חברות כרטיסי האשראי לכ"ץ: "פגיעה ביישום חוק שטרום תפגע משמעותית בתחרות"

"הניסיון לפגוע ביישום הוראות החוק כחודשיים לפני כניסתו לתוקף, יביא לפגיעה משמעותית בתחרות וביכולתן של חברות כרטיסי האשראי והבנקים הקטנים יותר להוות מתחרות אפקטיביות לבנקים הגדולים". כך כותבות חברות פורום חברות כרטיסי האשראי באיגוד לשכות המסחר לשר האוצר ישראל כ"ץ בניסיון למנוע התערבות ושינוי יישום השלב הבא ברפורמת שטרום, כשהן גם מבקשות ממנו לזמנן לשימוע בטרם יכריע כיצד הוא פועל בעניין זה.

המכתב ששלחו שלוש החברות ישראכרט, כאל ומקס דרך איגוד לשכות המסחר נכתב משום שלאחרונה דווח כי הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל נוטים לשנות את אופן יישום חוק שטרום כך שהפועלים ולאומי לא יצטרכו לקצץ את מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי כפי שנקבע בחקיקה משנת 2017. במכתב קוראות שלוש חברות כרטיסי האשראי שלא לעשות שינוי ביישום, אך שאם יהיה הכרח לעשות כן לדעת השר אז הן רוצות גם שינוי לטובתן שיחמיר עוד עם הפועלים ולאומי, לאחר תקופת ההקלה.

במכתב שנשלח אתמול נכתב בין היתר כי "צמצום מסגרות האשראי בכרטיסים הבנקאיים באופן שיאפשר לחברות כרטיסי האשראי להגדיל את מסגרות האשראי בכרטיסים החוץ-בנקאיים היא זו שתביא לשיפור מצבם של הלקוחות - תוך תחרות בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים, ובין חברות כרטיסי האשראי עצמן. כבכל פתיחת ענף לתחרות - הנשכרים העיקריים עתידים להיות הלקוחות - הציבור".

עוד מפרטות חברות כרטיסי האשראי במכתבן שהגיע לידי "גלובס" כי "דווקא בתקופת הקורונה (ממרץ ועד היום), על פי נתוני בנק ישראל ונתונים שמפרסמת חברת שב"א - השימוש בכרטיסי אשראי פחת באופן משמעותי כך שהמסגרות שאינן מנוצלות בכרטיסי אשראי גדלו ממילא ולכן אין כל הצדקה לשנות את הקבוע בחוק". עוד הן כותבות לשר כי ככל שבכוונתו לקבוע מתווה הקלות, "יש לקבוע, במסגרת אותו מתווה, שבשנה השנייה והשלישית לתחולת סעיף החוק, יקבע כי סך מסגרות האשראי הממוצעות של לקוחות הבנק לא יעלה על 45% מסך מסגרות האשראי הממוצעות כפי שהיה בשנת 2015 (לעומת 50% כפי שקבוע בחוק כיום, ר"ש)".

עוד טוענות חברות כרטיסי האשראי שאין לשנות את גובה המסגרת המינימלית שהבנקים לא ירדו מתחת לה. עם זאת, הן אומרות כי אם השר יפעל להעלאת סכום המסגרת המינימלית כאמור אז לכל היותר יש לאפשר הגדלה זמנית לגובה מסגרת מינימלי של 6,000 שקל. זאת משום שלדבריהן כל מסגרת מינימלית גבוהה מרף זה תביא לשינוי אשר "עלול להביא לריקון מטרת החוק מתוכן".

באוצר ובבנק ישראל חוששים מהשפעת המהלך על הציבור

בסוף חודש ינואר הקרוב יידרשו הפועלים ולאומי לקצץ בשיעור ניכר את מסגרות האשראי לכרטיסי האשראי ללקוחותיהם על מנת לעמוד בהוראות חקיקת שטרום. ההוראה האמורה וחוק שטרום בכלל נועדו לחזק את חברות כרטיסי האשראי כתחרות עצמאית לבנקים והם מספקים גם הגנות ינוקא לחברות כרטיסי האשראי, שמהן מקווה שתקדמנה את התחרות. הקיצוץ האמור הינו בגובה 50% בסך המצרפי של מסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בכל אחד משני הבנקים הגדולים (ביחס למסגרות הכוללת שהיו בסוף 2015) והוא נקבע בחוק לתקופה של 3 שנים. עוד קובע החוק כי המסגרת המינימלית שממנה לא תהיה הפחתה היא בגובה 5,000 שקל.

החוק קובע דרגות חופש לשר האוצר ולוועדת הכלכלה בכנסת שבראשות ח"כ יעקב מרגי (ובהסכמת הנגיד פרופ' אמיר ירון) לקבוע שיעור שונה מהשיעור לעניין סך מסגרות האשראי (כלומר מה-50%) או לשנות את הסכום למסגרת המינימלית כאמור, כמו גם לקבוע הוראות "לעניין ההיערכות הנדרשת מבנק לשינוי מסגרות האשראי ולעניין אופן מתן הודעה ללקוחות הבנק בדבר שינוי המסגרות כאמור".

על פי הערכות בשל אתגרי משבר הקורונה נראה כי בבנק ישראל ובדרג המקצועי משרד האוצר נוטים לתת לבנקים הגדולים הקלות זמניות לפרק זמן מוגבל של חצי שנה-שנה. במסגרת זו מוכנים לצמצם את שיעור הקיצוץ מ-50% לשיעור קיצוץ של 40%-45% ביחס למסגרת הכוללת שהייתה להם בסוף 2015. במקביל באוצר ובבנק המרכזי בוחנים גם הגדלה של המסגרת המינימלית שלא תקוצץ בשום תסריט מ-5,000 שקל לחודש למינימום של 7,000-8,000 שקל לחודש.

המהלך החל למעשה לפני כחצי שנה, אז פנו שני הבנקים הגדולים לאוצר ולבנק ישראל בטענה שבשל הקורונה אין לפעול בהתאם למתווה של רפורמת שטרום ולהקטין בשעה זו את היצע האשראי לכרטיסי אשראי - דבר שייצור קושי ללקוחות מסוימים. הערכות בשוק גורסות כי יישום הקיצוץ במסגרות אשראי לכרטיסי אשראי עתה יוביל לגריעה של מיליארדי שקלים מכוח הקניה הפוטנציאלי של הלקוחות, כשספק אם חברות כרטיסי האשראי יוכלו למלא את כל הביקוש שייווצר. בבנקים הגדולים טוענים כי ביצוע המהלך במלואו עתה יפגע בלקוחות רבים שאולי לא יוכלו לבצע עסקאות גדולות בכרטיסי האשראי, וזאת דווקא בשיא משבר כלכלי חריג מאוד בהיקפו.

למעשה, גם במקומות אחרים, ובכללם כנראה גם בבנק ישראל ובדרג המקצועי באוצר, חוששים כי משבר הקורונה שינה את הנסיבות באופן שמצריך דחיית יישום השלב האמור ברפורמת שטרום, או שינוי ההוראה והיקף הקיצוץ במסגרות האשראי לכרטיסי אשראי, או קביעת יישום הדרגתי, כדי למנוע פגיעה בציבור. כך או כך, בשל יישום חקיקת חוק שטרום הפכו ישראכרט ומקס (בעבר לאומי קארד) לחברות עצמאיות, בעוד שכאל נותרה בשליטת בנק דיסקונט כשהבנק הבינלאומי מחזיק במניות מיעוט בה.