בשל משבר הקורונה והרצון לא לפגוע בהיצע האשראי במשק: בנק ישראל מפחית את יחס המינוף לבנקים

התרופה הדחופה של בנק ישראל למשבר הקורונה: להקל על אנשים וחברות שנפגעו מהמשבר הכלכלי המתמשך לקבל אשראי. לשם כך, ובעקבות התמשכות משבר הקורונה והצורך הגובר באשראי, בנק ישראל ממשיך במתן הקלות בדרישות הרגולטוריות שנועדו להבטחת יציבות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, וזאת על מנת שאלה יגדילו את היצע האשראי שהם מעמידים לציבור.

במסגרת זו הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בראשות המפקח יאיר אבידן מפחית בהוראת שעה את יחס המינוף הנדרש מהבנקים. במסגרת הוראת השעה, יחס המינוף המזערי לבנקים יעמוד על 4.5% כאשר אצל שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי הוא יעמוד על 5.5%. זאת לעומת יחסים מזעריים נוכחיים של 5% ושל 6% בהתאמה. לבנקים תינתן תקופה של שנתיים לשוב ליחסי המינוף המקוריים לאחר ביטול הוראת השעה.

יחס המינוף מבוטא באחוזים ומוגדר כיחס בין מדידת ההון למדידת החשיפה, שהיא סכום החשיפות המאזניות, חשיפות לנגזרים ולעסקות מימון ניירות-ערך ופריטים חוץ-מאזניים. יחס המינוף נקבע בעקבות לקחים שהוסקו במערכת הבנקאית הבינלאומית בעקבות "הצטברות עודפת של מינוף במערכת הבנקאית" שהייתה בעבר, ושהעלתה את הסיכון במערכת. על כן נקבע יחס המינוף כאמור, שאינו מבוסס סיכון, ושהינו יחס משלים לדרישות ההון מבוססות הסיכון.

מבחינת בנק ישראל אין מחסור באשראי במשק, אך בכל זאת צריך להרחיק את הגבולות כדי למנוע מצב שבו "טריגר רגולטורי" יפגע בהיצע האשראי. בהקשר זה מציינים בבנק ישראל כי "ההתאמות בהוראה זו נועדו לאפשר לתאגידים הבנקאיים את הגמישות העסקית הנדרשת בעת הזו. עם זאת, נדגיש כי חשוב ביותר שהחלטות לגבי מתן אשראי וסיוע לעסקים ומשקי בית יהיו בהתאם להערכת הסיכונים ותאבון הסיכון של התאגיד הבנקאי".

כלומר, הורדת דרישות הרגולציה נועדה לאפשר לבנקים מרווח תמרון רב יותר במתן אשראי מאשר בימים רגילים, אך הפיקוח מותיר לבנקים עצמם להחליט מיהם הלקוחות שיקבלו אשראי ומי לא. זאת כדי לא ליצור מצב של מתן אשראי למי שלא יוכל להחזירו. בכל אופן, במחצית הראשונה של השנה גדלו ההוצאות בגין הפסדי אשראי של המערכת הבנקאית בשיעור חד, בעיקר בשל היערכות להפסדי אשראי שצפויים להגיע ברבעונים הבאים, וזאת כתוצאה מההרעה במצב הכלכלי.

כבר בעיצומו של הגל הראשון של משבר הקורונה נקט בנק ישראל במהלכים שהקלו את דרישות ההון של הבנקים, בדגש על אלה שמבוססות סיכון. כך, לפני כחצי שנה בנק ישראל קבע כי יחסי ההון המינימליים שהבנקים נדרשים לעמוד בהם יופחתו ב-1%, (במקביל לעצירת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות). במסגרת אותה הוראה דרישת הלימות ההון רובד 1 מהבנקים הגדולים הופחתה מ-10% ל-9% ובבנקים הבינוניים והקטנים היא הופחת מ-9% ל-8%, כשדרישת ההון הכולל בבנקים הגדולים הופחת מ-13.5% ל-12.5% ובבנקים הקטנים והבינוניים הוא הוקטנה מ-12.5% ל-11.5%.

נכון לסוף יוני השנה עמד היקף האשראי לציבור במערכת הבנקאית על 1.1 טריליון שקל, שהיוו כ-76% מסך הפקדונות של הציבור בבנקים. שיעור זה הינו נמוך ממה שאפיין את המערכת בעבר, דבר אשר מעיד על שמרנות גוברת בבנקים ועל בחינת מתן אשראי בעיניים ביקורתיות יותר מבעבר.