הקשר בין סטאלין, נגורני קרבאך ומלחמת האחים באזרבייג'ן

בחודש שעבר הופרה הפסקת אש ששררה במשך מספר שנים בחבל הכפרים נגורני קרבאך, שנמצא בין ארמניה לאזרבייג'ן. התמונות של הבתים ההרוסים, האנשים שנסים על נפשם עם הרכוש שנשאר, וגם אלה שמנסים להמשיך איכשהו בשגרה, גרמו לי לצלול אל תוך האירועים שהתרחשו באזרבייג'ן בסוף שנות ה-80 והוזכרו בבית הורי דרך זכרונות מעומעמים.

כיצד כל המצב המדיני שהתחיל בנגורני קרבאך זלג אל תוך הערים באזרבייג'ן וגרם למקרי רצח בין תושבים ללא כל אבחנה ושליטה במצב ואיך קשורים שקיפות ואמון הציבור לכל זה. שני עמים, שחיו זה לצד זה, שוסעו זה בזה עד שנמלטו, כל אחד לצד אחר. באזרבייג'ן חיו מאות אלפי ארמנים וכיום נשארו בה בקושי כמה מאות.

 דייר באחד הבניינים שהופצצו בנגורני קרבאך מנסה להמשיך בשגרת חייו / צילום: Associated Press

בריה"מ העמיקה את היריבות

לאחר מלחמת העולם הראשונה פרצה בין ארמניה לאזרבייג'ן מלחמה על שטחה של נגורני קרבאך. ב-1920, עם כניסת הצבא האדום לגבולות קווקז, סטאלין קבע גבולות חדשים באמצעות אסטרטגיית "הפרד ומשול" - פירור ישויות אתניות גדולות שעלולות לאיים על "שלמותה" של בריה"מ. לגרום לרוב ארמני להיות תחת שליטה אזרית הייתה דוגמה אכזרית לאסטרטגיה הזו. כך סטאלין הכניס את נגורני קרבאך, בעלת הרוב הארמני, דווקא לשליטתה של הרפובליקה הסוציאליסטית האזרית. ובכך, רוסיה הסובייטית לא רק שלא פתרה את הבעיה של נגורני-קרבאך, אלא העמיקה את היריבות ונטעה את זרעי המחלוקת שבהמשך יתפתחו לסכסוכים אלימים וקשים. 

 דיירים יושבים בקצה דירתם שנהרסה כליל בעיר טרטר, אזרבייג'ן. רק שרידים של השטיחים נשארו לאחר ההפצצות / צילום: Ismail Coskun, Associated Press

 חייל אזרי מחפש אחר ניצולים תחת ההריסות / צילום: Associated Press

 איש מבוגר יושב בדירתו שבכפר שושה בחבל נגורני קרבאך. הכפר היה אחד המוקדים להפצצות מהצד האזרי / צילום: Ismail Coskun, Associated Press

הסיפור של משפחתי הושפע עמוקות מקורות חבל נגורני-קרבאך. היריבות שהתגברה תחת שלטונו של סטאלין, הפכה בסוף שנות ה-80 לקנאות רצחנית. הטלוויזיה הסובייטית שידרה ידיעה שמקורה לא ברור על רציחות של אזרים ע"י ארמנים בעיר סומגאיט, שנמצאת בחבל נגורני-קרבאך. הידיעה הובילה להסתה וגל של פוגרומים נגד הארמנים שהתגוררו בבאקו, בירת אזרבייג'ן. 

 תושבים בסטפאנקרט, נגורני קרבאך, צופים ביחד בחדשות מהמקלט. ב-88' הייתה זו ידיעה טלויזיונית שגרמה להסלמה / צילום: Armenian Foreign Ministry, Associated Press

זו הייתה הסיבה העיקרית לכך שכל משפחתי ברחה מבאקו והחלה במסע ארוך לארץ ישראל. על פי הסיפורים של סבתא שלי,  היה זה נראה כמו טיהור על רקע אתני. אמי חצי ארמנית מצד אביה, ויהודיה מצד אמה, סבתי. כך סבתי מצאה את עצמה לבדה במערכה, עם שתי בנותיה, כשהיא צריכה להגן עליהן מצד אחד מפני אנטישמיות, ומצד שני מפני מעשי אלימות שהתבצעו נגד ארמנים.

 נשים ארמניות מנגורני קרבאך תופסות מחסה במקלט, עברו את זה כבר פעם / צילום: Dmitri Lovetsky, Associated Press

 חלק מבית שהתפרק והשאיר סימן היכר / צילום: Associated Press

 אדם עובר עם אופניו על רקע שרידי מרכז מסחרי בעיר גנז'ה שעד לפני כחודש עבד כרגיל / צילום: Ismail Coskun, Associated Press

סבתי חלקה איתי את זכרונותיה מהתקופה החשוכה הזו. אזרים היו נכנסים לתוך בתים פרטיים ורוצחים ארמנים. כך, שכל פעם שנשמעו דפיקות בדלת, היא הייתה דואגת שאמי ואחותה ירוצו בשקט לחדר אחר להסתתר מאחורי הספה. היא סיפרה לי כיצד אפשר היה ללכת ברחוב ולהתקל בארמנים שנזרקים ממרפסות על ידי אזרים שפרצו לביתם.

 צעצועים וחפצים נוספים שנותרו מאחור בדירה הרוסה בעיר גנז'ה / צילום: Ismail Coskun, Associated Press

אחד מחבריה של דודתי, שהיה נער מלא חיים, ראה יום אחד כיצד מול עיניו רוצחים ארמני באמצע הרחוב והולכים כאילו כלום לא קרה. הוא נכנס זמן קצר לאחר מכן לבית חולים פסיכיאטרי ומאז היא לא שמעה ממנו. היו אלה סיפורים שכיחים, לראות הוצאות להורג כאלה ברחוב. אנשים רבים איבדו את השפיות באותם ימים.

אזרבייג'ן של סוף שנות ה-80 חיה בתוך אימפריה מתפרקת, הפתגם "אין דין ואין דיין" היה מציאות החיים שם. השלטון הסובייטי לא התערב. הוא היה חלש. חלק ממאמציו הכושלים להראות יציבות שלטונית היה לסרב לבקשה של נגורני קורבאך באותם ימים להסתפח לארמניה כדי לנסות ולסיים את המתיחות. 

 תושבים נסים מבתיהם המופצצים עם הרכוש שנשאר / צילום: Ismail Coskun, Associated Press

 שטיחים שפרוסים מקיר לקיר ומהרצפה לתקרה, שכל כך מאפיינים את המסורת הן הארמנית והן האזרית, וכמובן פסנתר, שנשארו לאחר ההריסות מההפצצות / צילום: Associated Press

 מוכר לחם "לבאש" המסורתי עובר ברחוב ומנסה להמשיך למכור לחם טרי למרות המצב הקשה / צילום: Associated Press

אבא שלי הבין שעל משפחתו לברוח במהירות מכיוון שהמצב רק יילך ויחמיר. בקושי רב הוא הצליח להשיג את המסמכים הדרושים לעזיבה ואחרי שהשאירו את כל רכושם בבאקו ונשארו עם כמה רובלים ביד, יצאו בני משפחתי לישראל. הפוגרומים לא הפסיקו, ובמקביל לעזיבה של משפחתי, גם מאות אלפי ארמנים נמלטו מאזרבייג'ן, בעיקר לארמניה.

מאזן הכוחות השתנה

קרבות השליטה בחבל נגורני-קרבאך נמשכו גם אחרי התפרקות בריה"מ, עד שארמניה ניצחה ב-1994 והפסקת האש נכנסה לתוקף. עם זאת, האזור לא נשאר שלו למשך תקופה ארוכה במיוחד. ב-27 בספטמבר השנה הפסקת האש הופרה, וגם הפעם אף אחד לא יודע מי בדיוק הצית את הגפרור שגרם להכל להתלקח מחדש. 

 חנות פרחים הרוסה בעיירה סטפאנקרט שבחבל נגורני קרבאך / צילום: Associated Press

 דיירים יוצאים ממרתף בניין לאחר שנגמר רצף של הפצצות מהצד האזרי של הגבול / צילום: Associated Press

מאזן הכוחות השתנה מאז התפרקות בירה"מ. באזרבייג'ן כבר לא חיים מאות אלפי ארמנים כמו בשנות ה-80, והמדינה עצמה מחזיקה בכוח רב מזה שהיה לה אז. כך שהפעם לא נראה פוגרומים, אך אזרבייג'ן כנראה גם לא תיסוג מהחבל בקלות. מדובר בחבית נפץ, שעשויה להבעיר את כל האזור, בטח אם לבסוף רוסיה תחליט להתייצב לצד ארמניה במאבק.