תחום ההשקעות נתפס מאז ומתמיד כמייצג של קפיטליזם טהור. למרות זאת, בשנים האחרונות התחילו משקיעים ותאגידים להתחשב בהיבטים סביבתיים, חברתיים וממשלתיים (ESG) בעת ביצוע השקעה, וטבעו מונח חדש יחסית - "השקעה אחראית". הדור החדש של המשקיעים כיום מאופיין במודעות חברתית גבוהה ומחפש השקעות שאינן מייצרות השפעה שלילית על החברה והסביבה.
אף שהשקעות אחראיות הן טרנד חדש יחסית, קיימות עדויות להשקעות מסוג זה כבר במאה ה-18. כבר בשנת 1758 אסרה אגודת הקווייקרים בארה"ב על חברי הקהילה להיות שותפים בסחר עבדים. הנושא התחיל לתפוס תאוצה במחצית השנייה של המאה ה-20, כשמשקיעים התחילו לבחון אלו חברות מתעלמות מזכויות אדם, זכויות נשים וזכויות עובדים.
דוגמה לכך היא החברה שהייתה אחראית לייצור פצצות נפלאם עבור צבא ארה"ב במלחמת ווייטנאם, ועוררה ביקורת ציבורית חריפה. ודוגמה ממקום אחר בעולם: במשך שנים, מוסדות מרכזיים בעולם נמנעו מהשקעה בדרום אפריקה בשל משטר האפרטהייד והתוו את הדרך להשקעות מסוג אחר.
כיום, כל דולר שני באירופה וכל דולר רביעי בארה"ב שמנוהלים על ידי גופים מוסדיים, מנוהלים בגישת ההשקעות האחראיות (ESG). לפי חברת המחקר MSCI, עלה מדד ההשקעות האחראיות (המשקלל 36 פרמטרים בתחום) ב־27% במהלך 2019, בעוד מדד שוק המניות העולמי שלה עלה בשנה זו ב־24%.
נתונים אלה, לצד סכום עצום של כרבע טריליון דולר שהושקע עד כה בהשקעות אימפקט - מעידים להיכן הולך הכסף כיום, ומחייבים שימוש באמצעים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית לאיתורן ולביצוע בדיקת נאותות מעמיקה של היבטי ה-ESG שלהן.
מי מודד את ההיבטים הרלוונטיים?
כיצד למעשה מודדים היבטי ESG? כרגע יש מעט מידע ואין סטנדרטים מוסכמים בנוגע לאיסוף המידע. כיום, 7 מכל 10 מנהלי נכסים פיננסיים (Asset managers) בעולם קובלים על כך שחוסר במידע איכותי הוא האתגר הגדול ביותר לבחינת היבטי ESG בהשקעות.
יש יותר מ-100 ספקי מידע שמשרתים תאגידים ומשקיעים, הנותנים מענה לאתגר זה. ספקים אלה מנתחים מידע בשיטות שונות, ומכמתים אותו למדדי ESG, שעוזרים למשקיעים לשקלל אותם בהערכת שווי החברה, ובהערכת הסיכונים שלה:
- ספקי מידע מדווח - ספקים כמו בלומברג או רויטרס, שמנתחים את דוחות החברה, שולפים פיסות מידע הנוגעות להיבטי ESG, ומכניסים אותן לבסיס מידע כמותי הניתן לניתוח.
- ספקי דירוג - חברות כמו MSCI או Sustainalytics אוספות מידע רב על החברות ודפוסי הפעולה שלהן. מידע זה מתורגם לציונים ודירוגים של החברה בהיבטי ESG.
- ספקי מידע אלטרנטיביים - חברות כמו True value אוספות מידע אודות פעילות חברות בהיבטים של ESG מאתרי חדשות ומרשתות חברתיות, ומייצרות מדדים שונים באמצעות למידת מכונה וכלי NLP (עיבוד שפה טבעית) - למשל, ניתוח סנטימנט החברה (שלילי/ חיובי) בנוגע לקידום נשים, מיעוטים, איכות הסביבה ועוד.
- ספקי מידע אחרים - ספקים האוספים מידע רב אחר בהיבטי ESG, כמו מיקומי מפעלים, וסיכון אקלימי רלוונטי, כמו עליית מפלס מי הים, שריפות, סופות וכדומה.
לסיכום, גם בענף ההשקעות, הנתפס כציני ואופורטוניסטי, מבינים היטב שהשקעות חסרות אחריות ונטולות אופק בהיבטי ESG עשויות להפוך במהרה לחרב פיפיות לכלל הענף.
כדי לא לכרות את הענף שעליו יושבת תעשיית ההשקעות, הם מפנים משאבים רבים יותר, ומשכללים את הכלים העומדים לרשותם לבחינת כל השקעה. הדבר מקבל משנה תוקף בתקופה זו של משבר הקורונה, המחייבת התגייסות עולמית ושיתופי פעולה למציאת מענים רפואיים וכלכליים לנזקי המגפה, תוך חתירה ליצירת עולם טוב יותר.
הכותב הוא דאטה סיינטיסט במרכז החדשנות של בנק ההשקעות סיטי. המידע המוצג בטור זה הוא על דעת הכותב בלבד. הכתוב ניתן כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה או החזקה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים או מוצרים פנסיוניים. הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
