טבלת מעקב או טבלת ייאוש: עוד ועוד חיסונים ותרופות לקורונה נתקעים בשלב השלישי

חברת אלי לילי האמריקאית הודיעה אתמול על הקפאת ניסוי מתקדם שלה בטיפול מבוסס נוגדנים לקורונה (Covid-19), אחרי שהתגלו בעיות בטיחות בניסוי. הודעה זו מגיעה רק כמה ימים אחרי שחברת גו'נסון אנד ג'ונסון, שנחשבה לאחת המועמדות המבטיחות לפיתוח חיסון לקורונה, הודיעה על הקפאת הניסוי הענק שלה במוצר. שתיהן הצטרפו לחברת אסטרהזנקה, שנאלצה להפסיק את ניסוי הענק שלה בארה"ב לפני כחודש, לאחר שאחת המתנדבות בניסוי אושפזה בעקבות שיתוק.

רצף ההודעות הללו הוא מייאש, לאחר שגורמים שונים, בעיקר בממשלת ארה"ב, יצרו ציפייה כי חיסון לקורונה יהיה כבר זמין עד סוף השנה, וכי הטיפול ה"מרפא" בקורונה, גם הוא יגיע תוך זמן קצר - הרי כל כך הרבה מוצאים כבר נמצאים בשלבים מתקדמים. ולפתע, בשניים מן המוצרים המבטיחים ביותר, מתגלים סימני אזהרה תוך שבוע אחד. האם משמעות רצף ההודעות הללו היא כי החברות הללו כבר לא נמצאות במירוץ לחיסון או טיפול לקורונה? ומה זה אומר לגבי הסיכוי שהחברות הנמצאות היום בניסויים מתקדמים אכן יביאו חיסון לשוק?

התשובה היא שאין צורך להתייאש עכשיו, אך מלכתחילה לא היה כדאי לפתח ציפיות מוגזמות. אנחנו כרגע יודעים על הסיכוי שחיסון יעיל ובטוח לקורונה יגיע לשוק בחודשים הקרובים בדיוק מה שידענו לפני כמה שבועות - כלום.

פיתוח, ניסויים בבעלי חיים והניסויים בבני אדם: השלבים שצריך לעבור

כדי להבין כיצד נוצר מצד שבו הוקפאו ניסויים מתקדמים של חברות שכבר עברו בהצלחה ניסויים ראשוניים יותר, ומה המשמעות לעתיד, נפרט תחילה מהם השלבים שמוצר כזה צריך לעבור.

תחילה ישנו תהליך הפיתוח של החיסון, לאחר מכן וילדציה במעבדה, אחרי כן ניסויים בבעלי חיים (השלב ה"פרה קליני"). לאחר מכן מתחילים הניסויים בבני אדם שגודלם ומורכבותם הולכת ועולה. במקרה של פיתוח חיסונים לקורונה, כל החברות שעברו את שלב הניסויים בבעלי חיים, נכנסו לאחר מכן לניסוי ראשון בבני אדם, בו הראו במספר קטן של מתנדבים (כמה עשרות עד כמה מאות) כי המוצר מצליח להעלות את כמות הנוגדנים נגד קורונה בדם של המטופל. כמו כן, נבחנה הבטיחות של החיסונים במתנדבים שחוסנו.

בניסויים אלה עדיין לא נבדקה בפועל יעילותו של החיסון במניעת הדבקה בקורונה. העלייה ברמת הנוגדנים בדם מרמזת על כך, אך לא מבטיחה זאת, בעיקר במחלה שאנחנו עדיין יודעים עליה כל כך מעט.

חברות חיסונים שעברו את השלב הזה, עברו ישירות לשלב 3 והאחרון של הניסויים, תוך דילוג על שלב 2 לשם חיסכון בזמן. זוהי אחת הסיבות לכך שהחיסונים הגיעו לשלבים מתקדמים של ניסויים מהר כל כך. התרופות, כמו זו של לילי, נכנסו משלב 1 לשלב 2, הנערך בכמה מאות חולים. לכן כל אחד מן הניסויים בחיסונים נערך בלפחות 30,000 נבדקים ומעלה, ואילו הניסוי של לילי נערך בכמה מאות חולים.

הסטטיסטיקה בפיתוח תרופות חדשות וחיסונים חדשים היא פחות או יותר כזו: מבין המוצרים שנכנסים לניסויים בבעלי חיים, בערך אחד מכל 1,000 יגיע לשוק. מבין אלה שנכנסים לניסויים בבני אדם, בערך 7% יגיעו לשוק. וסביר להניח שהיו תרופות וחיסונים לקורונה שנפלו בשלב הניסויים המוקדמים, בבעלי חיים או בני אדם, אך הדבר לא עשה הדים משום שהוא היה צפוי. מוצרים שעברו בהצלחה את שלב I, שאלה כל המוצרים הכי מתקדמים בצמרת הקורונה, יגיעו לשוק בסיכוי של 29%.

מבחינה סטטיסטית, זה אומר שמספיק שננסה 3-4 מוצרים ואחד מהם כבר יעשה את העבודה. אולם, כמובן שזה לא עובד כך, ויכול להיות שכולם ייכשלו. לגבי קורונה, הניבוי קשה במיוחד, משום שאנחנו לא יודעים הרבה לגבי המחלה. יכול להיות שהיא מגיבה נהדר לחיסונים מכל מיני סוגים, וייתכן שכמו האיידס, היא חומקת מכל אסטרטגיות החיסון. קשה מאוד מאוד לנבא. כרגע השוק מחכה לתוצאות משתי החברות המתקדמות ביותר במירוץ אשר לא חוו הקפאה: פייזר, שציינה כי תפרסם תוצאות ראשוניות מן הניסוי כבר באוקטובר, ומודרנה שאמורה לפרסם תוצאות ראשוניות בנובמבר.

מה אפשר ללמוד מכך שהניסויים של המתחרות האחרות נעצרו בשלב III? בשלושת המקרים, של לילי, אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, עדיין אין וודאות שמדובר בבעיות בטיחות שנבעו מן החיסון עצמו. נדבק אחד בכל אחד מן הניסויים פיתח תופעות שלא מן הנמנע שנגרמו מן החיסון, וכעת בודקת ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, האם הוא פיתח את התופעה בגלל החיסון, או "עם החיסון" - אבל מסיבות אחרות לגמרי.

בניסוי של 30,000 איש, לא מן הנמנע, ואפילו סביר, שיתפתחו במהלך הניסוי מחלות כלשהן באופן בלתי תלוי אצל אחד או שניים המתנדבים. כעת הרשויות סורקות את הרשומות הרפואיות של שאר המתנדבים, כדי לבדוק אם הופיעו תופעות דומות, גם אם בעוצמה פחותה שלא הצדיקה דיווח.

אם הרשויות יתרשמו כי התופעה הרפואית לא נבעה מהחיסון או הטיפול, ניתן יהיה לחדש את הניסויים, והחברות תחזורנה למירוץ. בבריטניה זה כבר קרה, ולאסטרהזנקה אושר לחדש את הניסוי שלה, אך הרשויות בארה"ב יותר זהירות וטרם אפשרו לחברה לחדש את הניסוי בארה"ב. נראה כי הרשויות מפגינות זהירות מרובה, בין היתר משום שהנושא מאוד טעון פוליטית.

טראמפ, כאמור, מדבר על חיסון באופק המיידי כדי לתת תקווה לאמריקאים לקראת הבחירות שייערכו ב-3 בנובמבר. ה-FDA נמצאת תחת זכוכית מגדלת ציבורית, כדי לוודא שאינה נכנעת ללחצים. אם יהיה חשד שצוות המומחים של ה-FDA לחיץ, ישפיע הדבר לא רק על האמון בחיסון הזה, אלא בכל החיסונים וכל התרופות שה-FDA מאשרת. מאידך, הרשות גם אינה רוצה להיתפס כגוף שמונע מן הציבור מוצרים חשובים לטיפול בקורונה בגלל לחצים פוליטיים הפוכים.

יש לציין כי החיסון הרוסי ושלושה חיסונים סיניים שכבר אושרו לשיווק ברוסיה ובסין, לא עברו את ניסוי שלב III, ואושרו לשימוש חירום על בסיס תוצאות שלב I בלבד.