שביתת זום עכשיו - כדי להשמיע את קולם של ההורים והתלמידים

אלו לא המורים. אלו לא הגננות. זה לא המאבק שלנו. אנחנו לא רוצים לפגוע במעמד המורה או הגננת. לא רוצים להעליב את מי שעמל שעות ארוכות כדי לתת מענה חם ואוהב לילדים שלנו. כבר חודשים שמנסים לסובב את זה נגדנו, ליצור פה מלחמת הורים-מורים פוטוגנית. אין דבר שיותר מושך רייטינג והקלקות מאשר שתי קבוצות גדולות עמוסות, עייפות ומותשות שנכנסות למצב מגננה.

כל הורה שנתפס בקלקלתו וכתב מילה לא יפה, כל מורה שמתעקש שהוא עובד יותר קשה מכולם, מקבלים במה ואור הזרקורים מופנה אליהם בהנאה תוך חיכוך ידיים נרגש - הנה ראו את כפיות הטובה והאנוכיות. צאו לזירה.

אבל זה לא המאבק שלנו ואם נדבק באמת הפשוטה לא יצליחו לגרור אותנו לשם. כי אנחנו רוצים דבר פשוט, הגיוני ומתבקש. אנחנו רוצים שהמערכת תחשוב על הילדים. קודם כל ולפני הכול. לא צריך להיות פרופסור לחינוך כדי להבין שלמידה מרחוק צריכה להיות האפשרות האחרונה בהחלט בכל הנוגע לילדי הגנים ובתי הספר היסודיים. זאת צריכה להיות נקודת המוצא היחידה. בשבוע שעבר, משרד החינוך עדכן כי הוא יפסיק את לימודי הקריאה לכיתות א' כי זה "לא ריאלי". הם צודקים כמובן. שום דבר ממה שקורה עכשיו הוא "לא ריאלי". אך מעל לטובת ילדינו, מעל לאחריות ללימוד הקריאה והכתיבה שלהם, ניצבת יציבה כמו סלע איתן - מערכת החופשות של מערכת החינוך. איפה השכל הישר?

הסגר, עבור מערכת החינוך בבתי הספר היסודיים הוארך בשבועיים. אבל לא נהיה בסגר כל השנה, בטח לא השכבות הנמוכות. בואו נהיה גמישים. ישנם 76 ימי חופש בשנה. מדוע לא להכריז על חופשה של שבוע-שבועיים לגנים וליסודיים ולהחזיר אותה בהמשך. אם הסגר יתארך עוד אפשר לחשוב על פתרון של לימודים בחצי מהשבוע והחזרת שאר הימים בהמשך. ויש עוד שלל פתרונות יצירתיים.

בינתיים, קולנו, קולם של ההורים, קולם של הילדים לא נשמע. הסתדרות המורים כבר מספר חודשים לא מוכנה להתפשר על דבר ודואגת היטב כי כל ביקורת עניינית כלפיה תפורש ככפיות טובה כלפי המורים - וכך מסיטה במהירות את הדיון בצורה נבזית לוויכוחי סרק מתישים.

במשרד החינוך ויתרו עלינו. שר החינוך יואב גלנט נכווה היטב בסגר הראשון כאשר הסכם מפולפל שדרש שוויון מוחלט בין הגננות למורי היסודי והחטיבה ולמורי התיכון הוביל לכך שלא הוחזרו שום ימים לאף קבוצה. כך גננות נאלצו להיפרד מן הילדים בסוף יוני במבוכה לאחר שכמעט ולא עבדו שישה שבועות. חברי הכנסת, במקום לייצג את הציבור המיואש הענק של הורים ותלמידים, בוחרים לעצמם קרבות פחות מאיימים. אף אחד מהם לא מעז לצאת נגד יפה בן דוד הכוחנית.

גם בתקשורת, שתיקה רועמת לגבי הסוגיה. בשבוע האחרון התראיינה יפה בן דוד לפחות בשלושה גופי תקשורת, שאלת החופשות אפילו לא עלתה על הפרק.

אנחנו חייבים להשמיע את קולנו - שביתה עכשיו.

לא ניכנס לזום, ולא נשתתף בפעילויות במשך יום אחד. נודיע למורה בנימוס שהמערכת אדישה כלפינו. שזו הדרך היחידה שלנו לעורר זעקה מבלי להתלהם ומבלי להתייאש.

אני קוראת לראשי מערכת החינוך, אנא, הכריזו על הימים הבאים כימי חופש לבתי הספר היסודיים. החזירו אותם בהמשך השנה. הילדים שלנו כבר צברו פערים בשנה שעברה, בואו ננסה לצמצם אותם. הלמידה מרחוק השתפרה מאוד זה נכון, אבל לעולם למידה מרחוק לא תחליף למידה פרונטלית, לא תחליף פעילויות כיתתיות, מפגשים חברתיים. את השבועיים הללו ינצלו המורים למנוחה, לצבירת כוחות לקראת החזרה ללימודים. תנו להנהלה להתכונן היטב לחזרה ללימודים בטוחים, בהם הילדים פוגשים מספר מצומצם של אנשי צוות שפוגשים מספר מצומצם של ילדים.

שביתה עכשיו נגד משרד החינוך, נגד הסתדרות המורים. בעד המורים, בעד התלמידים. בעד השכל הישר. 

הכותבת היא סגנית עורך של כתב העת 'השילוח' ואם לשלושה