הפעילות הכלכלית במשק התכווצה ב-28.8% במהלך הרבעון השני של השנה, כך עולה מנתוני האומדן השלישי לצמיחת המשק שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עיקר הפגיעה היא כתוצאה מהסגר הראשון שהוטל על המשק בין התאריכים 17 למרץ עד 20 לאפריל.
מדובר בשינוי קל לעומת האומדן השני שלפיו ההתכווצות עמדה על 29% במונחים שנתיים. השימוש במונחים שנתיים מראה בכמה הייתה הפעילות במשק מתכווצת אילו נתוני הרבעון השני היו על-פני השנה כולה. בהשוואה לרבעון הראשון של השנה (שגם בו נרשמה צמיחה שלילית) ירדה הפעילות כלכלית במשק ב-8.1%. להמחשה, בחודשים אלה (אפריל, מאי ויוני) חזרה הפעילות הכלכלית במשק לרמתה בשנת בשנת 2016.
נקודת האור המרכזית בנתונים הייתה פעילות ענף ההייטק שהפגינה חסינות מרשימה לסגרים ולמשבר העולמי.
התמ"ג של המגזר העסקי רשם ברבעון השני התכווצות של 34.8%
במחצית הראשונה של השנה שהושפעה רק חלקית ממשבר הקורונה (ההשפעה ניכרת בעיקר החל מחודש מרץ), ירד התוצר המקומי הגולמי ב-10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עליה של 3.4% במחצית השנייה של שנת 2019.
התמ"ג של המגזר העסקי רשם ברבעון השני התכווצות של 34.8% (במונחים שנתיים). מניתוח הפגיעה בסקטור העסקי לפי ענפים עולה כי ענף ההיטק נהנה מחסינות למשבר, בעוד הפעילות בענפים כלכליים אחרים צנחה בעשרות אחוזים. ענף התחבורה, האחסנה והדואר ספג ירידה של 53% בפעילות הכלכלית, ענף המסחר ושירותי האוכל ספג ירידה של 40.3%, ענף הבינוי ספג ירידה מתונה יחסית של 29% (עובדי בניין הוחרגו מהסגר), ענף המידע והתקשורת (בו מרוכזת מרבית פעילות ההייטק) רשם עלייה של 0.4% בפעילותו, ענפי הפיננסים הביטוח והנדל"ן רשמו ירידה של 45.4% וענפי התעשייה הכרייה והחציבה רשמו ירידה של 26.2% (גם מרבית מפעלי התעשייה הוחרגו).
את הפגיעה הקשה ביותר ספגה הצריכה הפרטית, מנוע הפעילות העיקרי של המשק, האחראי לכמעט מחצית מהתוצר. במהלך הרבעון השני רשמה ההוצאה לצריכה פרטית ירידה של 44% במונחים שנתיים ובמחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של 22.5% במונחים שנתיים, או ירידה של 11.9% לעומת המחצית השנייה של 2019. את התרסקות ההוצאה לצריכה פרטית קיזזה באופן חלקי עלייה בהוצאה לצריכה ציבורית (כלומר של המגזר הציבורי) - שרשמה עלייה של 9.3%. העלייה החדה ביותר נרשמה בהוצאה לצריכה הביטחונית שזינקה במהלך הרבעון ב-144%.
יבוא הסחורות והשירותים לישראל צנח ברבעון השני ב-39.5%, יצוא הסחורות והשירותים מישראל ירד ב-28.6%, בעיקר על-רקע התרסקות התיירות הנכנסת, אולם יצוא שירותי תוכנה תחבורה ותקשורת עלה במהלך הרבעון ב-5.8%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
