בדרך למיליון בלתי מועסקים: הסגר השני זורק את המשק חצי שנה לאחור, אלה הנפגעים העיקריים

205 אלף דורשי עבודה חדשים נוספו לשוק העבודה בישראל בחודש ספטמבר בלבד, הנתון הגבוה ביותר מאז חודש מרץ - כך עולה מניתוח שערך שירות התעסוקה. עוד עולה מהדוח כי בדומה לסגר שהוטל בחודש מרץ, חזרה אילת לצמרת האבטלה עם כמעט 40% דורשי עבודה, והיא שנייה רק לביתר עילית שבה 40.5% אבטלה.

אילת לא לבד. בסך הכול זינק מספר דורשי העבודה בספטמבר בכ-21% בהשוואה לאוגוסט והגיע ל-944 אלף איש. כמעט שני שלישים מתוכם מצויים בסטטוס של חופשה ללא תשלום (חל"ת). צעירים ונשים הם הנפגעים העיקריים.

עם ההכרזה על הסגר השני ב-13 בספטמבר, מספר הנרשמים השבועי החל לעלות מ-9,766 נרשמים והגיע לשיאו בשבוע האחרון של החודש עם יותר מ-111 אלף נרשמים. בתוך שבוע בלבד.

בשונה מהסגר הראשון, הפעם השנייה תפסה את המשק כשהוא כבר שרוי תחת מגמות שליליות ובמצב מורכב. כך למשל, מציינים בשירות התעסוקה כי בחודשים יולי-אוגוסט מספר דורשי עבודה כבר היה גבוה ממספר החוזרים לעבודה, פי 1.5 ופי 1.8 (בהתאמה), והסגר הקצין מגמה זו. על כל חוזר לעבודה בספטמבר, היו 8.1 נרשמים כדורשי עבודה - היחס השלילי ביותר מאז חודש מרץ.

נתון בעייתי נוסף הוא שיעור המפוטרים מכלל דורשי העבודה. אם בחודש מרץ הוא עמד על 7.4%, בספטמבר הוא טיפס לקצת יותר מ-10%, שהם כ-21 אלף איש.

בשירות התעסוקה מפרטים מה קרה ב-34 הערים הגדולות במדינה מבחינת מספר התושבים. בראש הטבלה ניצבות ביתר עלית, אילת ומודיעין עלית. הפגיעה בעיר הדרומית נגרמה בעיקר בגלל השבתת ענף התיירות בעיר, ושיעור דורשי העבודה בה זינק בספטמבר ב-16.6%. לגבי השתיים, האחרות מציינים מחברי הדוח כי "ייתכן כי הסיבה לשיעור הגבוה בערים הללו היא ביטול מסגרות חינוך בעקבות הסגר שני".

ערים נוספות שנפגעו קשה הן חולון, קריית גת, ראשון העין, חדרה, באר שבע, בת ים ובת-ים. בכולן חלה עלייה של 4.5% עד 5.3% במהלך ספטמבר. מנגד, בעיר רהט חלה העלייה הנמוכה ביותר בשיעור דורשי העבודה עלייה של 1.3%.

בנוסף, מפרטים בשירות התעסוקה גם מי הם בעלי המקצועות שנפגעו הכי קשה מהסגר. משלחי היד העיקריים שנפגעו מהסגר הנוכחי הם עובדי מכירות ושירותים, הכוללים עוזרים במכירה בחנויות, סייעים למורים ומלצרים. שיעור משלח יד זה עמד בחודש ספטמבר על 35.4% מכלל דורשי העבודה החדשים - גבוה יותר אפילו מאשר בגל הראשון בחודש מרץ. קבוצה נוספת שנפגעה קשה מהסגר השני היא מנהלים, ששיעורם עמד על 9.0% מבין דורשי העבודה החדשים. קטגוריה זו אף כוללת מנהלים מתחום המסחר, מנכ"לים, מנהלי מסעדות, מנהלי מכירות ושיווק וכו'.

הנפגעים העיקריים: צעירים ונשים

בשירות התעסוקה ערכו השוואה בין קבוצות הגיל שנפגעו בגל הראשון בחודש מרץ לבין הגל השני בספטמבר, ומצאו כי הפערים זניחים יחסית, מלבד קבוצת הגיל הצעירה שנפגעה קשה במיוחד.

שיעור הצעירים עד גיל 34 עלה בחודשים אלו מ-47.0% במרץ ל-49.5% בספטמבר, ועיקר העלייה התרחשה אצל קבוצת הגיל עד 24. לראשונה, יותר מחמישית מהנרשמים כדורשי עבודה הם בני פחות מ-24.

אינדיקציה נוספת לפגיעה היא שיעור החזרה לעבודה, שנמוך משמעותית בקרב צעירים. בקרב קבוצות הגיל המבוגרות עלה שיעור החזרה מ-44.2% בחודש אוגוסט ל-53.2% בספטמבר, בעוד שאצל קבוצות הגיל הצעירות שיעור החזרה לעבודה ירד מ-55.8% ל-46.8%. עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים כי גם מצבם של המבוגרים אינו מזהיר, וכי בניגוד לצעירים, פחות מבוגרים נרשמים לשירות. הם מציינים כי "ייתכן שזה נובע משיעורי חזרה נמוכים למעגל העבודה בין הסגרים, ומעלה חשש שהסיכוי שלהם לחזור לעבודה לאחר החזרה מהסגר הנוכחי נמוך יותר".

גם בפן המגדרי חלה הרעה במצב, והפערים בין הגברים לנשים מתרחבים. אחד המאפיינים של הגל הראשון היה השיעור הגבוה מאוד של נשים בקרב הנרשמים החדשים, במיוחד בחודש מרץ שבו שיעור הנשים בקרב הנרשמים החדשים עמד על 57.1%. כעת המצב קשה אף יותר. שיעור הנשים בקרב הנרשמים החדשים במהלך חודש ספטמבר עמד על 62.7% - לעומת 37.3% בקרב הגברים.

בשירות התעסוקה מסבירים את התרחבות הפערים. "אחת הסיבות לשיעור הגבוה במיוחד של הנשים היא מספר הנמוך של יוצאים לחל"ת בגל השני לעומת הגל הראשון". סיבה נוספת, היא השבתת הענפים שנשים עוסקות כמו מערכת החינוך ושירותים. ענפים אלו חזרו לפעילות מהר יחסית לאחר הסגר הראשון, וכעת חזרתן של נשים רבות יותר מותנת בקצב הסרת המגבלות על עליהם. עוד מציינים בשירות התעסוקה כי ייתכן שנשים רבות נשארות בבתים עם הילדים בהיעדר מסגרות עבורם, שעה שהגברים שומרים יותר על מקומות עבודתם.

החזרת העובדים למעגל אחרי הסגר

מחברי הניתוח מעריכים כי מרבית העובדים צפויים לחזור במהירות לשוק העבודה, אך אלו שיישארו בחוץ (פרט לאלו שיישארו תחת סגר) עלולים להיקלע לזמן ארוך מחוץ לשוק. איך בכל זאת ניתן לשלב אותם? לשירות העבודה מספר המלצות ועורכים הפרדה בין דורשי עבודה מהגל השני לבין דורשי עבודה מהגל הראשון:

בנוגע לדורשי עבודה חדשים, ממליצים בשירות התעסוקה לפעול מהר להחזרת כמה שיותר אנשים למעגל, מתוך הבנה שככל שאנשים נמצאים יותר זמן בחוץ כך קשה להם יותר לחזור בהמשך. לשם השוואה, בגל הראשון חזרו לעבודה כ-55% בתוך חודש וחצי מפתיחת הסגר, ובישרות התעסוקה ממליצים לפעול בכל הכוח כדי לוודא שגם הפעם יותר מ-50% יחזרו לעבודה עד סוף נובמבר. נקודה לאופטימיות היא שרבים מבין הנרשמים בגל הנוכחי חזרו פעם שנייה ולכן הסיכוי שיחזרו לעבודה גבוה יחסית.

ומה לגבי מאות אלפי דורשי העבודה שנמצאים מחוץ למעגל עוד מהסגר הראשון? בשירות התעסוקה מציינים כי "השמת דורשי עבודה אלו בעבודה, או הפנייתם לתוכניות צריכה לעמוד בראש סדר העדיפות בחודשים הבאים. אותם אנשים נמצאים מחוץ לשוק העבודה למעלה מ-7 חודשים עלולים להיקלע לקושי להשתלב בעבודה עם סיום תקופת האבטלה - רבים מהם עלולים להיכנס לתוך מעגל קצבאות ארוך טווח".

לשם כך, הם מציעים מספר מודלים שאינם מיושמים כעת. לשיטתם, הפתרון טמון במודלים המשלבים בין השמה להכשרה, כמו למשל "המודל הקנדי" או שמאפשר שיתוף משרה בין שני אנשים במקום להוציא אחד מהם לאבטלה. מודל אפשרי שדובר עליו רבות הוא "המודל הגרמני" שמאפשר גמישות תעסוקתית ושמירה על קשר ישיר בין העובד למעסיק.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "חשוב לשים לב לקבוצות ולמקומות שנפגעים במיוחד: עובדי הענפים שנסגרו לפני חודשים רבים וטרם נפתחו, מבוגרים המתקשים יותר לחזור לעבודה, נשים וצעירים הסובלים מתנודתיות גבוהה. כל אלה מחייבים התייחסות מתאימה שתסייע בשילובם בעבודה איכותית, במקביל להגדלת הגמישות התעסוקתית אשר הכרחית בתקופות של אי-ודאות. מודלים לעידוד תעסוקה ושימור עובדים כגון המודל הגרמני או הקנדי, יוכלו להועיל למשק שבו מספר המשרות מצומצם יחסית ומספר דורשי העבודה גבוה. בתוך כך, נדרש תכנון ארוך טווח לסיוע לכל דורשי העבודה שלא יצליחו לחזור לעבודה בתום הסגר הנוכחי, כאתגר לאומי עם השקעה ניכרת בעידוד תעסוקה, והצבת יעדים להעלאת רמת המיומנויות של כוח העבודה".

המספרים:

• לראשונה, יותר מחמישית מהנרשמים כדורשי עבודה הם בני פחות מ-24
• כמעט שני שלישים מדורשי העבודה הן נשים
• 111 אלף דורשי עבודה נרשמו בשבוע האחרון של ספטמבר
• 8 דורשי עבודה על כל אדם שחזר לעבודה בספטמבר