"הבחירות הקרבות בארה"ב מסתמנות כהרות גורל בעיקר כתוצאה מהנסיבות המיוחדות שמאפיינות את מחצית השנה האחרונה. בעיקר משקיעים זרים מחוץ לארה"ב נושאים עיניים ל-3 בנובמבר כיום שיכול לסמן שינויי מדיניות בעלי השפעה. אך מה שחשוב לזכור, בייחוד בתקופה זו בה יותר מהכול חשוב לדבוק בקלישאה של "הישארו רגועים" היא כי לפחות מבחינה כלכלית - לא יהיו שינויים מרחיקי לכת או טלטלות עמוקות. נכון להיום, כל כיוון לחיסון לקורונה יביא להשפעה מטלטלת יותר בשווקים מהבחירות- ולראייה התגובה למחלה של טראמפ שלא גולמה בזעזועים". כך אומרת קארן שווק בריאיון ל"גלובס".
שווק (39), הקימה ב-2017 את לוסיד השקעות הפועלת בתחום ניהול הנכסים וייעוץ השקעות, לאחר שפרשה מתפקיד מנכ"לית הבנק השוויצרי פיקטה בישראל. יש לה ניסיון של כ-20 שנה בייעוץ בהשקעות בשווקים הבינלאומיים. בין השאר, היא שימשה מנהלת תיקים בכירה וכחברת ועדת השקעות חו"ל בבית ההשקעות פסגות, וכן הקימה את ענף הלקוחות המוסדיים בחטיבה לשוקי הון של בנק לאומי.
לדבריה, "למרות העובדה כי התמ"ג של ארה"ב מתאושש כעת משפל המשבר והשווקים הפיננסים ממשיכים לדהור כלפי מעלה, נראה כי הטיפול של הנשיא במשבר, ואישיותו הייחודית משאירים חותם על דעת הקהל בארה"ב ופועלים כנגדו. לתוצאות הבחירות בארה"ב יכולות להיות השלכות משמעותיות על המשקיעים ובייחוד על מניות קטנות, מאחר והמשמעות העיקרית במידה וביידן יבחר הינה רגולציה מוגברת, עם מס חברות גבוה יותר, וההוצאות הממשל שעלולות לעלות בצורה ניכרת עוד יותר".
עם זאת, היא מוסיפה, "אנחנו ממשיכים בקו רגוע אך זהיר מאחר ובשורה התחתונה אלו יחסי הכוחות בקונגרס שיתנו את הטון ביישום החלטות חשובות לאחר הבחירות ויעזרו או ימנעו מהנשיא הנבחר לקדם את מטרותיו הפוליטיות. במידה והחלוקה השווה בין הרפובליקנים לדמוקרטים בקונגרס תישאר כפי שהיא היום, הנשיא הנבחר יצטרך להסתמך בעיקר על חקיקה וצווים מנהלתיים, על מנת להעביר חוקים דרך הממשלה הפדרלית והסוכניות שנהנות מלא מעט כוח. השליטה על התקציב ועל החקיקה, נמצאת בידי שני בתי המחוקקים. סביר להיווצר פער בין החזון הגדול בבית הלבן, לבין מה שנשיא מצליח להעביר בפועל".
יש באמת הבדל כזה גדול בין טראמפ לביידן?
"מבחינה מקרוב, ישנם כמה וכמה נושאים, כולל במדיניות החוץ, בהם התמונה לא תראה בהכרח כל כך שונה, ואפילו קיים יישור קו בין המועמדים. זה כנראה נכון במיוחד בנוגע לסין. המתחים הגואים מול הרפובליקה העממית נובעים לא רק מרצון של טראמפ לייצג את האינטרסים של עובדי הצווארון הכחול באוהיו או בווסקונסין, אלא מהתובנה שסין כוח עולה, שמצוי בתחרות אסטרטגית עם ארה"ב. סביר לצפות המשך התרופפות הקשר הכלכלי בין ארה"ב וסין, במיוחד באיזורים בהם אפשר למצוא היבטי ביטחון לאומי. זו מגמה שההשלכות שלה מורגשות לא רק בקרב יצרני ציוד האלקטרוניקה הסינים, אלא גם בלחץ שארה"ב מפעילה על ישראל. המקום היחד ביחסי החוץ בו אולי נראה פער לא רק בגישה אלא בתוכן תחת ביידן הוא מול אירופה בנושאים כמו אקלים או חיסון".
איפה מסתתרים ההבדלים החשובים?
"ברובד המיסוי קיים הפער המובהק בין 2 המפלגות. לטראמפ אג'נדה רפובליקנית קלאסית - הורדת מסים והפחתת רגולציה. הרפורמה במסים, שהועברה בסוף 2017 וכללה בעיקר הפחתה משמעותית של מס החברות, הייתה אולי הצעד הכלכלי המשמעותי ביותר שלו. אבל, בניגוד למובטח, היא לא הובילה לזינוק מתמשך בהשקעות, אלא בעיקר תורגמה לגל קנייה חוזרת של מניות בידי אמריקה התאגידית. מלחמות הסחר של הנשיא והחיבה שלו להטלת מכסים, גם הן לא הובילו לתוצאה המקווה במישור הכלכלי. הגירעון המסחרי של ארה"ב המשיך לטפס בתקופתו, ועומד על הרמה הגבוהה ביותר שלו מאז 2008".
"ביידן לעומתו, מתכוון להעלות את המיסוי על מנת לקחת את ההחלטות ההכרחיות עבור הכלכלה, הערים והאזרחים ועל מנת להיות יותר עמיד בפני טלטלות שליליות שונות. גם מימוש חלקי של סדר היום הממדיניות של ביידן, הכולל כמות משמעותית של תמריצים פיסקליים, הוצאות והשקעה, עשוי להוביל לשינוי חיובי - המוגדר כמינוס תמ"ג פוטנציאלי בפועל - ולאינפלציית גבוהה יותר מהצפוי תחת ממשל טראמפ שני, ולצורך העניין, ממה שמוטבע כיום בתחזיות הבסיסיות שלנו".
אז אם ביידן יהיה נשיא צריך לצפות להעלאה דרמטית במסים בארה"ב ולפגיעה ברווחיות של החברות?
"סביר להניח שמעבר לשלטון הדמוקרטים יוביל למסים גבוהים יותר. ביידן יפעל להעלאת מסים אבל זה לא ישפיע לפני 2022. הוא הציע העלאות מסים שבהערכות חיצוניות יגיעו קרוב ל-4 טריליון דולר על פני עשר שנים. שיעורים גבוהים יותר על רווחי הון ודיבידנדים נראים סבירים בתרחיש זה, כמו גם עלייה בשיעור המס התאגידי. בשני המקרים, היינו מצפים לעלייה קטנה יותר ממה שביידן הציע להפוך לחוק. לדוגמה, היינו מצפים ששיעור מס החברות יעלה ל-25% או אולי מעט גבוה יותר, אבל סביר להניח שלא לרמה של 28%. באופן דומה, בעוד שהיינו מצפים שהקצב על רווחי הון יעלה, לא היינו מצפים רווחי הון להיות במס בשיעור מס הכנסה רגיל. שיעורי מס הכנסה בודדים שוליים העליון גם צפוי לעלות, אבל הטלת מסי שכר על השכר של בעלי הכנסה גבוהה יהיה הרבה פחות סביר".
למה אפשר עוד לפצות מקדנציה נוספת של טראמפ?
"כנראה לעוד מאותו דבר. עוד הורדת מסים (כנראה מס הכנסה) ועוד הפחתת רגולציה, כולל על וול סטריט. טראמפ מדבר על תשתיות, אבל צריך לזכור שהנשיא דיבר על השקעה כזאת מהרגע הראשון של הכהונה, ולא פעל בכיוון. הדגש אצלו על נושאים כלכליים והוא מעוניין להמשיך במחויובותו להגביל רגולציות חדשות על מנת להקל על הכלכלה ובעיקר על חברות קטנות".
גם ביידן וגם טראמפ ישאפו להעביר חבילת סיוע משמעותית
לדברי שווק, "בין אם ביידן ינצח ובין אם טראמפ ימשיך לקדנציה שניה, המשימה המיידית שתעמוד לנגד עיניהם היא לסיע למשק האמריקאי ולהנדס את היציאה מהמשבר. שניהם ישאפו מן הסתם להעביר חבילת סיוע כלכלית משמעותית. אבל היכולת שלהם לעשות את זה, כמו גם היכולת שלהם לקדם חלקים אחרים מהאג'נדה שלהם, תהיה תלויה באופן קריטי בקונסטלציה הפוליטית בוושינגטון".
"הפרמטר השלישי שישפיע על מצב השווקים הוא החזון של ג'ו ביידן לאמריקה התאגידית ששונה בבירור מזה של הנשיא טראמפ. ההצעות של הדמוקרטיים לחקיקת חוסר אמונים כדי לכבוש את ה"ביג טק", התוכניות לשינויים במס חברות וחיזוק מערכת הבריאות ישפיעו על התנועות בשווקים. התשובה לשאלה לאיזו מבין תוצאות הבחירות תהיה השפעה חיובית או שלילית על השוק משתנה באופן תדיר. ובכל זאת אם אנחנו משווים את המדיניות המוצעת של שתי המפלגות, אנחנו נוכחים לדעת שהאימפקט לטווח הבינוני יהיה ניכר יותר ברמה הסקטוריאלית מאשר ברמת המדד הכולל למניות בארצות הברית".
באותה מידה, היא אומרת, "ניצחון של ביידן שישאיר את הסנאט בידי הרפובליקאים יגביל את היכולת שלו לקדם את האג'נדה שלו. לעומת זאת, ניצחון סוחף של הדמוקרטים, כולל "גל כחול" בקונגרס, או ניצחון סוחף של טראמפ ורוב רפובליקאי בקונגרס (תרחיש הנראה מאוד לא סביר כרגע), יתנו להם יד חופשית הרבה יותר".
אז למה אפשר לצפות מקדנציה של ביידן?
"בתרחיש בו לביידן אין שליטה בסנאט, הוא ייאלץ להסתפק באג'נדה צנועה שכוללת עוד רגולציה, כולל רגולציה סביבתית ופיקוח הדוק יותר על המגזר הבנקאי, והיפוך של מדיניות ההגירה של טראמפ. לעומת זאת בתרחיש של גל כחול שנותן לו גם שליטה בקונגרס, צפויה אג'נדה שאפתנית שכוללת הרחבה משמעותית של גישה לביטוח בריאות, תוכנית סיוע לטווח הקצר ותוכנית של שני טריליוני דולר בהשקעה באנרגיה ירוקה ובתשתיות. בצד ההכנסות, צפויה העלאת מס החברות, כמו גם שיעור המס על משקי הבית בצמרת התפלגות ההכנסות. לסוגיה זו, השלכות משמעותיות על התחזית לרווחי החברות, לאחר ששיעור המס החברות של טראמפ ירד מ-35% ל-21% והקפיץ את רווחי התאגידים בארה"ב בכ- 8% -10% בשנת 2018".
לדבריה, "ההתמודדות הבעייתית עם מגפת הקורונה חושפת בעיות יסוד בארה"ב, כמו מערכת בריאות לא יעילה, היעדר הטבות מספיקות כמו ימי מחלה לעובדים, והזנחה ותת-תקצוב של חלקים מהממשל הפדרלי. אך חשוב לא פחות, שהמספרים משקפים את העובדה כי עד סוף יולי המשק האמריקאי נתמך על ידי חבילת סיוע אימתנית בסך שני טריליון דולר שהועברה בקונגרס. כולל מאות מיליארדי דולרים בהלוואות לעסקים קטנים ודמי אבטלה מוגדלים שסייעו למיליוני עסקים ומשקי בית לשלם את החשבונות. אבל חבילת הסיוע הזאת הסתיימה ברובה, ובינתיים לא הגיעה חבילה נוספת. לכן, מספרי הרבעון השלישי לא ישקפו כנראה את מצבו האמיתי של המשק האמריקאי".
"ממשל ביידן עם קונגרס מפולג לא יגרום לשינויים משמעותיים במדיניות הפיסקלית. סביר להניח שבמידה והסנאט עם רוב רפובליקאי, יחסמו העלאות המסים שהקמפיין של ביידן הציע, כמו גם את רוב ההוצאות. בעוד שעדיין היינו מצפים שחבילת תמריצים פיסקלית מוגבלת תעבור, רוב ההיבטים האחרים בסדר היום החקיקתי של ביידן כנראה לא".
אז מה צפוי לקרות אחרי הבחירות?
סביר להניח, אומרת שווק, "שהמדיניות תשתנה הרבה פחות תחת תוצאת בחירות בסטטוס קוו. בתרחיש זה, הקונגרס צפוי לחוקק חבילת סיוע פיסקלית קטנה יותר, בדומה לחבילת 650 מיליארד דולר שהוצגה בתחילת ספטמבר. הצעת חוק זו כללה תמיכה בעסקים קטנים ובערך 100 מיליארד דולר לכיסוי עלויות הקשורות לחינוך. לא היינו מצפים לסבב נוסף של בדיקות תמריצים, ולא היינו מצפים לחידוש דמי האבטלה השבועיים הנוספים שפג תוקפם ביולי, שהנשיא טראמפ האריך חלקית באמצעות צו נשיאותי. מעבר לחוק תמריץ פיסקלי צנוע, שאר סדר היום תחת תוצאת בחירות בסטטוס קוו אינו מובן מאליו".
במידה והנשיא טראמפ יבחר, היא אומרת, הוא ינסה ככל הנראה להוביל מהלך לקיצוצי מס נוספים. הנשיא טראמפ הציע הטבות מס לחברות ש"מחזירות" משרות ממדינות אחרות, בעיקר מסין, וזיכוי מס "מיוצר באמריקה". הוא גם קרא ל"קיצוצי מס של מעמד הביניים" אם כי עדיין לא ברור באיזו צורה זה ייבוצע. כמו כן, "אנו מצפים לתנופה רפובליקנית שתוביל לדחייה של מדיניות המס התאגידית בחוק המס של 2017, שתהפוך למגבילה יותר לאחר 2022".
"קונצנזוס המשקיעים הינו כי ניצחון דמוקרטי יגדיל את הסיכון של רגולציה מוגברת, כולל מיקוד על כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב. למרות שהכותרות האחרונות מצביעות על כך שמשרד המשפטים של ממשל טראמפ מתכונן להגיש תביעה נגד גוגל, המשקיעים מאמינים בדרך כלל שממשל דמוקרטי מאוחד ינקוט בצעדים חקיקתיים ומשפטיים. הסיבות לרוטציה מעבר לבחירות למרות התנודתיות המתמשכת של שוק ההון ונוף המאקרו, פעילות מחירי המניות בחודשים האחרונים תומכת בטענה שהבחירות עלולות להפוך לזרז לסבב השוק. בחודשים האחרונים, הביצועים היחסיים של הסלים המחזוריים והגנתיים שלנו תואם את הסיכויים לסוויפ דמוקרטי בנובמבר".
אגב, היא מוסיפה, "גם המשקיעים בישראל צריכים לשים לב, מכיוון שהדבר ישפיע לרעה על הדולר ועל שוקי האג"ח, יהיה ניטרלי למניות ארה"ב ולנפט וחיובי עבור השווקים המתפתחים. יתכן גם כן שתוצאות הבחירות יכולות להיות נקודת מפנה עבור המניות מחזוריות, שינוי שצפוי להתרחש בכל מקרה אם יגיע אישור חיסון לקורונה בהמשך השנה, זה יוביל להאצה חדה בהתאוששות הכלכלית".
איזה סקטורים אטרקטיביים כיום?
"מבחינת סקטורים ששווה לעקוב אחריהם לטווח הקצר והבינונים אנו מתמקדים בשלושה מרכזיים המסתמנים כ"מנצחים" ללא קשר למי שינצח בבחירות: טכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת ופארמה.
המניות של הטכנולוגיה ושירותי הבריאות, היו המפתח לעליה חוזרת ונשנית בשוק המניות בארצות הברית מאז מרץ. כמו מדד ה S&P 500 שהתאושש אחרי 150 יום סה"כ מהירידה הגדולה בתחילת השנה. גם מהזוית שלנו כאן בארץ כמשקיעים וכיזמים- המומנטום היפה של מיזוגים ורכישות, ושל הערכות שווי מרשימות לקראת הנפקות ככל הנראה ימשיך לתוך 2021 ללא קשר לתוצאות הבחירות.
ענקי הטק גם כנראה עומדים בפני סערת רגולציות ללא קשר לתוצאות הבחירות, חברות האינטרנט נבחנות על ידי שתי המפלגות אך הדמוקרטיים כבר הביעו חשש מהכוח שיש לחברות אלו על השוק, ובמידה והדמוקרטים יבחרו סביר שהם יובילו צעדים למיגור דברי שנאה והסתה ברשתות. לעומת זאת הרפובליקנים מתמקדים באופן שבו המידע מוצג. חשוב לזכור כי במידה וביידן יזכה בנשיאות ולא תהיה לו תמיכה של קונגרס שנשלט על ידי דמוקרטים יהיה לו קשה מאוד להוביל שינוי משמעותי בנושאים אלה. במידה ואכן הסנאט יהיה דמוקרטי ביידן יוכל לקדם חקיקה שתפגע בפעילותן של חברות הענק. בנוגע למיסים, אכן חברות האינטרנט הרוויחו בתקופת טראמפ מקיצוץ במיסים, אך הרווחים מכך לא היו מאוד משמעותיים באופן יחסי.
מה לגבי הפארמה ושירותי הבריאות?
"כבר בטווח המיידי, אוקטובר ונובמבר צפויים להיות קריטיים מבחינת הסקטור, שכן ענקיות הפארמה מציגות בו נתונים וזה יכול לתת לכל התחום את הדחיפה בשווקים. בסינריו שבו ביידן מנצח, ובמיוחד אם הקונגרס ישלט על ידי הדמוקרטים, יתכן מאוד שיהיה שינוי ברפורמה של מערכת הבריאות. ועדיין, למרות שההצעות לשינוי הרפורמה נתפסות כאגרסיביות, המומחים אופטימיים לגבי הצמיחה של הסקטור הזה תחת השלטון הדמוקרטי. מערכת הבריאות היא לא בראש סדר העדיפויות שלהם , וזה מאוד מובהק שהיא ספגה פגיעה עקב נגיף הקורונה. ביידן ככל הנראה יחזק את המורשת של אובמה קר ויוביל מהלכים שיפחיתו את מספר התושבים הלא מבוטחים. יותר תושבים עם ביטוח רפואי משופר יחזקו את הסקטור, וניתן לעשות זאת מבלי לקדם הצעות שנויות במחלוקת. מנגד העלת מס החברות לא תיטיב עם חברות הבריאות הפרטיות, והגישה כלפי מחירי התרופות טרם הובהרה".
מניות האנרגיה המתחדשת זינקו בחודשים האחרונים, האם הן עדיין אטרקטיביות לדעתך?
"ביידן צפוי להוביל את ארה"ב והעולם לשימוש באנרגיה מתחדשת באמצעות מהלכים שיפחיתו השימוש בדלקים מסורתיים. לפי לסלי ריץ' התמיכה באנרגיה מתחדשת יכולה לבוא לידי ביטוי בהרחבת זיכוי המס בגין שימוש באנרגיית הרוח, אנרגיה סולארית ווסוללות חדשניות. כל אלו יכולים לגרום לחברות השונות לוותר על אנרגיית הנפט ולהשתמש בקורות נקיים יותר. הסוכנות להגנת הסביבה עשויה לדחוף לתקנות מחמירות באשר לפליטת דלקים מזהמים, וליקר את השימוש בהם".
כתבות
ני"ע
