ליצמן יצא מהדלת, ועושה דרכו בחזרה מהחלון למשרד הבינוי

יעקב ליצמן עשוי לחזור למשרד השיכון, בדרך פתלתלה. זאת כחלק מדיל שמתרקם לפיו סגן שר האוצר, איציק כהן מש"ס, ימונה לשר במשרד האוצר. בתמורה יהפוך ליצמן לסגן שר במקומו בשיכון. בסמכויות יחזיק לכאורה כהן, אך מי שינהל בפועל את המשרד יהיה "סגנו" ליצמן.

בתפריט: אפס ענייניות, אפס ממלכתיות

חזרתו האפשרית של ליצמן למשרד כסגן שר היא לא פחות מלוליינות פוליטית, והכל כדי לחזור לנקודת האפס, שממנה החל לפני פחות מחצית שנה. אפס ענייניות, ואפס ממלכתיות.

בחודשים האחרונים שוק הנדל"ן לוהט, באשמתם הישירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו הכלכליים. הציבור רואה מה קורה בממשלה, ומעדיף לקחת סיכון ולקנות דירות. בין אפריל לאוגוסט הציבור נטל משכנתאות בהיקף של 29.4 מיליארד שקל - היקף דומה לזה שלקח בחודשים הללו ב-2019. רשתות תיווך ואנשי שיווק מספרים, שהרבעון השלישי במכירות היה חם במיוחד. מזל שהשילוב של הסגר והחגים הגיע, כדי לצנן קצת את הנתונים. אחרי זמן קצר של ירידות, מחירי הדירות שבו לעלות. מי היה מאמין שאנו בעיצומו של משבר כלכלי ענק?

נתניהו ושריו פגעו ברוכשי הדירות בכמה אופנים. הראשון והעיקרי הוא אי אישור התקציב. זה גרם לכך, שלא ניתן עוד לשווק קרקעות במסגרת "מחיר למשתכן", ולסיים עם תוכנית מעוררת מחלוקת. ליצמן אמנם החליט ליזום תוכנית חלופית, ואולם מלכתחילה לא זכה באמון ציבורי. מדוע? התוכנית החדשה ששמה "דיור במחיר מופחת", לא מלווה בהתחייבות על גובה הנחה כלשהי. בדברי ההסבר לתוכנית דובר על "הנחות משמעותיות אך סבירות".זאת בניגוד לתוכנית של שר האוצר הקודם, משה כחלון, שנקבה בהנחה של כ-200 אלף שקל. לעיתים ההנחה הייתה אפילו כפולה ויותר.

שנית גם תוכנית זו תלויה בתקציבים ממשלתיים, והיא נתקעת בדיוק במקום שבו נתקעה "מחיר למשתכן". גם בתרחיש הכי אופטימי, לא ניתן לראות את התוכנית של ליצמן מופעלת לפני השליש השני של השנה הבאה, וזאת בהתחשב בכך שצריך לאשר תקציב, ועמדותיהם של כ"ץ ונתניהו בנושא מוכרות.

שר האוצר ישראל כ"ץ, הקפיד שלא להביע עמדה בנוגע לתוכנית ליצמן, אך הצהרות שלו הבהירו במרומז, כי אין לו כל עניין בתוכנית דיור, לא ישנה ולא חדשה. לאור המהומה הפרסונלית במשרדו, גם קשה לראות כיצד מוצאים מיליארדי שקלים נוספים להקצות לתוכניות דיור.

השר הסקטוריאלי של כלל הציבור

ולבסוף כשליצמן מונה לשר, הוא הודיע מפורשות, שהוא יפעל לקדם את ענייניו של הציבור החרדי. ככזה הצטייר כלוביסט סקטוריאלי במסווה של שר. התפטרותו התמוהה והחזרה התמוהה אף יותר, רק מחזקים את אי האמון בממשלה וברצינות שלה כלפי רוכשי הדירות, ובמיוחד הזוגות הצעירים.

אבל האם באמת ניתן לעשות משהו בממשלה משותקת לגמרי, שלא מסוגלת להעביר החלטה משמעותית אחת, ללא התכתשויות ואיומים בבחירות? האם שר שיכון יכול לקדם משהו במצב שבו מתפתחים לפתע געגועים לשר האוצר הקודם, משה כחלון? נראה שכן. גם בממשלה שפועלת לטווח אפס, כמו הממשלה הנוכחית, ניתן להציב יעדים ריאליים, מעכשיו לעכשיו. לדוגמה סיוע לשוכרי דירות שלא כלולים במסגרת הדיור הציבורי. חלק מהם הם צעירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו. ויש גם מי שנאלצו לסגור את עסקיהם, או שהכנסתם נפגעה עקב הקורונה. בדיקות שנעשו על ידי היועץ המשפטי לממשלה העלו, כי לא ניתן לסייע להם משפטית במצב שבו אינם מסוגלים לשלם את דמי השכירות שלהם לבעלי הדירות.

לפיכך, במקום לקדם תוכניות ארוכות טווח, שגם אם יבשילו זה יהיה לקראת סיום הקדנציה, ניתן לקדם בשיתוף השר כ"ץ מתווה לסיוע לשוכרי דירות. כאלה שהוצאו לחל"ת ומתקשים כעת בתשלומי שכר הדירה, או כאלה שהכנסתם נפגעה כתוצאה מהקורונה. זו כמובן דוגמה אחת, אפשר לבחור באחרות.