע מובילה מהלך לצמצום מספר הקרנות בישראל.
"כל מהלך שיצמצם את מספר הקרנות ויעלים את תופעת 'שיטת מצליח' בעולם של הקרנות המנוהלות, אנו תומכים בו ומברכים עליו. אנו כבר מיישמים זאת, ולא מחכים לאף אחד".

ריבוי הקרנות פוגע בלקוחות ומייתר את הייעוץ במערכות הבנקאיות?
"אני לא יודע אם זה מייתר את הייעוץ אוו פוגע בלקוח, אבל ברור שזה לא מוסיף ללקוח. ניתן לומר שמנהל השקעות שמנהל פחות קרנות - התוצאה שלו נהיית טובה יותר. זוהי פונקציית הייצור. בכלל, ריבוי הקרנות לא מסייע לתעשיית קרנות הנאמנות להתרומם, ויש להקטין את מספר הקרנות, ויפה שעה אחת קודם".

נכנסתם גם להוסטינג.
"נכנסנו לזה בעסקת חבילה מאלומות, וכיום אנו בתחום זה. אנחנו נשאר עם החברות שהגיעו בעסקה עם אלומות, ונחשוב בעתיד אם להתרחב בתחום הזה. אנחנו עדיין צריכים לנתח אותו לעומק. אנו בעד שיתופי פעולה עם מנהלים שאנו מעריכים אותם, כמו שעשינו עם אזימוט. זה לא רק שיתוף פעולה שיווקי מבחינתנו. אזימוט הוא מנהל השקעות שבחנו לאורך זמן, וזה WIN-WIN להם ולנו. שיתופי פעולה שכאלה הם רמה אחת מעל להוסטינג".

"השנתיים הקרובות בשווקים יהיו תנודתיות"

מה הצפי שלך לגבי שוק ההון הישראלי והעולמי? תיפחת התנודתיות בשווקים?
"התנודתיות תמשיך להיות משמעותית בשנה הקרובה. כמו שקרה ב-2008 ו-2009, כך נראה גם ב-2020 ו-2021. דמיינו כדורסל שנופל מקומה 20. במפגש הראשון עם הקרקע, הוא קופץ לקומה 6, אחרי זה שב וקופץ לקומה 4, וזה מה שקורה עם השווקים. ייקח זמן, והשנתיים הקרובות בשווקים יהיו תנודתיות ולא רגועות. זה מצריך את הציבור לסבלנות ולא להגיב לכל אירוע".

השוק האמריקאי מתומחר במלואו? מה תפיסתך לגבי השוק הישראלי, שנמצא כיום בפיגור ביחס לעולם?
"התחזית שלנו אופטימית, תחת התנודתיות הצפויה. אני מאמין שמאות מיליוני משקיעים שעדיין מזרימים ביקושים לשווקים, יודעים מה הם עושים. החוכמה המצרפית שלהם גדולה משלי ושל כל אחד אחר, ואם הם קונים - הם רואים פוטנציאל בשווקים". 

אבנר חדד על הרפורמה שהפכה את תעודות הסל לקרנות: "השוותה את מצבנו לעולם"

בעקבות רפורמת תיקון 28 של רשות ני"ע בסוף 2018, שהפכה את תעודות הסל לקרנות סל, נהפכה קסם לחברת תעודות הסל היחידה שבלעה לתוכה חברת קרנות, ולא נבלעה בעצמה על ידי חברת הקרנות של אותו בית השקעות. 

במבט לאחור, תיקון 28 היה נכון וטוב?
"התיקון הזה היה נכון והתעשייה חיכתה לו זמן רב", אומר אבנר חדד, מנכ"ל קסם. "אנו רואים סימנים ראשונים של חזרה לקרנות סל, לאחר שנים שראינו יציאה מתעודות הסל ואחרי הזה מקרנות הסל. הוא הסדיר את העולם הרגולטורי הלא יציב שהיה לתעודות הסל, שבו היה פער רגולטורי בין קרנות נאמנות לתעודות סל ברמות סיכון, שייכות הנכסים ועוד.

"בלי להיכנס לוויכוח מה היה נכון או לא, התיקון הזה השווה את מצבנו לעולם ועשה יישור קו. אגב, השם 'קסם' נולד מראשי תיבות של קרן סל מדדית - מה שלא היה קיים אז כקרן, אבל זהו מקור שמנו".

עוד לקראת מועד יישום התיקון ולאחריו, שוק תעודות הסל קטן - ושוק קרנות הסל לא התרומם לגבהים שבהם היה שוק תעודות הסל בשיאו.
"בשלב הראשון, כמו בכל שינוי גדול, היה זעזוע. אבל לדעתי, זה מתייצב ורואים עכשיו תחילת התרוממות מעלה. גם משבר הקורונה חיזק זאת. אנשים רצו לעשות פעולות במהלך המסחר, ותעודות הסל הן כלי אפקטיבי בהיבט זה, והמשקיעים השתמשו בכלי הזה, לא רק המוסדיים. הייתה פעילות רבה של משקיעים שאנו לא יודעים לזהות אותם - התנודתיות של השוק יצרה צורך בשימוש במכשיר עוקב מדד בזמן אמת, וקרן הסל היא הפתרון".

לצד קרנות הסל יש מכשיר פסיבי שני, שהיה קיים גם מול תעודות הסל - הקרנות המחקות.
"הן גם מכשיר עוקב מדד, בלי המסחר היומי, ואנו גם שם שחקן שנעשה יותר ויותר משמעותי", אומר חדד, שמציין כי "משבר הקורונה מוכיח פעם נוספת שהשקעה במדדים פותרת בעיה של תזמון השוק".

למה הכוונה? חדד מסביר כי לתפיסתו, "מי שניסה להמר מתי להיכנס לשוק או מתי לצאת ממנו ואילו מניות לקנות, בעצם הפסיד, כי בעולם רוב המדדים חזרו למה שהיו טרום המשבר - מה שמלמד שמי שהחזיק מדד, תיקן את מצבו. לעומת זאת, מי שהחזיק מניות מסוימות, יכול היה להחמיץ את העליות בשווקים, ולא חזר לקרן שהייתה לפני המשבר ולא הייתה לו ההגנה של המדדים.

"אפרופו קרנות מחקות: אנו רואים כי יש לקוחות שלא בוחנים את הביצועים של הקרנות המחקות, מתוך הנחה שגויה שהביצועים של כל הקרנות המחקות דומים. אבל זה לא נכון. יש פער עקיבה, ורבים לא בודקים זאת. יש הבדלים לא קטנים בין קרנות על מדדים זהים על ידי מנהלים שונים, וחשוב לשים לזה לב - וזה תפקיד של היועץ ושל כל מי שקונה קרן מחקה".

בעבר דיברת רבות על יתרון משמעותי למסחר פסיבי על מדדים, ואמרת שאין דרך להכות את המדדים לאורך זמן. כיום אתה מנהל גם קרנות אקטיביות. מה דעתך?
"אמרתי שקשה מאוד להכות מדדים לאורך זמן. אבל יש לזכור שקרנות אקטיביות לא צריכות להכות את המדדים, אלא לתת פתרונות איפה שהקרנות הפסיביות לא יכולות להיות. רוב הקרנות האקטיביות הן בעלות שילוב דינמי של חוב ושל מניות - מה שמאוד קשה לעשות עם קרן עוקבת מדד טהור.

"הקרן האקטיבית מאפשרת דינמיקה ושילובים בין שווקים ואפיקים, שלא תמיד יש בקרן פסיבית - וזה לא משהו רע. תמיד אמרנו שקרנות עוקבות מדד הן טהורות וזו תמציתן - ברגע שרוצים לערבב כמה מדדים, העולם האקטיבי יותר מתאים לזה".