הממשלה הבטיחה כסף להכשרות מקצועיות, לתווי מזון ולמענקי עבודה. בפועל לא הוזרם שקל

תוכניות סיוע חיוניות של הממשלה לנפגעי הקורונה עדיין סובלות מתת-ביצוע חריף, כך עולה מהעדכון החודשי שפרסם משרד האוצר. בנוסף לתוכניות קטנות יחסית בהיקפן להכשרות מקצועיות או לחלוקת תווי מזון לנזקקים, סובלות מתת-ביצוע גם תוכניות רוחביות בהיקפים של מיליארדים - כמו תוכנית המענקים להחזרת עובדים מחל"ת שעליה הכריז שר האוצר ישראל כ"ץ ביוני זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד.

גם במסגרת קרנות האשראי הייעודיות לעסקים גדולים ולעסקים בסיכון גבוה חולקו עד היום פחות משליש ממסגרת התקציב המקורית שנקבעה, בעוד שהקרן המקבילה לעסקים קטנים ובינוניים הצליחה לעמוד בכל הידעים שנקבעו לה עד כה. גם תוכנית סיוע של רשות המסים המציעה לעסקים מענקי הוצאות קבועות רחוקה מהיעדים שלה, אם כי קצב הביצוע רושם בשבועות האחרונים שיפור קל.

 המלחמה בקורונה

שלושה חודשים נותרו לסיום שנת 2020, אך אפשר כבר להעריך בזהירות כי הממשלה לא תצליח לחלק את כל הסכומים שהוקצו במסגרת תוכניות החילוץ של המשק. לאור העובדה שעד סוף ספטמבר חולקו כ-57% מהסכום ולאור קצב הביצוע החודשי שנותר פחות או יותר קבוע, אפשר להניח כי שיעור הביצוע של תוכניות הסיוע הממשלתיות בסוף השנה לא יעלה על 80%.

המשמעות: אם לא יהיו הפתעות בהמשך השנה, יישאר בקופת האוצר סכום של כ-15 מיליארד שקל לחלוקה. אפשר להניח שסכום בסדר גודל כזה יצית קטטה בין המפלגות השונות בקואליציה, סביב השאלה מה לעשות בכסף. אפשר להניח שהצעות בנוסח מענק לכל אזרח - כפי שנעשה באפריל ובאוגוסט - יעלו מחדש, מן הסתם מכיוונו של פרופ’ אבי שמחון יועצו הכלכלי של ראש הממשלה.

ומה באשר לאפשרות שהעודף בקופה לא ינוצל וישמש, נניח, להקטנת הגירעון הממשלתי האסטרונומי? האפשרות הזו תהפוך לריאלית אם לא תושג הסכמה, או הכנסת תתפזר והיועץ המשפטי לממשלה יאסור על הפוליטיקאים לבצע מהלכים הנחזים לשוחד בחירות.

מימוש: עלייה בקצב ההוצאה

משרד האוצר פרסם את נתוני ביצוע התקציב לסוף חודש ספטמבר ובראשם הנתון השוטף על הגירעון התקציבי, שטיפס בסוף חודש ספטמבר ל-9.1% תוצר, שהם 123 מיליארד שקל, לעומת גירעון מצטבר של כ-50 מיליארד שקל בספטמבר 2019.

החריגה בגירעון מוסברת מצד אחד בקיטון (של כ-35 מיליארד שקל) בהכנסות המדינה, ומצד שני בהוצאות בלתי מתוכננות מראש, שעומדות נכון לסוף ספטמבר על 47.5 מיליארד שקל, שהמדינה הוציאה במסגרת תוכניות הסיוע למשק שאמורות לסייע לשכירים, לעצמאיים, לבעלי העסקים, למערכת הבריאות וליתר משרדי הממשלה להתמודד עם משבר הקורונה.

 80 מיליארד שקל שהוזרמו למשק לאן הופנה הכסף

תוכניות הסיוע למשק אינן מתוקצבות במסגרת תקציב המדינה, אלא כקופסאות חוץ תקציביות. אך הכסף שיוצא נספר, כמובן, כחלק מהגירעון הממשלתי. האוצר נוהג בשקיפות ראויה לציון ומצרף לדוח ביצוע התקציב (התקציב ההמשכי או תקציב אחד חלקי 12) גם טבלת אקסל המפרטת את ביצוע תוכניות הסיוע החוץ תקציביות של הקורונה.

השורה התחתונה של הדוח שפורסם היא זו: משיעור הביצוע המצטבר של תוכניות הסיוע הממשלתיות, עומד נכון לסוף ספטמבר על 57%, מתוך תקציב של 141 מיליארד שקל, ששני שלישים ממנו (כ-85 מיליארד שקל) מגיעים מתקציב המדינה. עוד 12 מיליארד שקל מגיעים מחסכונות הביטוח הלאומי, והיתר (כ-44 מיליארד שקל) מקורם באשראי של המערכת הבנקאית, דחיות תשלומים וצעדים נוספים.

מדובר בעלייה של 5% בלבד בשיעור הביצוע לעומת הנתון לסוף חודש אוגוסט (אז עמד שיעור הביצוע על 52%). עם זאת, יש לזכור כי במהלך חודש ספטמבר נוספו לחבילה תוכניות סיוע חדשות בהיקף כולל של כ-6 מיליארד שקל: בין היתר הוגדל התקציב לדמי אבטלה ב-1.6 מיליארד שקל בשל הסגר השני; ניתנה תוספת תקציב למערכת החינוך בהיקף 1.75 מיליארד שקל; הוגדלו מענקי מס הכנסה שלילי בסכום של 800 מיליון שקל והוקצו עוד 2.6 מיליארד שקל כאשראי בערבות מדינה לספקים.

ועדיין כשבוחנים לעומק את הנתונים מתברר כי קצב הביצוע של הממשלה נותר יציב: בכל חודש מוציאה הממשלה בממוצע כ-7.5 מיליארד שקל מתקציבה, ויחד עם המקורות הנוספית מגיע קצב הביצוע הממשלתי לקצת פחות מ-10 מיליארד שקל. על-רקע זה אפשר להעריך בזהירות שעד לסוף השנה תוציא המדינה מקופתה עוד סדר גודל של כ-25 מיליארד שקל. כלומר, אחרי כל ההוצאות יישארו בקופתה עוד כ-10 עד 15 מיליארד שקל פנויים, בהערכה זהירה.

הכסף זורם: קל לשלם מענקים לחגים

באלו סעיפים לא ינוצלו התקציבים? מבט מהיר על מרכיבי תוכניות הסיוע מגלה - ולא במפתיע - ששיעור הביצוע הגבוה ביותר הוא בתוכניות המענקים והצ’קים לכל אזרח וילד. בתוכנית המענקים ששולמו לפני חג פסח למשל נרשמו אחוזי ביצוע של 103% וחולקו קצת יותר מ-2.3 מיליארד השקלים שהוקצו.

בתוכנית המענק לכל אזרח של חודש אוגוסט שולמו כמעט כל 6.7 מיליארד השקלים שהוקצבו לתוכנית.

שיעורי ביצוע גבוהים במיוחד נרשמו בשתי תוכניות נוספות: ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים, שם אושרו כבר הלוואות בנקאיות בהיקף של 18 מיליארד שקל וכן בסעיף דחיית תשלומים, במסגרתו נדחו תשלומי מע"מ ממרץ למאי, והוקדמו החזרי מס שונים (הוצאות שאינם תקציביות).

הכסף תקוע: יש זמן למאבקי כוח

מנגד, קל לזהות גם את התוכניות שרושמות שיעורי ביצוע נמוכים. תוכניות ההכשרה המקצועית ותוכנית לחלוקת מזון לא בוצעו כלל, על רקע מאבקים ומחלוקות פנים-ממשלתיים.

תוכנית המענק לשימור עובדים שמבטיחה 5,000 שקל לכל מעסיק שלא יפטר עובד - לא בוצעה כלל משום שנכנסה לתוקף רק ב-30 בספטמבר (מעניין לציין שהאוצר תקצב את התוכנית הזו מראש בסכום של 600 מיליון שקל בלבד).

במקביל ממשיכה לקרטע התוכנית שהונהגה ביציאה מהסגר הראשון למענק למעסיקים בהיקף של עד 7,500 שקל לכל עובד שיוחזר מחל"ת: במהלך ספטמבר שילמה המדינה רק 200 מיליון שקל למעסיקים במסגרת התוכנית, מתוך לא פחות מ-6 מיליארד שקל שהוקצו לה. על רקע זה אפשר לראות שהאוצר כבר "שתה" 2 מיליארד שקל מתקציב התוכנית - כסף שהועבר למימון תוכנית אחרת, הפחת המואץ.

שיעור הביצוע בתוכניות ההאצה לפיתוח תשתיות תחבורה, דיגיטציה ולמידה מרחוק עומד על 10% בלבד. הסבר מעניין יש לאי-הביצוע של תוכנית רשות המסים להחזר מקדמות מס בהיקף של 3 מיליארד שקלים: העובדה שמקדמות בהיקף של 53 מיליון שקל בלבד הוחזרו עד היום יכולה להיות מוסברת בכך שהחברות הנישומות מעדיפות לשמור את הכסף ברשות המסים, שם הוא צובר ריבית ריאלית שנתית של 4%, תשואה שאי אפשר לקבל היום בשום אפיק השקעה סולידי אחר. 

תת-ביצוע בתוכנית - סעיפים עיקריים

מס הכנסה שלילי (מענקי עבודה)

הובטחו: 800 מיליון ש'

בפועל עברו: 0

תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות

הובטחו: 700 מיליון ש'

בפועל עברו: 0

הכשרות מקצועיות

הובטחו: 275 מיליון ש'

בפועל עברו: 0

דיגיטציה ולמידה מרחוק

הובטחו: 300 מיליון ש'

בפועל עברו: 30 מיליון ש'

האצת פרויקטי תשתיות

הובטחו: 1,200 מיליון ש'

בפועל עברו: 127 מיליון ש'

מענק עידוד תעסוקה

הובטחו: 3,400 מיליון ש'

בפועל עברו: 593 מיליון ש'