סוף לתוכנות הישנות בחנויות: איך ניתן להביא חדשנות לעסקים הקטנים?

אם אי פעם הגנבתם מבט אל מסך מחשב בחנות או עסק שביקרתם בהם, וראיתם טבלאות צהובות על גבי מסך כחול כמו בשנות ה-80, ולא הבנתם איך ייתכן שכאלה עדיין קיימים, יש סיכוי טוב שזה היה הממשק הישן של התוכנה הארגונית חשבשבת - בית תוכנה ישראלי ותיק שהתוכנה הארגונית (ERP) שלו הפכה לסטנדרט למערכות לניהול חשבונות ופעילויות ארגוניות נוספות בעסקים בישראל, כמו ניהול מלאי, ניהול יצור, ניהול שרשרת אספקה, הנהלת חשבונות, ניהול לקוחות, ניהול קופות ומכירה באינטרנט.

הסיבה שבמקומות מסוימים נשארו עדיין עם ה"מסכים הכחולים" (או בשחור לבן) המיושנים, היא שבניגוד לתחום האפליקציות הצרכניות, שם האזרחים באים במגע עם מיטב הטכנולוגיות החדשניות, בבתי עסק קטנים ובינוניים המצב הפוך.

מצד אחד, בתי העסק לא ממהרים לשדרג כלים אמינים שהם רגילים אליהם, וממשיכים לעשות את העבודה. מהעבר השני, מצד חברות התוכנה, רוב המוצרים הארגוניים המתקדמים לא מתאימים מלכתחילה עבור חברות קטנות ובינוניות. הם מפותחים לרוב עבור חברות גדולות, שיכולות לממן פרויקטים יקרים וממושכים של הטמעת מערכות ארגוניות. במסגרת פרויקטים אלה מבוצעת התאמת המערכות לכל ארגון וארגון והעובדים מוכשרים להשתמש בהן, כאשר עבודות תחזוקת ושדרוג המערכות הללו לא נגמרות לעולם.

כך קרה שהגרסאות המוקדמות של המערכת, שנבנו עוד למערכת ההפעלה DOS של מיקרוסופט, שהתאפיינו במסך כחול ותצוגה של טבלאות לבנות (או צהובות) - נשארו בחיים עמוק אל תוך האלף החדש. חשבשבת, מסתבר, הפסיקה את התמיכה בגרסת הדוס רק ב-2010, ואילו את הגרסה הוובית של המערכת, בענן, היא השיקה רק ב-2019.

עבור החברה, ששמה המלא כיום הוא חשבשבת WIZSOFT, זה היה רק צעד ראשון בדרך חדשה עליה עלתה החברה. בסוף 2019 נכנס לתפקידו המנכ"ל החדש, ד"ר אסף אברהמי, שנכנס בנעלי מייסדי החברה ד"ר אברהם מידן ורחל מידן. ד"ר אברהמי הגיע לחשבשבת לאחר קדנציה בתפקיד מנכ"ל חברת פיימקס מקבוצת אומנינט. קודם לכן, שימש אברהמי כמנכ"ל ידיעות טכנולוגיות (YIT) - בית התוכנה של ידיעות אחרונות, המספק שירותים גם לגופים מחוץ לעיתון.

 ד"ר אסף אברהמי / צילום: ינאי יחיאל

מאז שנכנס לתפקידו החדש, פגש ד"ר אברהמי, לדבריו, כ-300 בתי עסק שונים, במטרה ללמוד על צרכיהם השונים בתחום המחשוב הארגוני. במשך יום אחד בכל שבוע, כך סיפר, הוא פוגש בעלי עסקים ושומע מהם על "צמא לטכנולוגיות חדשות שיאפשרו להם לשפר את הביצועים, אפילו מבלי לדעת מהן אותן טכנולוגיות". אחת התוצאות של אותם מפגשים, סיפר ד"ר אברהמי, היא תוכנית האצה וחדשנות (אקסלרטור) שהשיקה חשבשבת בחודש שעבר עבור מיזמים של שישה סטארטאפים בתחום ה-ERP (ניהול משאבי אירגון).

המאיץ הושק בשיתוף עם הטכניון, שם גם משמש המנכ"ל אברהמי מרצה אורח, וכן גם עם משרד עורכי הדין פישר בכר חן, משרד הפטנטים קבוצת ריינהולד כהן, פירמת רואי החשבון והייעוץ דלויט וחברת המחקר IVC. מנהלים מחשבשבת ילוו את החברות באופן אישי, ויסייעו להן בין היתר בחיבור ללקוחות. בהמשך מתכננים בחשבשבת לפנות לעסקים קטנים כדי לברר איתם את נקודת הקושי שלהם, ולנסות לסייע להם באמצעות המחזור השני של האקסלרטור. בחשבשבת מקבלים אקוויטי בחברות שמשתתפות בתוכנית.

מטרת המאיץ החדש היא לפתח טכנולוגיות שיהפכו את המערכות הארגוניות הישנות והאפרוריות לנגישות יותר למשתמש, קלות לתפעול, ויעילות, וגם יוסיפו להן יכולות לאוטומציה של תחומי עבודה שלא נוהלו עד כה באמצעים ממוחשבים.

לדברי אברהמי, "הקורונה ייצרה פניות של עסקים לשדרג את רמת הידע והטכנולוגיה שנעזרים בה והם מגיעים יותר לכנסים שעוסקים בשדרוג הידע הטכנולוגי וההיכרות עם המערכות, ברמת השימוש וההפעלה. את התוכנית התחלנו בתחילת המשבר, גייסנו את כל המשתתפים במהלכו ויצאנו לדרך בשיאו".

איך זה שאין ניהול מלאי במסעדות?

דוגמה לכך מספקת אחת החברות שהתקבלו לפרויקט - חברת Optimal Invent-Rest של היזמים רן כהן, גיא אנג'ל וזיו דובינסקי, אשר הכירו וחברו לעבוד יחדיו בזמן המיונים למאיץ. המערכת המתוכננת, שנמצאת בשלב הרעיון בלבד, מיועדת לניהול אופטימלי של מלאי בעולם המסעדות. התוכנה המתוכננת תאסוף נתונים מכמה תוכנות ניהול קיימות, דבר שעל פי היזמים "יוביל לחסכון כספי ולניהול נכון של המסעדה בהיבטים כלכליים תפעוליים וכוח האדם". המערכת שתפותח, כך הם שואפים, תתבסס גם על נתונים שייאספו בזמן אמת על ידי חיישנים ומדפים חכמים.

לדברי ד"ר אברהמי, עד כמה שהדבר מפתיע, אין היום בנמצא תוכנה ייעודית לתחום ניהול מלאי בתחום המסעדנות חרף העובדה שלניהול חכם של המלאי יש משמעות אדירה לגביי הרווחיות בענף. "יש מערכת לניהול מוצרים, יש מערכת שמבצעת תוכנית הושבה, יש מערכת לניהול תפריט, אבל ניהול מלאי פר-סה, באופן מדויק - אין", טוען ד"ר אברהמי. לדבריו, כיום, "מסעדה היא לא מחסן רגיל. המנות, הקליטה של הסחורה, חלק גדול מהתהליך הוא ידני, חלק גדול בנוי על הערכות, חלק נשען על אנשים שעושים טעויות, ואז המסעדה נפגעת בגלל ביצועים נמוכים במרכיב משמעותי בפעילות".

ניהול סיכון וחשיפה בתחום השכר

חברה נוספת במאיץ היא Righty, של היזמת הילה אהרוני, בעלת משרד עורכי דין ליחסי עבודה ויישוב סכסוכים. החברה, הנמצאת בשלב ה"סיד", מפתחת פלטפורמת שנועדה לסייע למעסיקים לנהל את הסיכונים והחשיפות שלהם בתחום השכר המקומי והגלובלי. המערכת עושה זאת, על פי החברה, "באמצעות איתור שגיאות והצגת תמונה רחבה יותר וניתוח מעמיק של שכר העובד על כל רכיביו, בהתאם להוראות הסכם העבודה והדין החל עליו. למערכת, נטען, יכולת לבדוק את השכר הן לפני שהועבר לעובד uvi בדיעבד, וזאת במטרה לסייע למעסיקים להקטין את עלויות השכר ולהפחית חשיפות כלכליות ומשפטיות".

עוד חברה במאיץ החדש היא Vendict של היזמים מיכאל קסלסי, מיכאל ינון ואודי כהן, שמטרתה, לדבריהם, לשפר את האמון והאחריות מצד הספקים. "חברות משקיעות מאמצים גדולים בהתאמה פנימית לאבטחת סייבר ופרטיות כמו חקיקת הפרטיות האירופית GDPR. עם זאת הם לא יכולים לדעת אם הספקים שלהם עומדים באותם סטנדרטים, כאשר רוב הפרות הנתונים מגיעות מספקים שונים", הם מסבירים.

הבעיה לדבריהם, היא שכיום רוב הפתרונות מבוססים על ניתוח תשובות שאלונים של הספקים, תהליך שלא רק גוזל זמן, אלא גם מוגבל רק לנקודת זמן אחת, בשעה שהפרות נתונים יכולות להתרחש בכל עת ומכל ספק ברשת הספקים". בוונדיקט, שנמצאת גם היא בשלב הסיד, מנסים לפתח פתרון שיבצע אוטומציה של תהליך ידני זה ויאפשר יצירת "אחריות רציפה של הספק אל מול החברה", כהגדרתם.

חברה נוספת עליה מספר ד"ר אברהמי היא Engini.AI של היזמים איתי גוטמן ומייקי גולניק. שפיתחה מערכת שמתלבשת על כל מערכת ERP קיימת ומנגישה אותה בשכבה אינטואיטיבית ונוחה למשתמשים. "למשל, עובד שרוצה לעקוב אחר הזמנה ולדעת מה מצבה, המערכת עושה עבורו מיפוי מהיר של מי חתם ומי לא, מה המצב במלאי, ומה הפעולה הבאה - ומגישה אותו בצורה גרפית ופשוטה, במקום שהעובד יצטרך להיכנס ולחפור בתוך המערכת".

על פי התוכנית, הסביר עוזי בן אליעזר, מנהל תוכנית החדשנות בחשבשבת, "חברות יעברו הכשרה של חשבשבת ושותפיה. היות שהחברות נמצאות בשלבים שונים, הליווי יהיה אישי לכל חברה וחברה על ידי גורמים מחשבשבת. בהמשך הן יזכו להשלמת הכשרה מהשותפים במקומות החסרים ובמידה ויצליחו בשלבים אלה - יחוברו אל לקוחות חשבשבת לשם ביצוע שלבי הניסוי והוכחת ההיתכנות".

בהמשך הדרך שואפת חשבשבת על פי ד"ר אברהמי, להתמחות בהקשר זה בניהול שרשרת אספקה. לדבריו, "כל נושא ניהול שרשרת האספקה הוא אזור כואב, כי לא מדובר בשטראוס, תנובה ויוניליבר שיפעילו מנגנונים יקרים ומערכות במיליוני שקלים. יש המון אתגרים באזורים האלה, בהם אנו רחוקים ממיצוי הפתרונות. גם סיטונאי המזון שמספקים לענקים כמו ארומה או לנדוור, זקוקים בעצמם לפתרונות בניהול שרשרת האספקה שלהם, אך הפתרונות שקיימים כיום בהחלט לוקים בחסר".

לשאלה עד כמה כוח האדם באותם עסקים מספיק אורייני לקבל ולהפעיל את הכלים הטכנולוגיים הללו? השיב ד"ר אברהמי, שזו אכן בעיה, כי אותם עסקים עוסקים בעיקר בהישרדות. "אחד הדברים שאנו חושבים עליהם הוא איך להנגיש את עצם הפתיחות לנושאי הטמעת החדשנות במקומות האלה בצורה טובה יותר. כרגע הם בכלל לא בסטייט אוף מיינד לכזה דבר, אבל כשאנחנו ניקח אותם ביד ונציע להם עכשיו לנסות דבר כזה או אחר - הם ינסו אותו". 

חשבשבת

בבעלות ד"ר אברהם ורחל מידן, היא מבתי התוכנה הגדולים בישראל ● פתרון
ה-ERP שלה כולל ניהול מלאי, ניהול ייצור, ניהול שרשרת אספקה, הנהלת חשבונות, ניהול לקוחות, ניהול קופות ומכירה באינטרנט ● החברה הוקמה בשנות ה-80, אז הוציאה את גרסתה הראשונה למערכת ● חשבשבת מונה למעלה מ-200 עובדים, והיא פרוסה ב-18 סניפים בארץ ובעולם

סטארט־אפים באקסלרטור של חשבשבת

Optimal Invent-Rest
ניהול אופטימלי של מלאי בעולם המסעדות

Righty
ניהול סיכונים וחשיפות בתחום השכר

Vendict
אוטומציה לניתוח שאלונים של ספקים

engini.ai
הנגשת מערכות ERP קיימות