שליש מהפועלים לא מגיעים, התפוקה ירדה משמעותית, אבל בענף הבנייה דווקא אופטימיים

ענף הבנייה למגורים מצוי בהאטה. על פי הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, מספרן הכולל של הדירות החדשות שנרכשו בשוק החופשי ברבעון השני של השנה הגיע ל-4,200 בלבד. מדובר בירידה של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה של 25% בהשוואה לרבעון הראשון. "בכך ירדו מכירות הקבלנים בשוק החופשי לרמתן הנמוכה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2003, אשר עמד בצל המיתון במשק והאינתיפאדה השנייה", הדגישה גרינברג. אלא שזו תמונה חלקית, כיוון שאנו נמצאים בתקופת מכירות שיא של דירות מחיר למשתכן. בצירוף אלה, היקף המכירות עד כה ב-2020, דומה למספרים של השנתיים האחרונות, למעט חודשי הסגר של מרץ ואפריל.

אז הקבלנים, ודאי אלה שרכשו קרקעות במסגרת מחיר למשתכן, יכולים לנשום לרווחה בינתיים, אבל לא לאורך זמן. הענף מתמודד עם אתגרים מורכבים שהשפעתם ניכרת כבר כעת, ואחרים יורגשו בעתיד הלא רחוק. הראשון הוא האטה משמעותית בקצב הבנייה, שנובעת ממחסור בעובדים, כאשר לפי הערכות, השנה נראה ירידה של עשרות אחוזים בהתחלות בנייה. לצד אלה נרשמה האטה של לומר עצירה בשיווק קרקעות על ידי (רמ"י). ובל נשכח שתוכנית הדיור הממשלתית החדשה טרם תוקצבה.

המכירות: חוזרים למכור ב"זום" וזה לא אותו הדבר

איך זה נראה בשטח? מנכ"ל חברת אזורים, רון אבידן, מסביר שבשל הוראות הסגר משרדי המכירות סגורים, דבר שמאלץ אותם להשתמש בטכניקות שנרכשו בתקופת הסגר הראשון כמו פגישות בזום ושימוש יתר בהדמיות. ואולם בשורה התחתונה המצב מקשה על סגירת עסקאות כבעבר. "כתוצאה מההחלטה לסגור משרדי מכירות, אנחנו לא יכולים לפגוש לקוחות בתקופת הסגר, אלא באמצעות זום. זה כלי נוח להראות תוכניות, הדמיות ופרויקטים, אבל הוא לא מחליף ביקור בדירה אם יש כזו. וגם לא את הקשר הבינאישי שיכול להיווצר במשרדי המכירות", הוא אומר ומודה שהיה מעדיף לראות קצב מכירות גבוה יותר. "ברור שהמשבר וההשלכות שלו, לא עושים תיאבון לביקושים. מצד שני הפגיעה בשוק העבודה היא מאוד סקטוריאלית להבנתי. כך למשל אנו מרגישים עלייה במכירת דירות מיוחדות עם מרפסות גדולות וגינות. היה לי מלאי לא מבוטל של דירות גן שזה מוצר שהתקשיתי במכירה שלו בעבר והביקוש אליו מאוד גדל כתוצאה מהקורונה".

 רון אבידן / צילום: תמר מצפי, גלובס

לדבריו מה שפועל לטובתם הוא שהענף הוחרג מההגבלות. "אתרי הבנייה עובדים ויש לזה משמעות גדולה, גם מבחינת התפעול, וגם מבחינת המסר לציבור שהענף חזק".

לדבריו למרות ההאטה שמורגשת הוא לא מתרגש, כיוון שהביקושים לא נעלמו. "הביקוש לא ירד, כשלהערכתי מתחילה בעיית היצע אמיתית, כי אין שיווקי קרקע. לא צריך להיות נדל"ניסט כדי להבין מה קורה כשהמדינה לא משווקת קרקעות.

ומה לגבי המחירים? אבידן כמובן מייצג חברה שמבקשת להרוויח, אך מנקודת מבטו, מי שציפה לירידות מחירים צפוי להתאכזב. "הריביות נמוכות והמשכנתאות אטרקטיביות".

הסגר: אי אפשר לבנות מהר עם מעט פועלים

"הענף עובד בימים הללו של חגים וסגר בתפוקות נמוכות בגלל הכמות הקטנה של העובדים", מסביר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו. "נכנסים לארץ כ-40 אלף עובדים פלסטינים כל יום, שזה כשני שלישים מהעובדים שצריכים להיכנס. התפוקות שלנו כיום עומדות על כ-60% מכרגיל. יש גם עובדים, חלקם בכירים, כמו מנהלי פרויקטים ומנהלי עבודה שנדבקים בקורונה, וזה מביא לעיכובים".

 ראול סרוגו / צילום: איל יצהר

ומה לגבי הביקושים?
"הביקושים נעים כמו גל של סינוס. ביוני-יולי-אוגוסט ראינו שקצב מכירת הדירות השתפר, במיוחד כשיצאנו מהסגר. כל אותם אנשים שיצאו מהשוק ולא רכשו דירות בסגר הראשון ובסגר השני ירכשו דירות כשנצא מהסגר השני. הצורך בדירות קיים. היציאה מהשוק בגלל הקורונה היא זמנית, והיא חוזרת באיזשהו שלב, ולכן זה משפיע גם על מחירי הדירות שצפויים לעלות. הלחץ של היזם למכור דירות במהירות קיים בתחילת הפרויקט, בשלבי ה’פרי סייל’. לאחר שהוא סיים את זה והליווי נכנס לתוקפו, הלחץ פוחת, היזם לא ממהר להוריד את מחירי הדירות, והוא מעדיף להמתין עם מכירת הדירות עד אחרי הסגר, ובינתיים להוציא את אנשי המכירות לחל"ת.

"זה מה שהיה בסגר הראשון ואתה לא רואה פאניקה בענף בגלל הירידה בביקושים גם בסגר השני. יש תופעה ייחודית לנו, שתמיד אחרי מלחמות מחירי הדירות עולים ויש תופעה של אופוריה. רואים את זה גם בקורונה. ראינו אותה אחרי הגל הראשון של הקורונה ונראה אותה גם אחרי הגל השני. ביולי ביקרתי באשדוד והקבלנים אמרו לי שזה היה החודש הטוב ביותר שם מעולם מבחינת מכירת דירות. הקבלנים יודעים שכשהסגר ייגמר ונחזור לשגרה, המחירים ימשיכו לעלות".

הממשלה: הקבלנים לא בונים על נבחרי הציבור

לאורך השנים הקפידו ראשי הקבלנים לשמור על קשר הדוק עם שרי הממשלה. נראה שכעת הם הרימו ידיים. "כשבממשלה דנו לפני הסגר האחרון בשאלת המקצועות החיוניים, לא היה מי שייצג את ענף הבנייה. הוחרגנו רק אחרי שעשינו עבודה קשה ופנינו לשר האוצר, לשרים נוספים ולנגיד בנק ישראל והם עזרו, ביחד עם פקידים ממשרד השיכון והאוצר שייצגו אותנו במל"ל.

בתקופת הסגר הראשון השרה הייתה יפעת שאשא ביטון והיא נלחמה עבורנו כלביאה בכל הפורומים השונים. מצד שני הממשלה לא מתפקדת, ואין תקציב. כלומר גם אם היה שר שיכון הוא לא יכול היה לעשות הרבה. גם כשליצמן היה והגה את התוכנית שלו כלום לא יצא מזה, כי אין ממשלה ואין תקציב".