שיטת תשלומי הארנונה מגדילה את הפערים החברתיים בישראל

לאחרונה, ערב ישיבתה הדרמטית של הממשלה בנוגע לסגר השני, הגישו מומחי ארגון ה-OECD לצמרת הכלכלית את הדוח הכלכלי הדו-שנתי לרגל עשור להצטרפותה של מדינת ישראל לארגון. בדוח המקיף, המכיל 139 עמודים, ממליצים הכותבים בין השאר, על רפורמה בשלטון המקומי הישראלי ובמערכת המיסוי שלו.

עוד נכתב בדוח כי הארנונה, המהווה את ההכנסה העיקרית של הרשויות המקומיות, תורמת לשונות הרבה בין הרשויות ביכולתן לספק שירות נאות לתושביהן, עקב ההבדלים החדים בין התקבולים מארנונה למגורים לעומת ארנונה שאינה למגורים (לתעסוקה, למסחר, לתעשייה ועוד). כתוצאה מהבדלים אלו גדלים באופן משמעותי הפערים החברתיים בישראל ומתעצם המרחק בין המרכז לפריפריה, בין ישובים המשופעים באזורי תעסוקה ומסחר לבין אלו העניים (תרתי משמע) בהן.

אחת ההמלצות של כותבי הדוח היא לצמצם את הפער בתקבולים בין ארנונה למגורים לארנונה שאינה למגורים ולשנות את שיטת החיוב הקיימת כיום על בסיס שטח לשיטה המתבססת על ערכי הנכסים.

במסגרת תפקידי האחרון כסמנכ"ל במטה הדיור הלאומי שבמשרד האוצר, נתקלתי חדשות לבקרים בהשלכות של פערים אלו במהלך שיחות רבות אותן ניהלתי עם ראשי הערים במטרה לפעול לפתרון משבר הדיור.

חלק מראשי הערים נרתמו מיד והיו שותפים מלאים לארגז הכלים שהפעיל שר האוצר הקודם, משה כחלון. הם האמינו שהמשבר אכן אמיתי ופעלו בכלים העומדים לרשותם על מנת לסייע למהלכים שקידמנו, אם באמצעות חתימה על עשרות הסכמי גג ואם באמצעות קידום היתרי בנייה (בישראל על פי החוק ראש הרשות הוא גם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה).

יחד עם זאת חלק אחר מראשי הערים, והתופעה התגברה ביתר שאת לאחר הבחירות המוניציפליות האחרונות, התנגדו להרחבת יישובם בתואנה כי התושבים החדשים הם "גירעוניים" ויהוו מעמסה משמעותית על תקציב הרשות. ראש עיר אחד הגדיל לעשות ואמר לי בחצי קריצה שהגזבר לא מאשר לו לחתום על היתרי הבנייה.

בקרב המתנגדים היו שהתעקשו קודם כל לתכנן ולהקים אזורי תעסוקה על מנת להעשיר את קופת הרשות לפני שייבנו מתחמי מגורים נוספים. יחד עם זאת חשוב לזכור, שעוד טרם משבר הקורונה, שררה אינפלציה תכנונית של אזורי תעסוקה. הדבר נכון היום שבעתיים כתוצאה מהשלכות הנגיף על שוק התעסוקה.

הממשלה כבר הקימה צוות לתמרוץ בנייה למגורים

יש לציין שהמלצות ה-OECD לא התקבלו בישראל בהפתעה גמורה, ממשלת ישראל נדרשה לסוגיה בעבר ואף הקימה צוות לתמרוץ רשויות מקומיות לבנייה למגורים. את הצוות הוביל וריכז משרד ראש הממשלה באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה והייתי חבר בו לצד נציגים ממשרדי ממשלה רלוונטיים נוספים.

הצוות בדק לעומק את המצב הקיים בישראל, סקר את שיטת המס המוניציפלי במדינות אחרות בעולם ואף התייעץ עם הציבור במסגרת קול קורא אך לצערי הרב המלאכה טרם הושלמה.

לעניות דעתי, דווקא כיום רצוי לחולל שידוד מערכות אמיתי ביחסים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי ולפעול לרפורמה כלכלית בפעילות הרשויות המוניציפליות.

ראשית, יש לתקן את העיוות הקיים כיום בפער בין תקבולי ארנונה למגורים לארנונה שאינה למגורים באמצעות גיבוש מודלים לחלוקת הכנסות של אזורי תעסוקה. תקבולי הארנונה מאזורים אלו יחולקו לרשויות המוניציפליות השונות לפי קריטריונים אחידים. לשם כך יש להקים קרנות ייעודיות הן ברמה האזורית והן ברמה הארצית על מנת שיוכלו לחלק את תקבולים מאזורי התעסוקה לפי תבחינים ברורים ולא רק על בסיס שיוך גאוגרפי. 

הכותב הוא סמנכ"ל מטה הדיור הלאומי לשעבר