"לנשים מהחברה החרדית יש מיתוג של מי שרוצות לחזור לילדים מוקדם. גילינו שזה הפוך"

משה פרידמן, מייסד ומנכ"ל ארגון קמא-טק לשילוב חרדים בהייטק, לא ציפה לכזאת הצלחה. פרידמן פרסם בחודש מרץ הודעה על פתיחת קורס ראשון מסוגו לדאטה אנליטיקס, ניתוח נתונים, לנשים חרדיות ובתוך ימים מצא עצמו מוצף בפניות ממועמדות רלוונטיות. "לא עשיתי ממש שיווק לקורס, רק שמתי מודעה בפייסבוק ושלחתי לכמה אנשים בווטסאפ, אבל המידע עבר מפה לאוזן", מספר פרידמן. "הגענו מהר מאוד ל-300 נרשמות, שכולן נשים שכבר יש להן הכשרה טכנולוגית ועובדות בהייטק. בשלב הזה עצרנו את ההרשמה, כי ידענו שזה קורס פיילוט ואנחנו רוצים לעשות משהו קטן יחסית. אם היינו ממשיכים, יכולנו להגיע גם ל-3,000 נרשמות. הבנו שנגענו כאן במשהו גדול שנמצא מתחת לפני האדמה".

 משה פרידמן / צילום: איל יצהר, גלובס

המשהו הגדול שקורס דאטה אנליטיקס נגע בו הוא רצונן של נשים חרדיות, שכבר עובדות בהייטק או לפחות בסביבתו, לשדרג את מעמדן בתעשייה. נשים הן בדרך כלל המפרנסות העיקריות במשקי בית בחברה החרדית ויותר ויותר מהן השתלבו בשנים האחרונות בהייטק. לפי דוח שפרסמה קמא-טק בשיתוף עם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ביולי האחרון, מספר הנשים החרדיות המועסקות בתעשייה זינק ב-86% בתוך ארבע שנים בלבד.

אלא שעל אף ההצלחה לכאורה בהשתלבות בתעשייה, בחברה החרדית עדיין לא נהנים מהשכר הגבוה שהתחום מציע לעובדיו. לפי נתוני רשות המסים, נכון ל-2017 השכר הממוצע של עובד חרדי בתעשיית ההייטק עומד על 10,830 שקל, לעומת 22,479 שקל לעובד לא חרדי. פער ניכר קיים אפילו כשמשווים את השכר רק של עובדים בעלי תואר, כאשר חרדי עם תואר אקדמי ישתכר 25,928 שקל בממוצע בהייטק לעומת 34,689 שקל לעובד לא חרדי.

מאחורי פערי השכר עומדים גורמים שונים. עובדים מהחברה החרדית, ובייחוד עובדות, מגיעים להייטק ללא שירות צבאי, שפותח לא פעם את דלתות הכניסה לתעשייה לבוגרי יחידות טכנולוגיות. גם ההשכלה איתה מגיעות עובדות מהחברה החרדית להייטק, כמו לימודי הנדסאית תוכנה בסמינרים חרדים או לימודים במכללה חרדית ובאוניברסיטה הפתוחה, נחשבת לנחותה בהשוואה לרקע האקדמי של עובדים אחרים. על כל זה אפשר להוסיף גם אפליה לרעה. "אפילו בעל תואר שני במדעי המחשב מהחברה החרדית יתקשה להתקבל לעבודה טובה", אומר פרידמן.

שילוב הגורמים הללו משאיר עובדים מהחברה החרדית, או אם לדייק בעיקר עובדות, המועסקות בהייטק במה שפרידמן מכנה השוליים הנמוכים של התעשייה. מטרת קורס דאטה אנליטיקס היתה לתת לתלמידות שדרוג מקצועי שיאפשר להן להתקבל לחברות ההייטק הנחשבות כעובדות מן המניין. לאחר סדרת מבחנים ומיונים, נבחרו מבין המועמדות הרבות בסופו של דבר 22 סטודנטיות חרדיות שנכנסו לקורס. הקורס הועבר על ידי קמא-טק, כשהתוכנית המקצועית שלו נכתבה על ידי אנשי מרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק ישראל. בקורס הופיעו גם מרצים אורחים מחברות כמו פייבר, וויקס ואפספלייר.

"זה היה מדהים לראות כמה נשים חרדיות רוצות לפרוץ קדימה, לתפקידים יותר טובים, ושהן מוכנות לעבוד קשה בשביל זה", אומר פרידמן. "לנשים חרדיות בהייטק יש לעיתים מיתוג שלילי, של מי שבאות למשרה חלקית, רוצות לחזור לילדים בשלוש בצהריים ולא יפתחו אף פעם מחשב בבית. בקורס גילינו מצב הפוך וכל המרצים שהבאנו מהתעשייה התרשמו מהצמא והתשוקה של הסטודנטיות ללמוד. חלק מהתלמידות כבר נמצאות בתהליכי קבלה מתקדמים לחברות מובילות בארץ. נראה שהן רק חיכו שיפתחו להן את השער". בעקבות ההצלחה, קמא-טק כבר פתחה קורס מקביל לדאטה אנליטיקס לגברים מהחברה החרדית, שנמצא בימים אלו בעיצומו.

לימודים שבוע לאחר הלידה

מלבד המוטיבציה הגבוהה של הסטודנטיות, היתה כנראה עוד סיבה שהקפיצה את הביקוש לקורס - הקורונה. בשל המגפה כל השיעורים בקורס, כולל המבחנים, התקיימו דרך הזום. מה שיכול היה להיחשב כחיסרון, נתן בפועל לחלק מהתלמידות הזדמנות להשתתף בלימודים. לאה (27), נשואה+3, היא אחת מהן. היא למדה תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני במידענות באוניברסיטה בצרפת לפני שעלתה לארץ עם בעלה, שלומד כיום בישיבה ובמקביל משלים תואר בהנדסת תעשייה וניהול. בישראל היא עבדה עד היום כמידענית בחברות הייטק. "אבל אף פעם לא הייתי הייטקיסטית", היא מבהירה בשיחת זום.

"כבר בזמן הלימודים ראיתי שמידענות קרובה מאוד לתחום של מידענות נתונים ולא חסר לי הרבה כדי להתפתח לתחום הזה", היא מספרת. "התעניינתי בקורסים בתחום, אבל אני גרה בגבעת זאב וכל הקורסים שראיתי היו במרכז, שזה פחות התאים. כשפרצה הקורונה, הבנתי שיש לי הזדמנות לקחת קורס מקוון. לקורס של קמא-טק הגעתי לא בגלל שזה קורס רק לחרדיות, אלא בגלל שראיתי שהמרצים בקורס מגיעים ממש מהתעשייה ולא מהאקדמיה. זה עזר שהלימודים בקמא-טק היו בערב, במיוחד בזמן הקורונה כשהילדים בבית ובבקרים הם משתגעים".

כיום לאה נמצאת בתהליך קבלה למספר חברות הייטק, כאשר חלק מחברותיה לקורס כבר התקבלו לעבודה. "היתה אצלנו בחורה שילדה חודש אחרי תחילת הקורס ותוך שבוע-שבועיים כבר חזרה ללימודים. היום היא כבר נכנסה לחברה", היא מספרת. מלבד החומר המקצועי שקיבלה, לאה אומרת שהקורס עזר לה להפיג חלק מהחששות בנוגע לתהליך הקבלה לעבודה בהייטק. "בעבר היו לי חששות שברגע שיראו מישהי כמוני עם כיסוי ראש, ישר לא ירצו להעסיק אותי, כי יחשבו שאני מתכוונת מיד לצאת לחופשת לידה", היא מודה. "אבל בקורס דיברנו עם מנהלים ואנשי משאבי אנוש בחברות הייטק. הם הסבירו שאפילו אם אישה בהיריון, זאת לא סיבה שלא לקבל אותה לעבודה. גם הם ראו שנשים חרדיות רוצות ומוכנות לעבוד בהייטק והן לא פחות בעלות מוטיבציה מנשים לא חרדיות".

"לתת ביטחון להיות משתתפים"

שירה (23), נשואה+1, מאזור ירושלים, סיימה תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב. בסיום הלימודים היא עבדה באגף מערכות מידע במשרד ממשלתי ובמעבדה בתחום הרפואי. אחרי שילדה ויצאה לחופשת לידה, שירה החליטה שהגיע הזמן להשתדרג מקצועית. עם תינוק בן ארבעה חודשים, גם לה סייעה העובדה שהלימודים היו מקוונים.

"רציתי להתמקצע בתחום של דאטה אנליסט. זה אמנם משהו שלמדתי בתואר, אבל יש הבדל בין לעשות קורס אקדמי לבין להתעסק רק בזה במשך מספר חודשים", אומרת שירה. "מבחינתי, חופשת הלידה היתה הזדמנות וגם הקורונה היתה הזדמנות, כי יותר נוח ללמוד מהבית דרך הזום בשעות הערב. זה נותן גמישות כי אפשר לכבות את המצלמה לפעמים ואפשר לחזור ולצפות בשיעורים מוקלטים. למרות זאת אני לא הייתי שוללת גם קורס פרונטלי".

שירה אומרת שהתרשמה לחיוב מחברותיה לקורס. "הרמה היתה טובה מאוד. היו בקורס נשים בנות 40, אמהות לשבעה ילדים, בעלות רזומה סופר מכובד ומאוד חרוצות", היא אומרת. מבחינתה, החיבור לתעשייה היה הדבר החשוב ביותר. "בקורס קיבלנו תרגילים עם מאגרי נתוניים אמיתיים והבנו איך לעבוד באמת. עבדו איתנו על פיתוח חשיבה עסקית וחיבור לצורך העסקי של החברה. אלו דברים שחסרים באקדמיה".

כמו לאה, גם שירה אומרת שהיא מודעת לשינויים שתצטרך לעשות כדי למצוא עבודה טובה בהייטק. "המטרה שלי היא להתמקצע בתור אנליסטית. הייתי מעדיפה כמובן לעבוד בירושלים, אבל ההיצע שם נמוך ובעולם האנליזה אין כמעט עבודה באזור. אני גרה קרוב לכביש 433 ואני נוהגת, לכן גם מוכנה להתרחק מירושלים", היא אומרת.

אהרון פרייז'ר, מנהל צוות ניתוח נתונים בפייסבוק ישראל, עלה מארה"ב בשנות ה-30 לחייו והתיישב בגוש עציון. בארה"ב הוא למד מדעי המחשב, אבל כשהגיע לארץ, לא מצא עבודה בתחום ופנה לתואר שני בבריאות הציבור. דווקא אחרי התואר הזה, הוא התגלגל להייטק כמדען נתונים. "מכיוון שחלק גדול מהצוות שלי עשה כמוני הסבה מתחומים אחרים לעולם של נתונים, החלטנו בשלב מסוים לכתוב דף שירכז את המשאבים החינמיים שיש ברשת, כדי שאנשים אחרים יוכלו ללמוד את התחום לבד", הוא מספר. "אחר כך חשבנו לעלות מדרגה וחיפשנו שותף כדי לבנות איתו קורס בתחום".

 אהרון פרייז’ר, פייסבוק / צילום: באדיבות פייסבוק

במקביל לתפקידו המקצועי, פרייז'ר משמש גם כממונה על הגיוון התעסוקתי בפייסבוק ולכן הוא החליט לפנות לקמא-טק. יחד הם בחרו להפנות את הקורס הראשון לנשים חרדיות. לדעתו, דווקא תחום ניתוח הנתונים יכול להיות מקפצה לנשים חרדיות לכניסה לחברות ההייטק הנחשבות. "בשוק ההייטק יש מסלול מאוד מוגדר שמוביל לתפקידי תכנות דרך שירות ב-8200 ולימודים באוניברסיטה. מועמדת חרדית תצטרך להתחרות על כל תפקיד כזה עם חמישה מועמדים שיש להם בדיוק את הדברים האלה בקורות החיים", פרייז'ר אומר. "לעומת זאת בשוק יש חוסר קיצוני במדעני נתונים ואין מסלול מובנה שמכשיר אותך כמדען נתונים. זה קצת כמו המערב הפרוע. בגלל שהשוק כל כך צמא לאנשי דאטה, אף אחד לא יצפה מהמועמדים להגיע מ-8200 או מהאוניברסיטה".

האם בנית את התכנים בקורס ספציפית לנשים חרדיות?
"התוכן בבסיסו מתאים לכל אדם שנמצא בתחילת הקריירה ורוצה ללמוד את המקצוע, אבל העובדה שמדובר בחרדיות ישבה ברקע. הן מגיעות עם קצת פחות ביטחון בנוגע למקום שלהן בתעשייה. ניסינו להרחיב את הראייה של המשתתפות ולגרום להן להבין שהן יהיו אלו שיקבלו החלטות ויקבעו יעדים. בעולם של גיוון תעסוקתי, אנחנו יודעים שלא מספיק להעסיק אנשים מכל האוכלוסיות, צריך לתת להם ביטחון גם להיות משתתפים פעילים בארגון".

במסגרת ההכנה לקורס התייעץ פרייז‘ר עם חנה פרידמן, מהנדסת תוכנה בפייסבוק המשתייכת לחברה החרדית. פרידמן סיימה לימודי הנדסאית תוכנה בסמינר, המסלול הנפוץ בקרב נשים בחברה החרדית, שבדרך כלל מוביל לדבריה לעבודה בחברות אאוטסורסינג חיצוניות המעסיקות צוותיים כל-חרדיים בשכר מינימום ובתפקידים פחות מאתגרים מקצועית. לה היה מזל לצאת מהמעגל הזה. "אמא שלי עובדת בהייטק והיא הכירה מישהו ששלח את קורות החיים שלי לפייסבוק", היא מספרת. "כשבאתי שמחה וטובת לב לספר לחברות שהתקבלתי, גיליתי שהן לא יודעות על מה אני מדברת. מבחינתן, חברות אאוטסורסינג היו האופציה היחידה".

לדברי פרידמן, העבודה כחרדית בפייסבוק מזמנת דילמות. "צוות שלי תומך במוצר שאנחנו עובדים עליו מסביב לשעון. כמובן שאני לא יכולה לעבוד בשבת, אבל אני לא רוצה שבגללי חבר אחר יצטרך להקריב את סוף השבוע שלו. הוא לא אשם. חיפשנו לזה פתרונות ובסוף החלטנו שהעבודה בסופי שבוע תהיה על בסיס התנדבותי ומי שמתנדב, יקבל חופש באמצע השבוע", היא אומרת.

גם פרידמן מסכימה כי הקורונה פותחת הזדמנויות חדשות לנשים חרדיות. "לאישה חרדית, טובה ככל שתהיה, תמיד יש חשש להגיע למקום שהיא לא מכירה. להיות בקורס שיש בו מרצים גברים. כשהכל קורה מהבית דרך הזום, החששות האלה מתעדנים".
לאירועי זום אפשר "להגיע" גם מטבריה

משה פרידמן מקמא-טק נתקל גם הוא באפקט של הקורונה. "אנחנו עושים הרבה אירועים על הייטק לקהל חרדי. לא מזמן עשינו בדיקה וגילינו שפי ארבעה יותר עובדים מהחברה החרדית השתתפו באירועים שלנו בחצי השנה של הקורונה לעומת שנה קודמת. הרבה מהממשתתפים הם אנשים שלא יכלו להגיע לאירועים האלה בעבר. יש לדוגמה קבוצה של חרדים בטבריה שכל הזמן ביקשה ממני לעשות שם אירועים. אני תמיד אמרתי שזה רחוק מדי. היום הקבוצה הזו משתתפת בכל האירועים דרך הזום. יש כאן מהפכה".