לצד הפגיעה המשמעותית שגרם משבר הקורונה לשורה ארוכה של חברות הנסחרות בבורסה, ישנן גם כאלה שעסקיהן דווקא מרוויחים מהמשבר, אשר תומך בצמיחת פעילותן בעקבות השינויים בתנאי השוק.
החסינות שאותן מפגינות חברות בתקופה מאתגרת זו באה לידי ביטוי בביצועי מניותיהן, שמתחילת השנה מציגות זינוקים דו-ספרתיים, ואף מעבר לכך. את העליות הללו מנצלים חלק מבעלי העניין באותן חברות לטובת מימוש נתח מהחזקותיהם, במחירי שיא, או קרוב לכך.
בשבועות האחרונים נראה כי מגמת המימושים התגברה, עם מכירות בעלי עניין בהיקף מצטבר של יותר מ-200 מיליון שקל, שבוצעו, בדרך כלל, בעסקאות מחוץ לבורסה. מי שבולט בראש המממשים הם האחים שלומי ויוסי אמיר (עמר), בעלי השליטה ברשת הסופרמרקטים פרשמרקט, שמכרו נתח של קצת יותר מ-3% מהון החברה, בחלקים שווים, תמורת כ-70 מיליון שקל.
המכירה בוצעה לפי מחיר מניה של 14 שקל - דומה למחיר השוק ונמוך באחוזים בודדים משווי השיא שאליו הגיעה המניה בספטמבר, סביב כ-15 שקלים. המימוש שביצעו האחים אמיר היה השני שהם מבצעים תוך פחות מחצי שנה, לאחר שבסוף חודש אפריל מכרו כ-7% ממניותיהם בפרשמרקט תמורת סכום כולל של כ-100 מיליון שקל, במהלך שבוצע לפי שווי מניה של כ-9.5 שקלים.
על רקע פריחת פעילות רשתות המזון בתקופת הקורונה, ובייחוד הסניפים השכונתיים שבהם פרשמרקט מתמקדת, טסה מניית החברה מאז אפריל ביותר מ-40%, ובסך הכול השלימה זינוק של כ-65% מתחילת השנה, והיא משקפת לרשת שווי נוכחי של כ-2.2 מיליארד שקל. לאחר המכירה נותרו כל אחד מהאחים אמיר עם החזקה של כ-32.5% ממניות פרשמרקט, בשווי שוק נוכחי של כ-700 מיליון שקל.
אלקו מכרה מניות אמ"צ ב-60 מיליון שקל
מניה נוספת הנהנית מהתאוששות, גם בזכות אירועים חד-פעמיים וגם בתמיכת צמיחת הפעילות השוטפת, היא יבואנית ומשווקת מוצרי החשמל, חברת אלקטרה מוצרי צריכה (אמ"צ), ואלה תומכים בביצועים דומים לאלה שמציגה פרשמרקט מתחילת השנה - זינוק של כ-65%, לשווי שוק נוכחי המתקרב ל-2 מיליארד שקל.
מי שניצלה את הזינוק במניית אמ"צ היא בעלת השליטה בה, חברת ההשקעות אלקו, בראשות האחים דניאל ומיכאל (מייקי) זלקינד, שמכרה באחרונה מחוץ לבורסה נתח של כ-3% מהונה של החברה הבת, תמורת קרוב ל-60 מיליון שקל.
מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו / צילום: ישראל הדרי
המכירה נעשתה לפי מחיר מניה של 88 שקל - ששיקף הנחה של כ-7% על מחיר השוק של המניה באותה עת, שהיה רמת שיא שנתית שלה. לאחר המכירה החזקות אלקו באמ"צ עומדות על כ-51%, בשווי שוק נוכחי של כ-1 מיליארד שקל.
אמ"צ ריכזה לא מעט כותרות בחודשים האחרונים בעקבות מימוש מרשים של חברת התקשורת גולן טלקום, שנמכרה למתחרה סלקום, במהלך שייצר לאמ"צ רווח כולל של כחצי מיליארד שקל מאז הרכישה.
לאחר השלמת המכירה הודיעה אמ"צ על חלוקת דיבידנד שמן של כ-300 מיליון שקל לבעלי מניותיה, בראשות אלקו, ולצד זאת פרסמה תמצית דוחות כספיים לחודשים יולי ואוגוסט, שעליהם התבססה ההחלטה לחלוקת דיבידנד. מהדוחות עלה שיפור משמעותי בתוצאות החברה ביחס לתקופה המקבילה ב-2019, בין היתר בתמיכת עלייה במכירות מזגנים, גם זאת בהשפעת הקורונה (והחום הכבד).
מימון ישיר: המנהלים מכרו ב-34 מיליון שקל
מניה נוספת שריכזה כותרות בתקופה האחרונה היא זו של חברת האשראי הצרכני מימון ישיר. המשקיעים בבורסת ת"א קיבלו בחיבוק חם את החברה שבשליטת צור שמיר של משפחת שנידמן, ושלחו אותה להיסחר לפי שווי חברה של כ-1.5 מיליארד שקל, לעומת שווי של כ-1 מיליארד שקל שלפיו השלימה את הנפקת מניותיה הראשונית (IPO) לקראת סוף חודש אוגוסט האחרון.
מי שהזדרזו לנצל את עליית השווי המהירה הם תשעה ממנהליה, שמכרו נתחים מהחזקותיהם בחברה בתמורה כוללת של כ-34 מיליון שקל, בראשות המנכ"ל ערן וולף, שמכר מניות תמורת כ-11 מיליון שקל, וסמנכ"ל הכספים ופיתוח עסקי אורן שקדי, שמכר מניות תמורת קרוב ל-9 מיליון שקל.
המכירות, שנעשו מחוץ לבורסה, בוצעו לפי מחיר מניה של 510 שקל - נמוך בכ-10%-12% משווי המניה בעת המכירה ומשווייה כיום. ועדיין, מחיר המניה במכירה, המשקף למימון ישיר שווי חברה של כ-1.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-30% ממחירה בהנפקה.
ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר / צילום: מימון ישיר
מניית אקסל זינקה 950% מתחילת השנה
בין החברות שבעליהן מימשו נתחים מהחזקותיהן בתקופה האחרונה בולטת חברת אקסל. החברה פועלת בתחום של "יבוא, הפצה ואינטגרציה של מוצרים ושירותים מבוססים טכנולוגיות מתקדמות בתחום הטלקומוניקציה". מניית החברה קפצה בכ-950% מתחילת השנה.
אקסל היא חברה צעירה שהוקמה בתחילת 2018 והצטרפה לבורסה לקראת סוף 2019 באמצעות מיזוג לשלד בורסאי, ובמסגרת פעילותה מעורבת בענפים הצומחים בקצבים גבוהים בתחום התקשורת, שנהנו גם הם מביקושים גוברים בתקופת הקורונה, דוגמת שירותי ענן, אבטחת מידע, תקשורת סלולרית ואינטרנט של דברים (IOT).
בעלי המניות הגדולים באקסל, קרנות שמרוק, יחד עם מאיר יעקובסון ובני משפחת ויל, החליטו בחודש שעבר ליהנות מהזינוק האדיר בשווי המניה, עם החלטתם למכור כ-18% ממניות החברה (שהיוו כ-41% מסך החזקותיהם) תמורת כ-26 מיליון שקל, ולפי מחיר מניה של קרוב ל-1.5 שקל.
מחיר המכירה, שנעשתה בעיקר לקבוצת הפניקס ובית ההשקעות מור, שיקף הנחה של כ-9% על מחיר השוק, אחרי זינוק של כ-840% מתחילת השנה. המימוש הגדול לא עצר את מניית אקסל מלהתקדם, ומאז היא טיפסה בכ-10% נוספים ונסחרת סביב רמות השיא, המשקף לחברה שווי נוכחי של כ-180 מיליון שקל.
לאחר המכירה, חלקם של שמרוק, יעקובסון ומשפחת ויל באקסל עומד יחד על כ-26%, בשווי שוק המתקרב ל-50 מיליון שקל.
"עלייה בביקושים למוצרי הלוחות השקופים": גם קיבוץ רמת יוחנן מתרגם את בהלת הקורונה לרווחים
חברי קיבוץ רמת יוחנן החליטו לאחרונה לממש נתח מהחזקותיהם בחברת פלרם שבשליטתם, אחרי זינוק של כ-75% שרשמה המניה מתחילת השנה. הקיבוץ, הממוקם לא רחוק מחיפה, מכר כ-2% מהון מניותיה של פלרם תמורת כ-15 מיליון שקל, כך שנותרו בידיו 70.5% ממניות פלרם, בשווי שוק נוכחי של כ-550 מיליון שקל. זאת כשמניית החברה משקפת לפלרם שווי המתקרב ל-800 מיליון שקל.
פעילותה של פלרם, המתרכזת בפיתוח ובשיווק לוחות פלסטיק, נהנית מתנופה על רקע משבר הקורונה, אשר באה לידי ביטוי בשיפור משמעותי בתוצאותיה הכספיות למחצית השנה הראשונה, שאותה סיכמה החברה עם טיפוס של 12% בהכנסותיה, שהגיעו ל-866 מיליון שקל. בד בבד, נהנתה פלרם משיפור הרווח הגולמי והתפעולי, שהובילו אותה לרווח נקי נאה של 101 מיליון שקל, לעומת הפסד קטן במחצית הראשונה של 2019 (כ-850 אלף שקל).
מפעל פלרם בקיבוץ רמת יוחנן / צילום: איל יצהר, גלובס
השיפור בולט במיוחד בסיכום הרבעון השני, עם טיפוס של 26% בהכנסות, שהגיעו ל-486 מיליון שקל, לצד רווח נקי של 73 מיליון שקל, אחרי שברבעון המקביל ב-2019 הפסידה פלרם יותר מ-4 מיליון שקל.
פלרם עוסקת בייצור ובשיווק לוחות פלסטיק שטוחים וגליים המיועדים למגוון רחב של שימושים לתחומי הבנייה, החקלאות, התעשייה, הפרסום ו"עשה זאת בעצמך".
בעקבות משבר הקורונה, מתחילת השנה החלה פלרם לפתח ולמכור "מוצרי מיגון שקופים ואטומים" להתמודדות עם הווירוס, בפרט "מגיני פנים ומחיצות שקופות ואטומות" מסוגים שונים, והיא מעדכנת בדוחותיה, כי היא "חווה עלייה בביקושים למוצרי הלוחות השקופים ולמוצרים המוגמרים כגון חממות ביתיות ומגיני פנים", שתמכו בעלייה במכירות ובתוצאות התפעוליות שלה.
עוד מציינת פלרם בדוחות, כי היא נהנתה משיפור הרווח הגולמי בזכות ירידה במחירי חומרי הגלם, במרכזם פוליקרבונט ופי.וי.סי, ירידה בתצרוכת החומרים, שינוי בתמהיל המכירות והתייעלות תפעולית.
פלרם מעדכנת בדוחות הרבעון השני, שפורסמו בסוף חודש אוגוסט, כי "למעט הביקוש למגיני פנים, אשר התמתן עד סוף הרבעון השני, מגמת עליית ביקושים כאמור ממשיכה עד למועד דוח זה".
העלייה בביקושים נרשמה בכל שוקי הפעילות שלה, ובהם אמריקה, אירופה, ושאר העולם (סין, אוסטרליה, הודו ועוד). לפלרם תשעה אתרי ייצור באירופה, אמריקה וישראל, ובסך הכול היא מעסיקה כ-1,520 עובדים, כ-830 מהם בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.