מאות בעלי קרקעות פרטיות בגוש הגדול הגישו עתירה מנהלית נגד עיריית תל אביב בטענות על "מחדל, סחבת ואוזלת יד"

מאות בעלי קרקעות פרטיות הגישו אתמול (א') עתירה מינהלית נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו ונגד העירייה בטענה כי הן מתמהמות בדיון בהתנגדויות לתוכניות המפורטות של שטחים בתוכנית תא/3700 (הגוש הגדול).

לפי העתירה רשויות התכנון פעלו ב"סחבת" וב"אוזלת יד". לטענת העותרים, "מחדל זה גורם לפגיעה קשה באינטרס הציבורי, שכן הוא מונע את פיתוחה של חטיבת קרקע משמעותית באזור ביקוש במרכז הארץ, אשר עתידה לכלול שטחים נרחבים לטובת הציבור וכן היצע דירות משמעותי, זאת בשעה שישנה מצוקת דיור מהחמורות שנראו במחוזותינו".

תוכנית תא/3700 אושרה בתחילת שנת 2015. התוכנית מתייחסת ל-1,900 דונמים, הנמצאים בתחום שבין אתר שדה דב ועד לגבול תל אביב - הרצליה. במסגרת התוכנית, שחולקה ל-5 מתחמי תכנון נפרדים, אושרו כ- 12,000 יח"ד, כ- 60,000 מ"ר מלונאות להקמת 1,500 חדרי מלון לפחות, כ- 150,000 מ"ר לתעסוקה וכ- 70,000 מ"ר למסחר, וכן כ - 200 דונם להקמת בנייני ציבור. בנוסף, נקבעו הוראות לפיתוחו והקמתו של פארק חופי וטיילת. הבעלות על שטח התוכנית נחלקת בין אלפי בעלי זכויות פרטיים, רמ"י ועיריית ת"א.

את העתירה הגישו עוה"ד מרים דונין-שוב ותום וולפשטיין, שותפים במשרד עו"ד המבורגר עברון ושות', המייצגים מאות בעלי זכויות פרטיים שבבעלותם קרקע בהיקף של כ- 10% משטח התוכניות המופקדות. עורכי הדין מסבירים כי בתחילת שנת 2018 הגישו בעלי הקרקע תוכניות מפורטות, אשר מכוחן ניתן להכין היתרי בנייה. התוכניות הופקדו בתוך כחצי שנה ואז הוגשו להן, כמקובל, התנגדויות. לטענתם, הוועדה המקומית ת"א-יפו התחייבה שהלו"ז המשוער לסיום שמיעת ההתנגדויות ומתן המלצת החוקרת לועדה המקומית יהיה בחודש נובמבר 2019, ושעד סוף שנת תתקבל 2019 תתקבל החלטה בנושא. עורכי הדין טוענים כי על פי הוראות חוק התכנון והבנייה, פרק הזמן המירבי להשלמת טיפול בתכנית בניין עיר בסמכות ועדה מקומית הוא שנה מיום הגשתה.

עוה"ד דונין שוב ווולפשטיין דורשים שהועדה המקומית לתכנון ובנייה תעביר לאלתר את התוכניות המופקדות לטיפול הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, או שייקצב לוועדה המקומית פרק זמן שבו היא תדרש להגיע לכלל החלטה: "העברת התוכניות המופקדות לועדה המחוזית תוכל לרפא את ניגוד העניינים, או לכל הפחות את החשש לאחד כזה, בו מצויה המשיבה 1 (הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א-יפו), שעה שהמשיבה 2 (עיריית ת"א-יפו) הינה בעלת זכויות משמעותית במתחם, וכן תוכל לשרת את האינטרס הציבורי בכך שתבטיח כי הליך אישורן של התוכניות המופקדות יתקצר משמעותית".