המוניטין של סין בשפל אז למה התלות שלנו במייד אין צ'יינה רק עולה

מכון הסקרים Pew עורך מדי שנה סקר הבודק את תדמיתה של סין בקרב אזרחי העולם. בשנה שעברה פסק המכון כי העולם חלוק ביחס כלפי המעצמה האסיאתית, עם מדינות בעלות יחס חיובי לצד מדינות עם יחס שלילי מאוד. לעומת זאת, בסקר של 2020, שפורסם בשבוע שעבר, התוצאות היו הרבה יותר חד משמעיות.

על רקע האשמת סין כי הסתירה את התפרצות הקורונה הראשונית, התדמית הסינית צללה לשפל היסטורי. בכל 14 המדינות שנבדקו בסקר הנוכחי, הרוב המכריע של הנשאלים הביעו דעה שלילית ביחס לסין. באוסטרליה למשל דיווחו 81% מהנשאלים על יחס לא חיובי לסין, בהשוואה ל-57% אשתקד. בגרמניה 71% ביטאו רגש שלילי כלפי סין, מול 56% ב-2019. גם במדינות אחרות המצב היה רחוק מלהיות מרנין.

התדמית השלילית של המדינה משתלבת עם ההידרדרות הנמשכת ביחסים הפוליטיים בינה לבין חלק משותפות הסחר הגדולות שלה. היחסים עם ארה"ב היו רעים כבר לפני הקורונה, והסתבכו עוד הרבה יותר בגללה. באוסטרליה, התמיכה של הממשלה בדרישה לחקור את תפקוד סין בקורונה גררה שורת תקריות דיפלומטיות וכלכליות בין שתי המדינות. במקביל, סכסוך הגבול האלים בהרי ההימלאיה דרדר משמעותית את יחסי סין מול הודו. אפילו בריטניה, שנחשבה פעם לידידה הטובה ביותר של סין במערב, הפכה השנה למתנגדת חריפה של בייג'ינג, כולל חסימה של וואווי הסינית מרשת הדור החמישי שלה.

לכל הקלחת הזו צריך להוסיף גם את שורת המכסים האגרסיביים שארה"ב של הנשיא דונלד טראמפ הטילה על סחורה סינית בשנים האחרונות, ויוזמות של ממשלות כמו יפן וצרפת לתמרץ יצרנים לעזוב את סין, כדי להקטין את התלות במדינה. השילוב המורכב של הגורמים הללו אמור היה לפי ההערכות לתקוע מקלות בגלגלי מכונת הייצור הסינית השנה. רק שבפועל, דברים הולכים בינתיים בכיוון הפוך לגמרי.

 דונלד טראמפ / צילום: Gripas Yuri -ABACA, רויטרס

יותר קניינים זרים

בתחילת 2020 נותרו המפעלים בסין סגורים, כחלק מצעדי הסגר הנוקשים נגד הקורונה, והיצוא הסיני קרס ב-17.2% בחודשים ינואר-פברואר. גם כשהמפעלים הסיניים חזרו ונפתחו, רבים מהם סבלו מחוסר בהזמנות מחו"ל בשל הסגרים בארה"ב ובאירופה. אולם בחודשים האחרונים, כאשר מדינות רבות בעולם פתחו את הסגרים לפחות זמנית, גם פעילות הייצור והייצוא הסינית חזרה לתפוקה מלאה.

החל מיוני היצוא הסיני חזר לצמוח מדי חודש, כשהשיא נרשם בחודש ספטמבר עם זינוק של 9.9%. על אף המכסים האמריקאים על סחורה שמגיעה מסין, היצוא הסיני לארה"ב זינק בספטמבר ב-20% בהשוואה לחודש המקביל ב-2019, והוא רושם חודש רביעי של עלייה רצופה.

הביקוש למוצרים הסינים מסביב לגלובוס בא לידי ביטוי גם בדוח שפרסמה חברת המחקר Qima, המתמחה בשרשראות אספקה. לפי Qima, בחודשים יולי-אוגוסט קפץ היקף הבדיקות והביקורות שביצעו קניינים זרים במפעלים סינים. מספר הביקורות והביקורים של קניינים זרים במפעלים בתחום החשמל והאלקטרוניקה גדל ב-45% בחודשי הקיץ, ובתחום המוצרים לבית הוא זינק ב-56%.

הצמיחה הסינית ביצוא מתבססת בחודשים האחרונים לא מעט על העלייה בביקוש לציוד רפואי וציוד מגן להתמודדות עם מגפת הקורונה ברחבי העולם. לפי נתוני המכס הסיני, סין מכרה לחו"ל מאז תחילת המגפה מסכות וציוד רפואי בהיקף של 150 מיליארד דולר. תחום נוסף שמחזק את היצוא הסיני הוא מוצרים הקשורים למעבר לעבודה, לימודים ושהות ארוכה מהבית, כולל מכירות מחשבים שזינקו בעולם. מוצרים רפואיים תרמו 2.2% לגידול בייצוא ספטמבר, ומוצרים לבית תרמו 1.2%.

עבור רוב האוכלוסייה בסין מגפת הקורונה היא נכון לעכשיו זיכרון רחוק, כאשר החיים חזרו לשגרה כמעט מלאה ומספר הנדבקים החדשים מינימלי. באקלים הזה יש ליצרנים הסינים שקט תעשייתי, ויתרון על המתחרים במדינות שעדיין שקועות עמוק במשבר הקורונה. נראה שאת היתרון הזה הם מנצלים עד הסוף כדי לכבוש נתחי שוק.

התדמית חשובה למסחר

ההשפעה של היחסים הפוליטיים בין מדינות על היקף הסחר ביניהן הוכחה בעבר. דוגמה מפורסמת אחת היא המתיחות בין ארה"ב לצרפת סביב מלחמת המפרץ השנייה ב-2003. צרפת הייתה אז מתנגדת קולנית לפלישה האמריקאית לעיראק, מה שהוביל לקריאות לחרם בארה"ב נגד מוצרים צרפתיים. הנפגעים העיקריים מהחרם היו היינות הצרפתיים, שמכירותיהם השבועיות בארה"ב נפלו ב-26% בשיא המאבק בין המדינות. סקר שניתח את דפוסי הקניות בסופרמרקטים אמריקאים בלב המשבר מצא כי מותגים בעלי שמות צרפתיים איבדו נתח שוק, גם אם לא היה להם בפועל קשר לצרפת.

מחקר מ-2012 מצא כי עלייה של אחוז אחד בשיעור האזרחים במדינה מסוימת שרואים בעין חיובית מדינה אחרת מובילה לצמיחה של אחוז בהיקף הסחר הבילטראלי בין שתי המדינות. מחקר אחר מ-2017 מצא כי ככל שהתדמית החיובית של מדינה עולה בסטיית תקן אחת, כך מחיר הסחורה הממוצע שהיא מייצאת לעולם יעלה ב-4.8%. ולהפך, כאשר התדמית השלילית מתחזקת בסטיית תקן אחת, מחיר הסחורות המיוצאות יורד ב-7.3%. המסקנה הכמעט אלמנטרית של החוקרים היא שמדינות צריכות להימנע מאירועים שישפיעו לרעה על תדמיתן.

נראה שהמנהיגות הסינית חרדה בעצמה מההשלכות שיהיו לעוינות הבינלאומית נגד המדינה. כבר בחודש מאי הכריז נשיא סין שי ג'ינפינג על תוכנית שבמסגרתה סין תישען יותר על צריכה מקומית, במקום על יצוא לעולם כמקור לצמיחה. מטרת המהלך היא להגן על סין מהשפעות מיתון עולמי, אך גם להפוך את המדינה לחסינה יותר להפרעות גיאופוליטיות, כדוגמת מלחמת הסחר עם ארה"ב.

המחקרים מראים שהחיבה למדינה מסוימת משפיעה על הרכש ממנה בעיקר בסיטואציה שבה יש לצרכנים אופציות אחרות מקבילות. רק שכרגע מדינות רבות תלויות בסין לאספקה חיונית, כמו מסכות וציוד רפואי שקשה להשיג ממקור אחר. התדמית של מדינה היא כמובן רק שיקול אחד של הצרכנים ברכישת מוצר, לצד המחיר, שבמקרה של מוצרים סיניים הוא לרוב נמוך ומפתה.

שינוי בשרשרת האספקה הוא עניין מורכב מאוד, ובראיונות עם יצרנים זרים הם חזרו והדגישו את היתרונות חסרי התחליף של השוק הסיני, כמו כוח עבודה זול אך מיומן ותשתית לוגיסטית מעולה. סקרים שערכו לשכות המסחר הסיניות והאמריקאיות לאחרונה מצאו כי הרוב הגדול של החברות לא מתכננות לצאת מסין, על אף הקורונה ומלחמת הסחר. תהליכי שינוי שרשרת אספקה הם גם עניין יקר, ודורשות משאבים כספיים שלחברות רבות אין בימים של משבר.

הצמיחה המרשימה של סין בחודשים האחרונים היא רק פן אחד של השיקום המהיר בכלכלה הסינית. אחרי התכווצות של 6.1% בכלכלה הסינית ברבעון הראשון של השנה, כבר ברבעון השני סין עברה לצמיחה חיובית של 3.2%. נתוני הצמיחה לרבעון השלישי יפורסמו בשבוע הקרוב, וההערכה היא שסין תצמח ב-5.5%. בסך הכול צפויה סין להיות הכלכלה הגדולה היחידה שתרשום ב-2020 צמיחה חיובית של 1.9%, בזמן ששאר המדינות נכנסו למיתון עמוק. בינתיים, התרחיש הפסימי של המנהיגות הסינית לא מתממש.