אפליקציות מסחר ההמונים מנפחות בועה בשוקי המניות

במהלך משבר כמו הקורונה, כלכלנים רבים תהו כיצד ייתכן ששוקי המניות בארה"ב חזרו לשבור שיאים בתוך זמן קצר כל כך, כשהשפעות המשבר עדיין ניכרות והרווחים של חברות רבות עדיין יורדים. היו שהסבירו את זה בתמריצים הממשלתיים ובהתערבות הפדרל ריזרב בשווקים, או בריבית האפסית שצפויה להישאר כזו שנים רבות - אבל כיום יש סברה חדשה שההשפעה על המסחר והעלייה המהירה במחירי המניות מגיעה ממקום אחר - טכנולוגיה.

אחת האפליקציות שהביאו למסחר מוגבר בארה"ב היא רוביןהוד (Robinhood). אפליקציית הפינטק החדשנית, שממשק המשתמש שלה נוח במיוחד, וממכר בדומה ל-Wolt, מאפשרת לכל אחד לסחור בשוק ההון האמריקאי, מהטלפון הנייד, בקלות יתרה, בסכומים נמוכים, ומבלי לשלם עמלות קנייה ומכירה.

כאשר עלויות הכניסה והיציאה ממסחר הן אפסיות, והמסחר הוא בחינם, מתרחשים מספר דברים. עוד ועוד סוחרים, בעיקר צעירים שטרם צולקו ממשברים וטרם חוו שוק יורד על בשרם, נכנסים למסחר בשוק המניות, בייחוד בימי קורונה וההגבלות והסגרים שמותירים רבים בביתם ללא עיסוק וללא עבודה.

המסחר יומי, או "מסחר מומנטום" בשמו החדש, מתודלק עוד יותר, על ידי מובילי דעה צעירים בעלי ערוצים ביוטיוב. לעיתים הם בעלי קבוצות בטלגרם ש"מריצים" מניות טכנולוגיה מסוימות ,כגון טסלה, זום, סקוור ועוד מתוך פוזיציה. כמובן, ללא פיקוח ובניגוד גמור לכללי הרגולציה והייעוץ המקובלים בשוק ההון. מחזורי המסחר גדלים מאוד, והמסחר תנודתי במיוחד - בימי עליות שולט ה-FOMO , ובימים של ירידות , אחיו ה-FOLE - Fear Of Losing Everything. במסחר כזה, יש פחות חשיבות לתמחור כלכלי, או לביצועי החברות בפועל, זאת בימים שמכפיל 20 או 30 על ההכנסות לחברת טכנולוגיה מפסידה הוא דבר מקובל בתנאי שהחברה "צומחת".

האפקט של סוחרים יומיים על המסחר, הפך כה קריטי עד שחברות שטכנולוגיה שהונפקו לאחרונה בנאסד"ק, כגון סנואופלייק או ג׳ייפרוג הישראלית חששו יותר מכל במצב שבו ביום המסחר הראשון במניה יירשם זינוק חד מדי במחיר בשיעור של עשרות רבות של אחוזים - בשל הפוטנציאל לפגיעה בתדמיתן, כאילו הן תמחרו בצורה שגויה את ההנפקה והשאירו על השולחן ערך גדול שלא הגיע למשקיעים המקוריים, אלה שלקחו את הסיכונים הגדולים ביותר.

בשונה מבנקים, בתי השקעות וברוקרים מסורתיים, פלטפורמות המסחר רוביןהוד היא חברת טכנולוגיה, וכזו, מצופה ממה להגדיל את מספר היוזרים, ולאו דווקא להרוויח ממסחר, או להרוויח בכלל.

בדומה לרשתות חברתיות, לאפליקציית רוביןהוד יש אינטרס ברור להגדיל את זמן השהייה ושימוש של המשתמשים, מאחר וההכנסות מופקות ממכירת דאטה ופרסום. הלכה למעשה, מדובר בעידוד ליצירת התמכרויות משתמשים, וכשמדובר בשוקי ההון, יש לכך גם השפעות על חסכונות הציבור, עיוותי מסחר שמתגלגלים לחסכונות הציבור וגם ליצירת בועות במניות טכנולוגיה שמשפיעות על הכלכלה.

על פי וול סטריט ג'ורנל, רובין הוד נמצאת בחקירה של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) ועלולה לשלם קנס גבוה של 10 מיליון דולר, על כך שלא חשפה את ההתקשרויות שלה עם חברות אלגוטריידינג שרוכשות ממנה מידע מוקדם על פקודות המסחר (Order book) של משתמשיה.

הסכנה המשמעותית של טכנולוגיות של מסחר יומי ללא עמלות, היא ביצירת בועה במניות הטכנולוגיה כפי שהכרנו בשנת 2000, בועה שאולי כבר קיימת כיום במניות מסוימות שאיבדו כל קשר לשווי הכלכלי, ושעלולה לגרום למשבר כלכלי עולמי נוסף, בזמן שבכל העולם הכלכלות כבר חבוטות ממשבר הקורונה.

בעוד שבהשקעות סחירות עלולות להיווצר מניפולציות שווי דרך מסחר המונים, בהשקעות בחברות הייטק פרטיות, לרוב זה אינו המצב. בהשקעות שאינן סחירות התהליך הוא יותר שכלתני ולא אמוציונלי, המשקיעים בוחנים את הטכנולוגיה ואת התמחור של החברה באופן יסודי, בוחנים את קצב הצמיחה ומקבלים החלטות שקולות לאור נתונים כספיים ובדרך כלל לאחר מפגש עם הנהלת החברה.

השווי של חברות נסחרות, משפיע גם על השוק הפרטי הבלתי סחיר, ובהנחה שההיסטוריה לימדה כי בועות מוכרזות ככאלה רק לאחר ההתפוצצות, השקעה בחברות טכנולוגיה שעתידות להפוך לציבוריות, יכולה בעת הזאת להיחשב כבעלת פוטנציאל הסיכוי-סיכון הטוב ביותר.

במצב הדברים כיום, השקעה בחברות טכנולוגיה פרטיות אלה איננה נגישה, אלא למספר קטן של מצומצם מאוד של משקיעים, בעיקר קרנות הון סיכון, קרנות פריווט אקוויטי ומשקיעים מוסדיים, אולם קיים פוטנציאל עסקי עצום, ולא מנוצל, בהנגשת ההשקעה בחברות אלו גם עבור משקיעים מן השורה, תוך שימוש במנגנונים המתאימים לכך. 

הכותב הוא יזם סדרתי, משקיע הון סיכון ויועץ לסטארט-אפים מתחומי המרקטינג והדיגיטל