מורה נבוכים לסכסוך הדמים בין ארמניה לאזרבייג'ן: על מה נלחמים בנגורנו־קרבאך?

גובר החשש הבינלאומי מן ההסלמה בלחימה בין ארמניה ואזרבייג'ן בדרום הקווקז, שמאיימת למשוך אליה את המעצמות האזוריות ולערער את יציבות האזור שמשמש כמסדרון אנרגיה חשוב לשווקים הבינלאומיים.

ההתנגשויות האחרונות בין ארמניה ואזרבייג'ן, שתי רפובליקות סובייטיות לשעבר, הן הפרק האחרון בעימות המתמשך ביניהן על השטח השנוי במחלוקת, נגורנו־קרבאך, שבו הן מצויות קרוב ל־30 שנה. המחוז הזה מאוכלס ונשלט על ידי ארמנים, אך הוא נחשב בעיני העולם לחלק מאזרבייג'ן.

בשבת הודיעו שני הצדדים על  הפסקת אש בעקבות שיחות בתיווך רוסיה. הכוונה היא להחליף שבויי מלחמה ולקבל את גופות המתים.

 מדינות הים הכספי

למה ארמניה ואזרבייג'ן נלחמות?

שני הצדדים טוענים שהצד השני אחראי להתפרצות המחודשת של הלחימה ב־27 בספטמבר. כאשר חילופי האש העזים נמשכו לתוך השבוע השני, כל צד האשים את הצד השני בהתקפות על אזרחים ותשתית האזרחית.

ממשלת ארמניה מסרה בשבוע שעבר שאזרבייג'ן שיגרה טילים לסטפנקרט, בירת נגורנו־קרבאך, "באינטנסיביות גדולה". אזרביג'ין הכחישה שהיא פגעה באזרחים והאשימה את כוחות ארמניה בתקיפת ערים אזוריות מחוץ לנגורנו־קרבאך, כולל גנג'ה, העיר השנייה בגודלה במדינה. הרשויות בארמניה טוענות שמדובר במידע כוזב לחלוטין, ולא הותקפו ערים אזריות.

ארמניה דיווחה שלשום (ו') ש־376 מחייליה נהרגו בלחימה עד כה. אזרבייג'ן לא פרסמה דוח על אבידות.

למה נגורנו־קרבאך היא סלע מחלוקת?

ב־1988, המתחים עלו במובלעת ההררית הזו, שהייתה אז חלק מברית המועצות. הארמנים, הקבוצה האתנית העיקרית במחוז, החלו לדרוש איחוד עם ארמניה. ארמניה השתלטה על האזור במלחמה של שש שנים שגבתה כ־30,000 הרוגים ועקרה מבתיהם מאות אלפי בני אדם.

המלחמה הסתיימה ב־1994 בהפסקת אש שהקפיאה את העימות לאורך גבול שנקרא קו המגע בין שני הצדדים. לא נחתם הסכם שלום.

ארמניה טוענת שהמחוז הוא חלק היסטורי ממנה, ומצביעה על משאל עם מ־1991 שבו החליטה האוכלוסייה הארמנית ברובה לפרוש מאזרבייג'ן. האזרים, שטוענים שהחלטות האו"ם על נגורנו־קרבאך קובעות שהאזור אזרי, מאיימים מזמן להשתלט עליו שוב.

מה היתה הפגיעה באזרחים עד כה?

כל צד מאשים את האחר בהפגזות ללא אבחנה של אזרחים ותשתיות אזרחיות, כולל בתי חולים ובתי ספר, משני צידי החזית. כבישים, קווי חשמל וגז ורשתות תקשורת נפגעו גם הם באזור, לפי שני הצדדים, למרות ששניהם מכחישים התקפות על אזרחים.

הרשויות בנגורנו־קרבאך אומרות שעד כה נהרגו לפחות 22 אזרחים ונפצעו יותר מ־80. אזרבייג'ן דיווחה על 31 הרוגים אזרחים ו־168 פצועים.

עובדי סיוע חוששים שהגרוע ביותר עוד לפנינו כי הילדים נכנסים לשנת הלימודים החדשה, והמשפחות מנסות להתגונן מן הקורונה. מספר הנדבקים המאומתים מתקרב ל־100,000 בשתי המדינות.

אילו כוחות צבאיים נמצאים על הקרקע?

אחרי כ־30 שנות לחימה מתחדשת ונפסקת - כולל התנגשויות ביולי שבהן נהרגו לפחות 16 בני אדם - האזור צבאי מאד. לארמניה יש ברית הגנה עם רוסיה, שמספקת לה את רוב הציוד הצבאי שלה ומחזיקה חיילים במדינה. גם אזרבייג'ן נשענת על ציוד צבאי רוסי אך היא הרחיבה את רשימת הספקיות שלה, והדוגמה הבולטת היא רכישת רחפנים (מל"טים) לביון ותקיפה מישראל.

האם יש שכירי חרב סורים בשורות האזרים והארמנים?

ארמניה מאשימה את אזרבייג'ן בגיוס לוחמים זרים מסוריה, האשמה שחוזר עליה נשיא צרפת עמנואל מקרון, שטוען שיש לו מידע לפיו שכירי חרב מסוריה הגיעו לנגורנו־קרבאך דרך טורקיה.

דוברים אזרים אומרים שההאשמות הן "לחלוטין חסרות שחר ובסיס", וכי לאזרבייג'ן יש צבא מקצועי שלא מעסיק שכירי חרב. ממשלת טורקיה מכחישה שהיא מסייעת לשכירי חרב להגיע לאזור העימות.

איך התפוצה הארמנית בעולם מגיבה?

בעוד שאוכלוסיית ארמניה היא כ־3 מיליון נפש, התפוצה הארמנית ברחבי העולם מוערכת ב־7 מיליון בני אדם, עם קבוצות גדולות ברוסיה, ארה"ב וצרפת.

בלוס אנג'לס, בה מתגוררת קהילה ארמנית גדולה, היו כמה הפגנות תמיכה בארמניה. לאחרונה היו הפגנות ספונטניות בהוליווד, שבהן נופפו בדגלי ארמניה ונחסמה תנועה על כביש מהיר, במטרה להציג את העימות בפני הציבור האמריקאי.

מה הופך את הקווקז הדרומי לאזור אסטרטגי?

אחרי קריסת ברית המועצות, אזרבייג'ן ניסתה לייצא את הנפט והגז שלה בלי להסתמך על רשת הצינורות הרוסית, ובנתה צינור גז משלה שהושלם בשנה שעברה, ליד קו העימות עם טורקיה. והכוונה היתה להקל את התלות של מערב אירופה בגז רוסי. אנליסטים אומרים שהכוחות הארמנים לא צפויים לפגוע בצינור האזרי, מפני שנזק משמעותי יפגע במעמדה של ארמניה בעולם.

מה עוד נמצא שם?

מעבר לשליטה באזור ההררי עם אוכלוסייה של 150,000 נפש, העימות בין ארמניה ואזרבייג'ן מעלה את השאלה אם הגבול ביניהן שהוסכם אחרי מלחמת העולם השנייה צריך להשתנות כדי לשקף את רצון האוכלוסייה.

מיהם השחקנים האזוריים?

טורקיה, שהיא בעלת הצבא השני בגודלו אחרי ארה"ב בברית נאט"ו, הראתה שהיא יכולה לפרוס במהירות כוחות צבא בסוריה ובלוב. לאיראן יש יחסים גם עם ירבאן בירת ארמניה, ובאקו בירת אזרבייג'ן, והיא קוראת להפסקת אש ולתחילת דיונים על הסדר קבע.

רוסיה היא הכוח הצבאי הדומיננטי בקווקז. עוצמתה של מוסקבה הופגנה במלואה במחצית ספטמבר, בתרגיל צבאי בינלאומי שנקרא קווקז 2020, שבו השתתפו חיילים מסין, איראן וארמניה. התרגיל נערך מהים השחור עד הים הכספי.

איך הגיבו רוסיה וטורקיה?

רוסיה, שיש לה קשרים הדוקים עם שתי המדינות, הצליחה עד כה להשקיט התלקחויות של אלימות בנגורנו־קרבאך. אך ההצהרות של טורקיה, שכבר מעורבת בשתי מלחמות עקיפות עם רוסיה בסוריה ובלוב, מסבכת את מאמצי מוסקבה להישאר נייטרלית ולמלא את תפקיד המתווכת.

אם מוסקבה לא תתערב, אומרים משקיפים, היא עלולה לשגר מסר של חולשה, שהיא מאבדת שליטה באזור השפעה מסורתי שלה. אם היא תתערב, היא תאבד את מעמדה כמתווכת, ותדחף את אזרבייג'ן עוד יותר לזרועות טורקיה.

האזרים אומרים שהסכסוך ייפתר רק כאשר נגורנו־קרבאך יחזור לשליטתם. זה העלה את הלחץ על מוסקבה לתמוך בארמניה, שבה יש לה בסיס צבאי והיא מחויבת להגן עליה מתוקף ברית ההגנה ההדדית. הנשיא ולדימיר פוטין אמר בשבוע שעבר שלמוסקבה אין התחייבות להגן על ארמניה במסגרת ארגון ברית ההגנה הקוקלטיבית, מפני שהלחימה מוגבלת כמעט במלואה לנגורנו־קרבאך.

מה עם המאמצים הדיפלומטיים לעצור את הלחימה?

ארה"ב, צרפת ורוסיה, שהובילו את התיווך במשך קרוב ל־30 שנה כיו"ר משותפים של "קבוצת מינסק" בארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, פתחו במאמץ מתואם להשיג הפסקת אש. ביום חמישי, דיפלומטים מהשלוש נפגשו עם שר החוץ האזרי בז'נבה.

בשבת, אחרי שיחות שנמשכו מעל עשר שעות בתיווך מוסקבה, ארמניה ואזרבייג'ן הודיעו על הפסקת אש. שני הצדדים הסכימו לפתוח ב"דיונים מהותיים" כדי להשיג פתרון של שלום לעימות מוקדם ככל האפשר, לפי רוסיה.

מי שלט בשטח השנוי במחלוקת?

במשך מאות שנים, נגורנו־קרבאך החליף ידיים פעמים רבות, והיה בשליטת פרס העתיקה וארמניה, וכן הרומאים, העות'מאנים והאימפריה הרוסית. גם האימפריה הבריטית חדרה לאזור.

כאשר הבולשביקים תבעו שליטה בדרום הקווקז, הם הבטיחו תחילה לצרף את המחוז לארמניה. אך ב־1921, יוסף סטאלין, אז הקומיסר לענייני לאומים בברית המועצות, העביר את נגורנו־קרבאך לרפובליה הסובייטית החדשה של אזרבייג'ן במעמד של מחוז אוטונומי. ההימור של סטאלין לטובת הצד האזרי היה במסגרת הימור רחב יותר על הרחבת המהפכה הקומוניסטית לטורקיה, לפי היסטוריונים.