הגנום היהודי? לא זו הסיבה לריבוי הזוכים בנובל

מדי שנה בחודש אוקטובר עולה פרס נובל לכותרות, כאשר הוועדות והמוסדות האחראים על בחירת הזוכים מפרסמים את החלטותיהם לקראת הטקס הרשמי הנערך ב-10 בדצמבר, יום פטירת אלפרד הכימאי והמהנדס אלפרד נובל, ומדי שנה מחדש, קשה להתעלם משיעורם המופרז של יהודים בקרב מקבלי פרס נובל.

פרס נובל ברפואה הוענק השנה במשותף לשלושה חוקרים שגילו את נגיף ההפטיטיס C, אחד מהם הוא הארווי ג'יי אלטר, וירולוג ורופא יהודי אמריקאי בן 85. פרס נובל בפיזיקה הוענק השנה על חקר החורים השחורים, ואחד משלושת הזוכים הוא סיר רוג'ר פנרוז, פיזיקאי ומתמטיקאי יהודי בריטי בן 89.

מתוך 919 אישים שזכו בפרס נובל עד השנה שעברה 204 הם יהודים (לפי הגדרה כזו או אחרת), המהווים מעל 22% מכלל הזוכים. בארבעת התחומים המדעיים-מחקריים בלבד, ללא פרסי נובל לספרות ולשלום, המספר גבוה עוד יותר: כ-26% מהזוכים הם יהודים. ב-20 השנים האחרונות הולך ועולה שיעור היהודים הזוכים, ומתקרב ל-27%. בהנחה שמתוך אוכלוסיית כדור הארץ, הנאמדת ב-7.8 מיליארד בני אדם, מספר היהודים הוא קצת פחות מ-15 מיליון, הרי ששיעור היהודים הזוכים הוא יותר מפי 130 משיעורם באוכלוסיית העולם.

האם פרס נובל מהווה אמצעי מדידה מדויק לחוכמתם של היהודים לעומת עמים אחרים? ממש לא בטוח. מי שאחראי על בחירת הזוכים היא האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, שאינה נחשבת לגוף מחקרי מוביל בקנה מידה עולמי. לאורך למעלה מ-100 שנות הפרס, היו אישים בולטים מאוד בתחומם שלא קיבלו את הפרס והיו גם זוכים שעוררו חילוקי דעות, אם כי נכון שבמרבית המקרים היה זה בנוגע לפרסי נובל לספרות ועוד יותר בנוגע לפרסי נובל לשלום.

ובכל זאת, קשה מאוד להתעלם מהמספר חסר הפרופורציות של זוכי פרס נובל יהודים ביחס לשיעורם המזערי באוכלוסייה. עובדה זו מפתיעה במיוחד לאור השמדת שישה מיליון יהודים באירופה רווית אנשי מחקר, הוגים ופילוסופים יהודים, ביניהם בוודאי זוכי פרס נובל פוטנציאליים. בין הזוכים שאינם ידועים כיהודים יש מן הסתם עוד כמה שמוצאם היהודי מוסתר, כך שלמעשה שיעור היהודים הזוכים כנראה גדול עוד יותר.

בין לימודי גמרא לגנטיקה

בעוד שהנתונים על שיעורם הגדול של היהודים הזוכים בפרס נובל הם חד משמעיים, הסיבה לכך הרבה פחות ברורה; יש מי שרואה את תבונתם היתרה של היהודים כתוצר הנובע מהלימודים הישיבתיים מאתגרי המחשבה, אף על פי שרבים מהזוכים בפרסי נובל לא צמחו בעולם הישיבות ולא למדו מימיהם גמרא, דבר שלא מונע מעמים אחרים דוגמת עשרות מיליוני דרום קוריאנים לנסות ולהעמיק בלימודי גמרא, ויש את אלה שטוענים שהגנטיקה היא שיצרה את הגניוס היהודי.

עם זאת, נראה כי ההסבר הסביר ביותר למספרם העצום של זוכי פרס נובל יהודים נובע מהתרבות הלאומית המייחסת חשיבות עליונה ללמידה שהושרשה במשך אלפי דורות בעם היהודי. היהודים הורגלו לאורך שנים רבות להיות מחויבים ללמידה, גם במצבי אונס ודחק, ואפילו כשנדרשה מסירות נפש הוטמעה בנו הערכה והוקרה לידע והשכלה שהובילה למצוינות הבולטת של היהודים.

העם היהודי עבר מהפכה בעשרות שנים האחרונות. אורח החיים של מיליוני היהודים הגרים במדינת ישראל שונה מאוד משל אלו שחיו בגלות, ונדרשו לשמור על זהותם היהודית ולהתאמץ יותר כדי להגיע להישגים. לצערנו, ייתכן שנסיבות החיים הנוכחיות שלנו דוחפות אותנו פחות להצטיינות לימודית, אך לאור הרגרסיה המתמשכת באיכות מערכת החינוך והנגיסה המתמשכת בתקציבי המחקר עלינו להמשיך ולהתעקש על אוריינות ולטפח מצוינות על מנת שנזכה להבטיח פרסי נובל גם בעתיד. 

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום בשדות נגב