השקעות בימי קורונה: אחרי הפאניקה, הישראלים שבו לבורסה והצורך בחינוך שוק רק התחזק

עם פרוץ מגפת הקורונה לחיינו, אי שם באמצע חודש מרץ, ועד היום, פדו הישראלים עשרות מיליארדי שקלים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות. הפדיונות הגבוהים בחודשים מרץ ואפריל היו תוצאה ישירה של חוסר הודאות הכמעט מוחלטת בשוק לגבי ההשפעות הבריאותיות של הנגיף וההשלכות הכלכליות של המאבק בו. הפדיונות הגבוהים הפכו את הציבור למחזיק של מזומן בהיקפים גדולים שהיו עתידים לשרת את התזרים בתקופת אי הודאות.

עם זאת, בחודשים מאי, יוני ויולי, נצפתה ירידה משמעותית בפדיונות מהקרנות, ירידה המלמדת על הסתגלות הציבור לחיים לצד הנגיף לצד ההצלחה החלקית במאבק מול הנגיף בגל הראשון, כמו גם על היעדר הצורך הישיר במזומן לטובת התזרים השוטף. על כך יכולה גם להעיד גם העובדה הבאה: בתחילת חודש אוגוסט נכנסה לתקופה הטבת הקורונה למשיכת כספים מקרנות ההשתלמות הלא נזילות, עד תקרה של 7,500 בחודש. הנתון המעניין הוא שמאז ועד היום חל שינוי של אחוזים בודדים בלבד בבקשות למשיכות כספים במסגרת ההטבה.

במקביל באותה תקופה, חלה עלייה של כ-60% במסחר היומי בבורסה הישראלית, עלייה שבאה לידי ביטוי גם בעלייה חדה בפתיחת חשבונות המסחר העצמאי בבתי ההשקעות ובבנקים, עם הצטרפותם של משקיעים חדשים למסחר בשוק ההון. מגמה זו, יחד עם העובדות שתוארו לעיל, יכולים להוביל אותנו למסקנה כי רוב גדול מהציבור, המחזיק במזומנים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, אינו נדרש למזומן שברשותו לטובת התזרים השוטף ומחפש אלטרנטיבות השקעה לכסף שברשותו.

כידוע, השקעה בשוק ההון הינה השקעה הדורשת הבנה ומומחיות לצד יכולת פיננסית ותזרימית "לחיות" עם ההפסדים בתיק, ביתר שאת בשוק לא יציב לאור התקופה, עובדה הבאה לידי ביטוי בעליות ובירידות החדות בשוק ההון בחודשים האחרונים, גם בחלוף הגל הראשון של מגפת הקורונה. עם זאת, אופי ההשקעה בשוק ההון, שלעיתים מלווה ב"ריגוש" הדומה להימורים באופן של יצירת רווח גדול בזמן קצר, יחד עם הקלות הטכנית של פתיחת תיק וביצוע פעולות קנייה ומכירה באפליקציות המסחר השונות, מושכים ישראלים רבים להשקיע את כספם במסחר במניות ללא המומחיות המתאימה להשקעה מסוג זה וכן ללא הבנה מספיקה של הסיכונים הכרוכים בכך, דבר שמוביל להפסדים לא מבוטלים של כספים שנחסכו בעמל רב.

המדינה והרגולטורים הרלוונטיים מחויבים להכיר במציאות החדשה שנוצרה בעולם ההשקעות הנוכחי תוך ביצוע פעולות מתאימות נדרשות, וזאת במקביל לקיום הסברה נכונה ואפקטיבית בנוגע לסיכונים והסיכויים הגלומים בהשקעה בשוק ההון לצד ההמלצה לניתוב חלק מתיקי וכספי ההשקעה של הישראלים להשקעות סולידיות ובעלי תנודתיות נמוכה יותר, כגון נדל"ן אגרות חוב, והשקעות אלטרנטיבות לא סחירות. האינטרס לכך הוא משותף - מחד, מקור הכנסות נוסף לקופת המדינה בדרך של מיסוי רווחי ההשקעה (בניגוד למיסוי השלילי המתקבל בהפסד), ומאידך, ואף חשוב מכך, הגנה, אף אם חלקית, על כספי החיסכון של המשקיעים. 

הכותב הוא עו"ד וכלכלן, בוגר MBA (התמחות בנדל"ן). משמש כסמנכ"ל בחברת פיפלביז נדל"ן