מחקר חדש שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת רוצ'סטר מגלה שאם סבלתם בעבר מצינונים שמקורם בווירוס הקורונה, ייתכן שיש לכם יתרון עכשיו. לפי המחקר, וירוס הקורונה (Sars-CoV2) גורם לתגובה בתאים של מערכת החיסון האחראיים לזיכרון ארוך הטווח ביותר, תאי זיכרון חיסוני מסוג B. ממצא זה עשוי להעיד כי חיסוניות מסוימת לקורונה עשויה להישאר זמן רב, ולא להיעלם במהירות כפי שהקהילה המדעית חוששת כיום.
מהמחקר עולה שאותם תאי B שנחשפו לצינון עונתי שנגרם מוירוסים ממשפחת הקורונה, כנראה מזהים את וירוס הקורונה החדש טוב יותר מאשר תאים שלא נחשפו לצינון מסוג זה בעבר.
תאי זיכרון חיסוני מסוג B הם התאים שמייצרים את הנוגדנים שמזהים בפועל וירוסים בדם ומאתחלים את פעולה ההגנה מפניהם. כל עוד יש לנו בדם נוגדנים למחלה מסוימת, יש סיכוי הרבה יותר גבוה שנוכל להתמודד איתה.
הידבקות בקורונה יוצרת נוגדנים שניתן למצוא בדם גם אחרי המחלה, אבל לא ברור עדיין לכמה זמן. אצל מבריאים מסוימים, נמצא כי כמות הנוגדנים הולכת ופוחתת עד לרף שבו האדם כבר לא מחוסן, כפי שטוענים החוקרים המובילים בתחום, על בסיס הידע הקיים לגבי מחלות אחרות.
עם זאת, מערכת החיסון היא מורכבת, ולפעמים גם כאשר אי אפשר למצוא את הנוגדנים באופן קבוע בדם, הזיכרון של הנגיף עדיין נשאר בתוך תאי ה-B , אותו מפעל לייצור נוגדנים. אם תא B יזהה את הפולש, הוא יוכל לשוב ולייצר נוגדנים ספציפיים לאותה מחלה בקלות רבה יותר מאשר אלמלא היה נחשף אליה מלכתחילה.
תאי B שורדים לאורך שנים, ולכן העובדה שהם קיימים ומזהים SRAS-CoV2 עשויה לרמוז שהחיסוניות למחלה כן יכולה להחזיק מעמד שנים. עדיין נדרש מחקר רב בנושא כדי להוכיח זאת.
בהתייחס למחקר עצמו, כמעט כל אדם נחשף לצינון עונתי, אבל ייתכן שאנשים שנחשפו לזנים מסוימים של,ו או נחשפו לצינונים עונתיים שוב ושוב (למשל גננות בגני ילדים), עשויים להיות עמידים יותר בפני מחלת הקורונה מסוג Covid-19.
המחקר הזה הוא מחקר מעבדה, כלומר, הוא לא בחן אנשים בעולם האמיתי ואת העמידות שלהם בפועל בפני המחלה, אך זה הכיוון למחקרים הבאים בתחום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.