שוטרי דובאי לא אוהבים צלמים: זה מה שיקרה אם תתעדו מעצר באמירויות

צילום התנהגות השוטרים בציבור בעת פיזור הפגנות, מעצרים ועוד הוא תופעה עולמית, אך בדובאי פחות אוהבים את זה. בית משפט השלום בנסיכות גזר שלושה חודשי מאסר על אשה בת 32 שצילמה את השוטרים בעת שעצרו אותה ברחוב.

לפי הדיווחים בתקשורת המקומית, האשה, מאחת ממדינות ערב (כנראה לבנון - לא מפורט בדיוק) בעלת אשרת שהייה לצרכי עבודה, התעמתה עם שוטרת ברחוב וכשזו ניסתה לעצור אותה, התנגדה בכוח ובמהלך המעצר שלפה את הטלפון הנייד וצילמה את פניה של השוטרת, ואחר כך את פנים בית המעצרים, תוך שהיא מאיימת לשלוח את התמונות למשפחתה שבצרפת ולהפיץ אותן ברשתות החברתיות לביוש (שיימינג). השופטים קבעו כי המעשים מהווים חדירה לפרטיותה של השוטרת וכן עוברים על כללי איסור צילום מתקנים ממשלתיים מבפנים.

השוטרת העידה כי מצלמת הטלפון ממש נתחבה אל מול פניה וכי היא הרגישה מאויימת. השופטים קבעו עוד כי לאחר שלושת חודשי המאסר, האישה תגורש מהמדינה.

האירוע משקף ולו חלקית את מעמדה של המשטרה בדובאי ובאמירויות ככלל. לפי איש עסקים אמריקאי-ישראלי שגר בדובאי למשך שלוש שנים, השוטרים אדיבים מאוד, בוודאי ככל שמדובר באזרחים זרים. הם מדברים אנגלית ולעיתים גם שפות אחרות, הם מצוידים היטב, וכלי הרכב שלהם חדישים ולעיתים מנקרי עיניים.

אבל מנגד, לדבריו השוטרים קשוחים למדי ככל שמדובר בהיתקלויות עימם, ואסור להגיע לעימות של ממש עם שוטר, בוודאי שלא עם קצין משטרה. אלה יודעים להיות קשוחים במיוחד ואף שאין דיווחים כמעט בתקשורת, יש סיפורים על אלימות משטרתית, בעיקר כלפי עבריינים מקרב אוכלוסיית העובדים הזרים. זכויות המעצר נשמרות בהתאם למעמד - אזרח מקומי ממשפחה מכובדת יזכה לתנאי לוקסוס, היחס לעובד זר ממעמד הצווארון הכחול יהיה שונה לגמרי.

אם חוזרים לסוגיית ההפגנות, המשטרה המקומית לא סובלנית לכאלה ככל שאינן מתואמות ומותרות. היא מחזיקה כוח מיוחד שנועד למקרים כאלה (מעין יס"מ). לא שיש הרבה הפגנות כאלה.

על אף ששנת 2019 הוכרזה כשנת הסובלנות באיחוד האמירויות, לא כולם יסכימו עם זה. הדוח השנתי של ארגון Human Rights Watch העלה טענות כי השלטונות לא גילו סובלנות כלפי מחאות. כך למשל, פעיל זכויות אדם מוכר במדינה נשלח לעשר שנות מאסר. פעילים מחאה נגד השלטונות, מעוכבים במדינה ולא נותנים להם לעזוב.

הדוח ציין גם הפרות של זכויות העובדים הזרים במדינה, שחלקם עלולים לספוג עונש מאסר מתמשך או קנסות כספיים כבדים אם הם יעזבו את המעסיק שלהם ללא רשות שלו. הסיבה לכך היא שכל עובד זר שמקבל אישור להיכנס למדינה חייב להיות משויך למעסיק.

למרות שרשמית לא דווח על הוצאות להורג באיחוד האמירויות, בתי המשפט במדינה עדיין מענישים בגזר דין מוות, בעיקר במקרים של זרים שביצעו פשעים אלימים.

ארגון זכויות האדם "אמנסטי" דיווח לאחרונה כי הקורונה החמירה את מצבם של העובדים הזרים באיחוד האמירויות. תשלום המשכורות של חלק מהעובדים נדחה, חלקם מפוטרים באופן לא חוקי ובכללי הם חיים בתנאים צפופים ולא דואגים להם לטיפול רפואי נאות. הממשלה הכחישה את הטענות.