בדרך גם לסגר השלישי? כך בזבזה הממשלה חודש שלם של הגבלות

חינוך: לא טופלו הבעיות של הלמידה מרחוק

הורי ישראל כבר מתורגלים. לילה לפני פתיחת שנת הלימודים בכל שנה אין לדעת האם והיכן ייפתחו בתי הספר והיכן תתקיים שביתה. ליד פתח הבית עומדים הילקוטים מוכנים, ועל הספה יושבים הורים טרוטי עיניים ומחכים עד חצות הליל לידיעה המרעישה: יהיו או לא יהיו לימודים מחר. את הנוהל המשוכלל העתיקה ממשלת ישראל גם להחלטה על חידוש הלימודים אחרי הסגר. האפשרויות רבות: חזרה מדורגת לפי גילאים, חזרה בקפסולות או חזרה בהתאם לרמת התחלואה העירונית, אבל החלטה - אין.

אחרי הביקורת שהוטחה במשרד והעומד בראשה השר יואב גלנט על ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים באחד בספטמבר, הפעם במשרד לא לוקחים סיכון ומחכים למשרד הבריאות שיתווה את הדרך בכפוף למגבלות הקורונה. במשרד הבריאות הכינו מתווה רחב מאוד שמדבר על חזרה הדרגתית ללמידה ומחכים לדיון בקבינט הקורונה ולהחלטת השרים. ומה בישיבת קבינט הקורונה שהתקיימה בליל שלישי? הוחלט לדחות החלטות ליום חמישי, כדי לדון בהתאם לנתוני התחלואה המעודכנים.

בדיונים בכנסת השבוע בנושא התגלה כי אין כל תוכנית סדורה לפתיחת מערכת החינוך, שמביאה בחשבון את נתוני ההדבקה. מנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, אינה זלצמן, אמרה בדיון שהתקיים ביום ב’ בוועדת חינוך של הכנסת כי משרד החינוך תומך ב"חזרה מהירה של התלמידים לכיתות הלימוד וכי המשרד ערוך לכל החלטה שתתקבל".
ניסיונותינו לקבל את העבודה שנעשתה במהלך הסגר כדי להיערך ליציאה עלו בתוהו. כל שאלה נתקלה בתשובה: "אנחנו ממתינים להחלטות מסודרות וערוכים לחזרה". עם זאת, לא בטוח שהתנאים בשטח מאפשרים זאת. בפועל לא התחדש דבר מאז שנכנסנו לסגר, למעט המשך תהליכים קיימים, כמו הצטיידות ב-150 אלף מחשבים שהחלה כבר באוגוסט או גיוס 6,500 עוזרי הוראה. בשורה התחתונה, התקשו במשרד לספר לנו על מהלך אחד שנעשה בתקופת הסגר.

שירית אביטן כהן

קטיעת הדבקות: המערך הצה"לי מוכן, אך לא בטוח שימנע עוד סגר

במועצה לביטחון לאומי (מל"ל), במשרד הבריאות ובממשלה מנסים למשוך זמן עד לתאריך היעד של 1 בנובמבר, שבו אמורה המערכת המנוהלת על יד פיקוד העורף של צה"ל לעשות את מה שאמור לבלום את התפשטות המגפה - קטיעת שרשראות ההדבקה. במועד הזה יהיו 2,800-3,000 חוקרים אפידמיולוגים פעילים (פי שלושה יותר בחודש שעבר). רבע מהם חיילים, שיוכלו להשתלט על החקירות הנדרשות לגילוי של כ-2,000 נדבקים ביום. מספר הבדיקות אז אמור לעלות עד 100 אלף ביום. נכון להיום יש 4,500 חיילים בסדיר ובמילואים שמסייעים לפיקוד העורף במשימות ה"אזרחיות".

כמו כל דבר בצבא, פיקוד העורף חילק את תחומי האחריות לשלושה. האחד, קטיעת שרשראות ההדבקה וייעול מערך הנתונים והחקירות האפידמיולוגיות. השני: הסיוע לרשויות האדומות והכתומות. השלישי: סיוע למערכת הרפואית.

בכל הקשור לקטיעת שרשראות הדבקה, ישנו חשש מפני המגבלה של חקירת 2,000 נדבקים ביום, שעלולה לפגוע בכל המערך המפואר שנבנה. דצמבר מסומן כחודש גורלי. לפי המודל שבנה פיקוד העורף, החוקרים יגיעו לכל מי שהנדבק היה עימו במגע ובתוך 24 שעות מרגע ההודעה על ההידבקות, ימצאו פתרון לכל אחד מהם.

בסוגיית הסיוע לרשויות, המעורבות של צה"ל קריטית לבלימת המגפה. סיוע נוסף לרשויות באמצעות פיקוד העורף היה תקציבי ולוגיסטי. בתחום השלישי, למשל, צה"ל קיבל אחריות על שתי מחלקות קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה.

צה"ל לא חוסך משאבים כדי להתמודד עם אתגר קטיעת שרשראות ההדבקה, אך למען הסר ספק, כמעט כל פעולותיו מתוקצבות בנוסף לתקציב הביטחון. חישוב מהיר יגלה שהסכום המצטבר שהמדינה התחייבה להעביר לצה"ל עבור הסיוע במשבר כבר מתקרב ל-2 מיליארד שקל.

דני זקן ועמירם ברקת

מערכת הבריאות: מחלקות הקורונה גדלו על חשבון יתר המערכת

לאורך החודשים האחרונים, לאחר תת-תקצוב ומתיחת מערכת הבריאות וכוח האדם שלה עד הקצה, הוזרמו תקציבים למערכת. בסך הכול הוקצו מאז תחילת המשבר כ-15 מיליארד שקל למערכת הבריאות, בין היתר לרכישת ציוד, מכונות הנשמה, תרופות, והרחבת כוח האדם. ואמנם, הדגל האדום שהרימו בתי החולים לפני זמן קצר, לאחר שנמתחו עד הקצה בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים בכוח אדם מוגבל, הכריע את כניסתה של ישראל לסגר.

בתי החולים קיבלו תקנים נוספים לצוותים - 2,000 אחים ואחיות ו-400 רופאות ורופאים. אך ההכשרות עשויות לקחת זמן רב, והתקנים עצמם - מותנים בזמן, ולא מהווים פתרון מלא לאתגרי החורף או לחוסרים האינהרנטיים של מערכת הבריאות.

בזמן שמשאבים רבים מוקצים לקורונה, מחלקות אחרות מצטמצמות וחולים במחלות אחרות עלולים להיפגע. יתר על כן, בבתי החולים מזהירים: התקנים אינם מספיקים, המדינה לא עשתה מספיק בתקופת הסגר כדי להיערך להתאמת מערכת הבריאות לעידן הקורונה. מערכת הבריאות אולי תצליח להתמודד עם יותר מ-800 חולים במצב קשה, אך על חשבון פגיעה בפנימיות ובחולים "רגילים" בטיפול הנמרץ.

שיעור תפוסת המיטות לאישפוז כללי בישראל גבוה מאוד - 93.8%, לעומת 75.5% במדינות ה-OECD. בפתח החורף, האתגר של בתי החולים צפוי להיות כפול: הקורונה עדיין מתפשטת, ואליה מצטרפת השפעת העונתית הגודשת את המחלקות.

ייתכן כי דווקא תחלואת השפעת תהיה נמוכה יותר השנה: המסכות ותנאי הריחוק יקטינו את המגע ההדוק בציבור, וכך גם את ממדי השפעת, כפי שהתרחש השנה באוסטרליה. אבל המסכות לא פותרות את האתגרים של בתי החולים: מחלקות פנימיות עמוסות להתפקע, כוח אדם מוגבל, ועל כך מחלקות קורונה בהן הצוות עובד מסביב לשעון ללא מנוחה, כבר שמונה חודשים.

שני אשכנזי

כלכלה: לא תכננו תקציב או תוכנית שתיצור צמיחה

אז מה לא היה לנו? האוצר לא ניצל את ימי הסגר כדי לגבש תוכנית כלכלית כוללת להכנת המשק ליציאה מהסגר, לא צעדים מחוללי צמיחה וגם לא צעדים לעידוד קליטת עובדים. אישור תקציב מדינה רחוק מסיבות פוליטיות. קריאות של בכירי הכלכלנים, שאליהם הצטרף גם נגיד בנק ישראל פרופ’ ירון אמיר, לאמץ תוכנית של חזרה גמישה לעבודה, שתתמרץ מובטלים לחזור גם לעבודות במשרה חלקית - לא נענו. במקום זה מקדם שר האוצר ישראל כ"ץ תכנית לתשלום מענקים למובטלים, תוכנית שבדרג המקצועי באוצר מסתייגים ממנה משום שהיא לא מעודדת חזרה לשוק העבודה, ואולי להיפך.

מה כן היה לנו? הרבה צעדים נקודתיים. ב-30 בספטמבר, למשל, אישרה הכנסת חבילת צעדים חדשים שהגישו שר האוצר וראש הממשלה. הצעד העיקרי היה הרחבת הזכאות למענק סיוע לעסקים (השתתפות בהוצאות קבועות). התוכנית הזו מופעלת מאז היציאה מהסגר הראשון במאי, אך רף הכניסה אליה הונמך מירידה של 40% במחזור העסקים לירידה של 25%. האוצר גם איפשר לקבל באופן מיידי סכום של 50% מהסיוע המבוקש כמקדמה. בנוסף אושרה התוכנית לשימור עובדים שמבטיחה למעסיקים מענק של 5,000 שקל בגין כל עובד, מעבר למכסה מסוימת שנקבעת בהתאם למידת הפגיעה במחזור העסקים. בנוסף אושרה ב-30 לספטמבר הגדלת מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) בסכום כולל של כ-800 מיליון שקל. ההיקף הכספי הכולל של הצעדים שאושרו מוערך ב-2.5 מיליארד שקל ב-2020 ובעוד 8 מיליארד ב-2021.

ומה הלאה? הצעד המרכזי שהאוצר מתכנן לימים הקרובים הוא מענקים למובטלים, מעבר לדמי האבטלה שלהם הם זכאים: מדובר במענקים של 2,000 עד 3,000 שקלים לכל מובטל שישולמו בארבע פעימות. העלות הכוללת של התכנית הזו מוערכת במיליארדי שקלים בודדים נוספים והיא צפויה לקבל את אישור הממשלה בקרוב.

עמירם ברקת