בית הדין האזורי לעבודה תל אביב הורה מוקדם יותר השבוע לעובדי בנק לאומי לסייע לביצוע פעולות גיבוי בתחום הסייבר לפעילויות הבנק עם חברה חיצונית, וזאת למרות עימות חריף שפרץ בנושא בין הוועדים בבנק ובין ההנהלה. עם זאת, הוראת בית הדין היא זמנית בהגדרה והסכסוך בין ההנהלה להסתדרות ולוועדים רחוק מסופו וכבר הוביל להכרזה חריגה על סכסוך עבודה בבנק. הוא גם עורר מאבקים בין עובדים בבנק ובסביבת הוועדים במה שלדברי גורם מעורה עלול להתברר כ"מאבק של עובדים מדור ב' בעובדים ותיקים יותר מדור א'".
היום הוסר חלק מהערפל סביב הסיבה שבגינה פרץ סכסוך העבודה החריג בבנק לאומי שהוכרז השבוע לאחר ובמקביל לשורת דיונים שנעשו בין נציגי ההסתדרות, הוועדים בבנק ונציגי הנהלת הבנק בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב שבראשות הנשיאה השופטת הדס יהלום, ושאף כללו הליך גישור קצר וכושל בפני השופטת בדימוס אורנית אגסי. היום שוחררו לציבור הפרוטוקולים שנוגעים לפניה הדחופה של הנהלת הבנק לבית הדין כדי לבטל מהלכים בהם נקטו עובדים בבנק במטרה למנוע התקשרות עסקית של הבנק בתחום הסייבר עם גורם חיצוני לבנק וסירובם לשתף פעולה עם הנהלת הבנק בנושא זה.
במה מדובר? בתחילה פנתה הנהלת הבנק לבית הדין בבקשה "בהולה" למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד" בגין "סירוב בריוני של ראשי ועד עובדי הבנק לאפשר לבנק לנקוט בצעדים דחופים לשמירת הרציפות התפקודית של הבנק", וזאת דרך "הטמעת מערכת גיבוי" אשר "נועדה להתמודד עם תרחיש של השבתת מערכות הבנק, עד כדי שיתוקה המוחלט של פעילותו העסקית של הבנק.
בבנק הגדירו את הפניה כדחופה וביקשו לנהל אותה בדלתיים סגורות, משום שלטענת ההנהלה "אנחנו במצב חירום שאין לו תקדים. יש התנגשות של שתי רכבות". האחת היא משבר הקורונה והשנייה היא ככל הנראה התחזקות איומי הסייבר (נושא זה מושחר ולא נגלה לציבור). מנגד, העובדים טוענים כי מדובר בפגיעה במערכת יחסי העבודה בבנק תוך הוצאה לבחוץ של יכולות מחשוביות שיוכלו לאפשר הפעלת הבנק גם ללא רצון עובדי הבנק.
באחד הדיונים נטען בשם הנהלת הבנק כי "מה שאנו עומדים מולו היום הוא לא ויכוח על הגנה על XXX (המילה מושחרת, ר"ש) הבנק ולא ויכוח על הלכידות הארגונית אלא על עתידם הפוליטי של ראשי הוועדים. כל מעיניהם נתונים אך ורק לתרגילי מנהיגות וזה מתבטא במעמדות הזויות, דברים שקשה להבין אותן... האג'נדה זה הבחירות לוועד", תוך שנציג ההנהלה הגדיר את הנזק שהעובדים טוענים לו כ"נזק וירטואלי". עוד הבהיר נציג ההנהלה כי זו מתחייבת שלא להשתמש בעובדי המיקור חוץ שהבנק יתקשר עמם לצרכי חירום ישמשו בעתיד לשם "שבירת שביתה" וש"אנחנו לא נוגעים ביחסי עבודה במערכת". עוד טענה ההנהלה בדיונים בבית הדין כי מדובר בסוגיה של ניהול סיכונים ולא של יחסי עבודה.
במסגרת הדיונים הופיע גם מנכ"ל לאומי חנן פרידמן, שאמר בין היתר כי "כבר אחרי אירוע הקורונה הראשון הבנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש. בכל הבנקים מבינים את זה ונערכים לזה וזה הוכיח את עצמו. הקורונה באה והראתה לנו שאף אחד לא יכול להיות נביא", כשציין כי המהלך שברצונו להוביל עתה ושעורר את זעם הוועדים בבנק יוכל לסייע לבנק להיות ערוכים לתרחישים ש"אנחנו לא יודעים לנבא אותם מראש". עוד טען כי המהלך "יותר יתירות" ולא מבטל עובדים או משמרות. אגב, הבנק גילה כי בגל הראשון של הקורונה היו בבנק 20 עובדים חולי קורונה וכ-200 עובדים שהיו בבידוד, כשבגל השני של הקורונה כבר ישנם "עשרות עובדי בנק חולים בקורונה ומאות עובדים בבידוד".
מנגד, מטעם ועדי העובדים בבנק, ועד הפקידים הארצי בראשות רון לוי וועד המנהלים בראשות אלי זרקה, נטען שההנהלה היא שפועלת באופן לא ראוי ולא מוכנה שעובדי הבנק יעשו את העבודה אלא שילמדו אחרים לעשות את עבודתם. לדברי נציגיהם, "חייבים להבין שבסוף מבקשים מאיתנו מיקור חוץ של עובדים". בהקשר זה טוענים נציגי העובדים כי ההנהלה מבקשת לשכפל את העובדים שפועלים בתחום מסוים. ככל הידוע מדובר בתחום הסייבר של הבנק, שמטרתו למנוע פגיעה מבחוץ במחשבי הבנק. נציגי העובדים וההסתדרות טוענים עוד כי ההנהלה ידעה אותם בכוונתה להתקשר במיקור חוץ כאמור רגע לפני חתימה על הסכם, בשיחת טלפון קצרה, וזאת ללא היוועצות עם הוועדים, בהתאם למה שמצופה לתפיסתם אגב ההסכם הקיבוצי ארוך השנים שיש בבנק. עוד הם טוענים כי "האמת היא שמי שמנסה לעשות כאן תרגילי מנהיגות הוא המנכ"ל החדש יחסית, שהמתין לרגע שבו ייכנס יו"ר הוועד הארצי רון לוי לתפקידו".
בית הדין ביקר את ההנהלה אך נענה לה זמנית
ומה חושבים בבית הדין האזורי לעבודה? "הסוגיה העומדת על הפרק הינה בעלת משמעות ניכרת על עובדי הבנק בין בעת הנוכחית ובין לטווח ארוך. מדובר במקרה שבו הבנק מתפרק מהידע שהיה נתון עד עתה בידי עובדי הבנק המקצועיים". על כן, "ברי כי בנסיבות אלה היה על הבנק לנהל משא ומתן עם העובדים אודות ההשלכות… וזאת קודם לחתימת ההסכם", כאשר הנהלת הבנק נקטה אליבא בית הדין בצעד "שיש לו השלכות משמעותיות על העובדים ואשר מעורר חשש של ממש בקרב העובדים", ו"כל זאת ללא ניהול משא ומתן כמתחייב ולמעשה העמיד את העובדים בפני עובדה מוגמרת". מציאות זו, כך החליט בית הדין, אין לקבל את עמדת ההנהלה כי "מדובר בשביתה פראית" וכי לא היה לעובדים זמן להכריז על סכסוך עבודה בטרם נקטו בצעדים ארגוניים.
ואולם, למרות "הקביעה הלכאורית" של בית הדין שההנהלה פעלה שלא כיאות, בית הדין בכל זאת קיבל את הבקשה הזמנית של ההנהלה והורה לעובדים הרלבנטיים בבנק לשתף פעולה עם עובדי ונציגי החברה החיצונית, לשם ביצוע פעולת גיבוי, וזאת בהתאם להוראות ההנהלה וההתחייבויות של ההנהלה בפני בית הדין שזכויות עובדי הבנק לא יפגעו. כמו כן בית הדין קבע כי ימשיך לדון בנושא, בבקשה לסעד עיקרי שיגיש הבנק, בהמשך החודש.
לפי שעה ההסתדרות כבר הכריזה ב-5 באוקטובר על סכסוך עבודה, דבר שיאפשר לעובדים להתחיל ולנקוט בעיצומים בעוד קצת פחות משבועיים מהיום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.