נכדו של הבאבא סאלי, הרב יקותיאל אבוחצירא, ישלם מס בהיקף כ-5 מיליון שקל לרשות המסים בגין אי-תשלום מס על הכנסות שנצברו בחצר הרב במשך כ-6 שנים - כך קבע היום (א') בית המשפט העליון, שדחה את ערעורו של הרב על פסק דינו של ביהמ"ש המשפט המחוזי שחייב אותו לשלם שומות שהוציאה רשות המסים לפיהן במשך מספר שנים בהן לא שילם מס יצאו הוא ובני משפחתו 141 פעם לחו"ל על חשבון "מארחיהם" בחו"ל ורכשו נדל"ן בהיקף של כ-9.2 מיליון שקל במימון של "נדבנים".
על-פי השומות, הכספים הגיעו אל הרב בין היתר באמצעות העברות מחשבונו של איש עסקים תושב צרפת, העברות כספים מקבלן דירות באשדוד, העברות כספים מעמותות והעברת נכסים כתשלום לייעוץ שניתן על-ידו .
השאלה שעמדה בבסיס הערעור שהגיע אל ביהמ"ש העליון היתה האם יש לראות בכספים ונכסים אותם קיבל הרב יקותיאל אבוחצירא, במישרין או על ידי מימון פעולות שונות, לאורך השנים כהכנסה חייבת במס?
השופטים מני מזוז, ג'ורג' קרא ויעל וילנר, מביהמ"ש העליון קיבלו את עמדת רשות המסים וקבע כי "צדק פקיד השומה כאשר ראה בהכנסות המערער ששימשו אותו לצרכים האישיים שלו ושל בני משפחתו, להבדיל מכספים שיועדו לצורכי הקהילה, כהכנסות ממשלח יד, או כהכנסות ממקור אחר, החייבות במס".
יקותיאל אבוחצירא הנו רב מקובל מוכר, נצר לשושלת הרבנים הידועה מבית אבוחצירא, ונכדו של הרב ישראל אבוחצירא ז"ל (אשר נודע בכינויו הבאבא סאלי). הרב אבוחצירא עומד בראש "חצר" בעיר אשדוד, ומקיים פעילות אל מול מאמיניו בארץ ובחו"ל.
לפני מספר שנים הציבה לה רשות המסים כיעד לגביית מס ראשי חצרות רבנים שונים. המחלוקות עם רשות המסים סבבו סביב השאלה האם תרומות שמקבלים רבנים חייבות במס וכן בנוגע למכירת קמיעות, תשמישי קדושה וברכות על-ידי רבנים ועוזריהם למאמינים. לטענת רשות המסים, מדובר בהכנסה בעקבות מתן שירותי דת, אך הרבנים התעקשו שוב-ושוב כי מדובר ב"תרומות".
גם הרב יקותיאל אבוחצירא נקלע למחלוקת מול רשות המסים, ולאחר דיוני שומה, ביולי 2013 הוציא פקיד השומה (היחידה הארצית לשומה ברשות המסים) הוציא פקיד השומה לרב שומה לפי מיטב שפיטה לשנות המס 2009-2003, בה יוחסה לרב ולבני משפחתו תוספת הכנסה בסך של כ-13.8 מיליון שקל מהפקדות כספים לחשבונות הבנק של המערער ואשתו בסך כולל של כ-3.245 מיליון שקל; נכסי נדל"ן שנרכשו על שם המערער ועל שם בני משפחתו - סך הכל 14 נכסים בשווי כולל של כ-9.2 מיליון שקל; 141 נסיעות לחו"ל של הרב ובני משפחתו שמומנו על ידי אחרים בעלות כוללת של כ-1.25 מיליון שקל; וכלי רכב שנרכשו במימון אחרים עבור המערער ומשפחתו בשווי כולל של כ-140 אלף שקל.
כל זאת, כאשר בכל אותה תקופה הרב לא דיווח על הכנסה כלשהיא, לא הגיש דו"חות ולא ניהל ספרים כדין למעקב אחר הכנסותיו. רק בעקבות דרישה של פקיד השומה הגיש המערער דו"חות לשנים הנדונות (2009-2003), בהם הצהיר כי לא היו לו הכנסות חייבות במס.
בסיכומו של דבר הפחית בית המשפט מהשומה המקורית בסך כ-13.8 מיליון שקל, תקבולים לגביהם הוכח כי נועדו לפירעון הלוואות שניתנו לעמותה ולבניית בית כנסת; כספים שהתקבלו באירועים משפחתיים בהיקף המשקף מתנות "רגילות"; כספים שהוכח לגביהם כי הועברו ממחותניו של הרב לצורך רכישת דירות עבור ילדי הרב; כספים לגביהם הוכח כי התקבלו כירושה מעיזבון אביו של הרב; וכספים שנכללו בשומה המקורית כתוצאה מטעות בחישוב הפקדות. סך הכל הופחת מהשומה סכום של כ- 9 מיליון שקל (כשני שלישים מהשומה), והשומה הועמדה לאחר ההפחתות על סך של 4.66 מיליון שקל, שישולמו בתוספת הריביות הנדרשות עד התשלום בפועל.
הרב אבוחצירא ערער לבית המשפט המחוזי על שומות אלה וטען, בין היתר, כי הוא אינו נותן שירותי דת ואינו מפיק הכנסות בהילולות או באירועים או בכל דרך אחרת. עוד הוא טען כי אין בביתו קבלת קהל, ואין מנגנון לקביעת תעריפים או שעות ביקור. לטענתו, הוא לא ייעץ למאמיניו לרכוש דירות מקבלנים, אין לו קשר עסקי עם חברות קבלניות, והוא אינו נותן ייעוץ עסקי.
הרב דחה את הטענה כאילו עצם נוכחותו באירועים מהווה שירות דת. לטענתו, כספים שניתנו לו הן מתנות שניתנו כמחווה של "הבעת תודה במישור הרגשי" על רקע אישי, חברי ואמוני וללא כל מתן שירות או תמורה, ואין לחייבן במס. באשר לגידול בהונו, טען המערער כי מדובר בכספי ירושה ובמתנות בסכומים ניכרים שהתקבלו לרגל חתונות ילדיו, ובין היתר שימשו המתנות לרכישת דירות לילדיו .
רשות המסים טענה מנגד כי הרב הוא בעל עסק, ויש לו משלח-יד במסגרתו הוא נותן לקהל מאמיניו שירותי דת הכוללים, בין היתר ברכות, עצות, השתתפות באירועים וכו'.
בפברואר אשתקד דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את ערעור המס שהגישו הרב יקותיאל אבוחצירא וילדיו. השופט מגן דחה את טענת הרב כי מדובר במתנות ותרומות שקיבל, וקבע בין היתר כי: "לא כן מתנות, תרומות וכיוצא באילו הניתנות בשל מהותו של מקבלן. בעל תפקיד (או מוסד) המקבל מתנות ותרומות, אשר אלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של מקבלן, יכול ואין עוד מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמיים, ספונטנית. תפקידו או תוארו, מעמדו או המוניטין האישי האחוז בו הם הנכס מפיק התשואה ".
השופט אלטוביה הוסיף כי "מה שמכונה מחוץ לעולם המס 'מתנה', חדלה מהיות כזו בראי דיני המס בידי מקבלה אם ניתנה כאמור. בראי דין המס, תוארו, מעמדו ותפקידו של מקבל המתנות הם משלח-ידו או עסקו, והמתנות הן הכנסה חייבת בידיו, כשהמקור, 'הנכס' שלה, הוא אותו תואר, תפקיד, מוניטין, מעמד - בין אם בנוסף למתנות ותרומות מופקת הכנסה מעסק או שכר ובין אם לאו. די בכך כי המתת ניתן בשל מעמדו, תוארו, גם אם ניתן שלא לשם קבלת תמורה ישירה, הרי שהמתת הוא תשואה על הונו האנושי, תכונותיו, שמו, תוארו או תפקידו" .
על החלטה זו ערערו הרב אבוחצירא לביהמ"ש העליון, וזה דחה היום את ערעורו.
השופט מני מזוז, שכתב את ההכרעה, ציין כי "בנסיבות המקרה הנדון יש לראות בתקבולים שקיבל הרב אבוחצירא, ואשר שימשו לכלכלת הרב ובני ביתו ולשימושם האישי - להבדיל מתקבולים לצרכי הקהילה - כהכנסה חייבת במס. המדובר בזרם תקבולים קבוע ומתמשך, בהיקף משמעותי, ממקור קבוע ויציב, המתקבלים נוכח תפקידו, מעמדו ופעילותו של המערער בקרב קהל מאמיניו. ולפיכך צדק בית המשפט המחוזי במסקנתו לפיה יש לראות בתקבולים אלה כהכנסה חייבת במס לפי הוראות סעיף 2 לפקודה. מסקנה זו מתחייבת לדעתי ממהות פעילותו של הרב אבוחצירא וממאפייניה, כמו גם מהוראות הפקודה ותכליתן, כפי שפורשו בפסיקה ענפה של בית משפט זה".
עוד קבע מזוז, כי נוכח המאפיינים ואמות המידה שנקבעו בפסיקה באשר למונח "משלח יד", עולה בבירור כי לצרכי מס הכנסה יש להתייחס לפעילותו ועיסוקו של הרב אבוחצירא כ"משלח יד", וכתוצאה מכך - להכנסות שהוא מפיק באופן קבוע מפעילותו זו כהכנסה ממשלח יד החבה במס. "המדובר בעיסוק עצמאי, לאורך זמן, המביא לידי ביטוי את כישוריו וסגולותיו האישיות של העוסק, ואשר מניב לעוסק תקבולים שמקורם בשימוש באותם כישורים וסגולות לצורך הפקת ההכנסה. וכפי שנקבע, אין הכרח להוכיח כי מקורה של הכנסה מסוימת הוא במתן שירות ספציפי מוגדר, או כי התמורה נקבעה מראש והוסדרה בצורה פורמלית מחייבת. כל אלה מתקיימים בפעילותו של המערער, ועל כן הכנסותיו הן בגדר הכנסות ממשלח יד החייבות במס", קבע מזוז.
מס על חופות, "הילולות" ו"תיקונים"
ב-2015 חשף "גלובס" כי רשות המסים - אז בראשות אשר - התחילה למסות רבנים על התשלומים המוענקים להם בשל שירותי דת שהם מעניקים. מספר חודשים לאחר מכן פורסם החוזר הרשמי של רשות המסים, שבמסגרתו נקבע כי יוחל מיסוי על התקבולים בגין שירותים הניתנים על-ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובד"צים, ובין היתר על עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות .
התיקים נגד הרבנים לא איחרו להגיע. בין היתר נפתח תיק מס נגג הרב יקותיאל אבוחצירא (שהסתיים היום), ונגד אחד מאחיו, מקובל ידוע אף הוא, רבי דוד אבוחצירא (בתיק שהסתיים בפשרה) .
במקרה אחר הוציאה רשות המסים שומה לבנו של הרב עובדיה יוסף המנוח, הרב משה יוסף, לתשלום מס בסך 19 מיליון שקל בשל תנועות בהיקף מיליוני שקלים שנרשמו בחשבונות הבנק שלו. בעבר הרחוק יותר הגיעה רשות המסים עם דרישות מס גם אל רבי ברוך אבוחצירא, המכונה "הבאבא ברוך", אחד המקובלים הגדולים והמוכרים בישראל, שהוא בנו ויורש חצרו של "הבאבא סאלי" מנתיבות .
לכל אלה הצטרפה גם מחלוקת מס של רשות המסים עם הרב איפרגן, "הרנטגן", שקיבל מהרשות שומות מס בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, בגין הכנסותיו משירותי הדת שנתן .
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
