השקל רושם שיא מול סל המטבעות, ברמה של 78.1 נקודות, כשבחודש האחרון חזר המטבע הישראלי למעמדו כאחד המטבעות החזקים בעולם, מה שמהווה חדשות פחות טובות ליצואנים בהם חברות ההייטק.
"הידרדרות שער החליפין מאיימת על מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. הנחיתות בשער המטבע מעודד חברות הייטק לצאת החוצה", אמר יוסי פריימן מנכ"ל פריקו בשיחה עם "גלובס". "בנק ישראל שינה לאחרונה את סל המטבעות והבדיל בין מטבעות ייצוא למטבעות ייבוא, ושינה את המשקל של כל אחד מהם. לדוגמא, משקל הדולר שהיה 24% הועלה ל-38%, כך שהמשקל של הדולר כאשר הוא יורד מול השקל לוחץ עוד יותר את סל המטבעות מטה, והשערים הנמוכים פוגעים ביצואני הסחר ובעיקר בחברות ההייטק".
"בנק ישראל נתן לדולר להידרדר למטה לכן היציג שנקבע היום של 3.3780 שקלים לדולר גרר את סל המטבעות לשער נמוך. זהו מהלך שבנק ישראל לא רצה לעשות לאחרונה. ברגע שהשער שקל דולר שקל יורד למטה, והדולר מתחזק בעולם זה בהחלט פוגע בו", הוסיף פריימן.
כלכלני מיטב דש מציינים בסקירתם השבועית כי "השקל חזר בחודש האחרון למעמדו כאחד המטבעות החזקים בעולם, למרות שבחודשים האחרונים המשקיעים המוסדיים הגדילו בחדות את חשיפתם לנכסים זרים. הטלטלה שחוו המוסדיים בחודש מרץ, כשנאלצו לגייס במהירות בטחונות נגד החוזים על המניות בחו"ל, לא הרתיעה אותם מלהגדיל חשיפה גם באמצעות החוזים אחרי המשבר.
"חשיפה זו גדלה בין חודש ינואר לאוגוסט ב-18% (קרוב ל-6 מיליארד דולר), כאשר החשיפה הישירה עלתה בכ-16% (כ-20 מיליארד דולר). לאחר שחשיפת המוסדיים למט"ח בנטרול הגנות ירדה בשנה שקדמה למשבר, היא שוב הגיעה לשיא בחודשים האחרונים ברמה של כ-20%, למרות הוזלת עלויות גידור", כתבו במיטב דש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
